dun's 100מה קורה בבתי המשפט לענייני למשפחה: "שופטים מפחדים להיות יותר אגרסיביים בגלל שיימינג"
dun's 100
מה קורה בבתי המשפט לענייני למשפחה: "שופטים מפחדים להיות יותר אגרסיביים בגלל שיימינג"
עו"ד שלומי באשי ציין כי לשופטים “אין גב מהמערכת במקרה של תלונות נגדם". עו"ד עינת טירר הציגה תמונה קשה: “שופטים היום לא מחזיקים אולם, רבים לא קוראים את התיקים ובאים לא מוכנים. דרושה יותר סלקציה במינויים"
פורום דיני משפחה וירושה דאנס 100
(דור מנואל )
"שופטים היום מפחדים להיות יותר אגרסייבים ולנהל את האולם בעקבות שיימינג ודברים דומים לזה. כשלקוח כותב מכתב תלונה לשופט הוא צריך להתמודד עם זה לבד ואין לו גב מהמערכת", אמר עו"ד שלומי באשי, בעלים של משרד שלומי באשי, בפורום בכירי ענף המשפט בתחום דיני משפחה וירושות. התגובות לטענותיו לא איחרו להגיע, וניכר כי התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה מעוררת אמוציות רבות בקרב העוסקים בתחום.
עו"ד רועי סידי, שותף בכיר במשרד סידי, תיאר חוסר יעילות בבתי המשפט: “יש הרגשה בקרב מדיינים ואצל לא מעט עורכי דין שהמערכת לא זזה. לא יכול להיות שבבתי משפט מסוימים המערכת קובעת דיונים כל שבעה חודשים, ויותר מזה כשיש שופטים שפשוט לא מגיעים להחלטות. שופטים שלא יודעים לנהל את התיקים שלהם פשוט קורסים. דעתי היא שלכל בית משפט צריך למנות מנכ”ל מקצועי שיפקח על תפקוד המערכת ועל כך שמתקבלות החלטות. בתחום שלנו הפתרון צריך להיות כמה שיותר מהר, אחרת מגיעים למצבים שמשפחות וילדים נשארים ללא מזונות".
דעה נחרצת נשמעה גם מעו"ד עינת טירר, ממשרד א. טירר, שהטיחה דברים קשים על התנהלות השופטים בבתי המשפט: “שופטים היום לא מחזיקים אולם. יש הרבה אולמות בהם נמצאים שופטים שלא קראו את התיקים ופשוט באים לא מוכנים. צריכה להיות סלקציה יותר קשה במינויים, וקודם כל שופט צריך להיות עם אישיות אסרטיבית".
להתגרש ממיליונרים
סוגיה בוערת נוספת שעלתה בכנס עסקה במרוץ הסמכויות ובמתיחות שבין בתי הדין האזרחיים לבתי הדין הרבניים. עו"ד זיו בייטל, מייסד ובעלים של משרד זיו בייטל, מתח ביקורת על חוסר העקביות בקבלת ההחלטות בבתי המשפט האזרחיים: “יש פה חוסר יציבות בהחלטות, לא יכול להיות שבגלל שאנחנו סוג של ג’ונגל כל שופט הוא מלך. צריך שתהיה קצת יותר יציבות שיפוטית. בבית הדין הרבניים מקבלים פסקי דין רבניים קבועים יותר. שם יש את כל תשומת הלב ויש דיינים שמחפשים לעבוד ולעשות צדק".
אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: "ב־2020 התגרשו בבתי הדין הרבניים בישראל 11,076 זוגות, לעומת 11,451 בשנה הקודמת, ירידה של 3% בשיעור המתגרשים. מנתוני דן אנד ברדסטריט עולה כי בתיקי הגירושים שנפתחו ב־2020 מסתמנת ירידה (בשיעור של 7%), 3,852 תיקים בהשוואה ל־4,158 תיקים שנפתחו בשנת 2019".
1 צפייה בגלריה
שורה ראשונה למעלה: זיו בייטל, נאווה פרס, רועי סידי, איתן קוהלי, ארתור שני, שלומי באשי, יעקב בלס, רונן דליהו, יוסי הרשקוביץ; שורה שנייה: סיון כהן, לירון אייזנטל, שירה שואף דגן, אפרת שגב, מאיר בר מוחא, אריאל שרייבר, מגי הלפרין, אורית דרור, שרון ליכט פטרן, צפית דיבון קצובר, דנית אסף יהודאי, עדי חן; שורה תחתונה: שירי מלכה, טליה פרדו, עינת טירר, טל איטקין, לורי גייזלר, ליאת זך, שלי יהב, יהודית מייזלס, ליאן קהת, זהר רון
(צילום: אלעד גוטמן)
קשה להעריך את הגורמים לירידה בשיעור המתגרשים, וכמה למשבר הקורונה יש השפעה על כך, אך לצד נתונים אלה עלה בכנס כי קיימת עלייה דרמטית במספר הפניות העוסקות בניכור הורי ובאלימות כלכלית במשפחה.
“כיום יותר מדי גורמים מקצועיים מעורבים בתיקי דיני המשפחה. השופטים זורקים את הסמכות שלהם על כל הגורמים האלה ונמנעים מלקבל החלטות בעצמם כשבסוף זהו תפקידם. אכן נקבעים דיונים בתוך 14 יום, אבל בפועל לא מתקבלות החלטות ותופעת הניכור ההורי רק מתגברת", אמרה עו"ד מגי הלפרין, מייסדת ובעלים של משרד מגי הלפרין, על פיזור האחריות של השופטים על גורמים מקצועיים.
לעומתה טוענת עו”ד שירי מלכה, בעלים של משרד שירי מלכה: “90% מהתיקים שמגיעים אליי בנושא ניכור הורי, הטיפול בהם נעשה בחרדת קודש. בניגוד למה שנאמר פה, המערכת לא ישנה בלילה ומקבלת החלטות משעה לשעה בתיקים האלה כי מבינה את חשיבות הדברים. הנוהל עשה שינוי מאוד גדול ומשמעותי בתחום הזה, ואנחנו צריכים ללמוד להשתמש בכלים שנתנו לנו. חשוב להשתמש בנוהל הזה רק כשצריך ולא להוזיל אותו".
עו"ד עדי חן, מנהלת משרד עדי חן, הטיחה ביקורת חריפה בחוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה והציעה לחייב את הצד החזק, בדרך כלל הגבר, להעביר תשלום חד־פעמי גבוה שייתן לאישה אמצעים לייצוג משפטי הולם. הביקורת שלה נובעת מכך שבמקרים רבים מדי הגיעו למשרדה נשים שהיו נשואות למיליונרים, כשהן כמעט חסרות כל וללא אמצעים כספיים לייצוג משפטי הולם במאבק הגירושים. "בתיקי גירושים רבים הצד החזק, בדרך כלל הגבר, משתלט על הכספים והנכסים המשותפים, מרוקן את חשבון הבנק וחוסם כרטיסי אשראי. כך נוצר מצב שצד אחד מחזיק בכל הכספים, ולצד השני אין אמצעים כלכליים שמאפשרים לו לממן את ההליכים המשפטיים כדי שיוכל לקבל את חלקו ברכוש המשותף".
פונדקאות ללהט"בים
עו"ד רונן דליהו, מייסד משרד ד”ר דליהו רונן ושות’, הציג את הציפיות שלו משר המשפטים בממשלה החדשה: “לשר המשפטים החדש יש שלוש משימות חשובות. בכל מה שקשור במזונות, צריך לסיים את החקיקה של חוק המזונות הטריטוריאלי כדי ליישר קו עם כלל הציבור על פסיקת המזונות. החקיקה בנושא אלימות כלכלית לא מספיק מפורטת, לא נוקטת סנקציות ולא נותנת סמכויות. בנושא האימוץ, על שולחן השר יש אין־סוף המלצות ולא מקדמים את זה. יש ילדים שנמצאים שם במערכת וסובלים”.
ציפיות נוספות הציף עו"ד ומגשר ארתור שני, שותף מייסד ומנהל א. זיסמן שני, לשעבר מנהל המחלקה המשפטית של אגודת הלהט"ב: “על שר המשפטים החדש להסדיר את נושא מיסוד הזוג והנישואים, לתקן את חוק הפונדקאות ולשים סוף לאפלייתם של גברים וזוגות להט"בים שמבקשים להיות הורים. חובת ההוכחה היא על הממשלה החדשה, ובעיקר על השר".
עורכת הדין זהר רון טוענת שיש לבצע מהפכה בטיפול בניכור הורי על ידי הטלת הוצאות כספיות מכבידות על צד שמנתק או מסכסך את הילדים המשותפים כנגד ההורה השני. לא ייתכן מצב שבו ילדים מנותקים או נמנעים מקשר עם אחד ההורים בגלל הסתה. ההוצאות יתבטאו בהטלת קנס כספי גבוה וצריכות להיפסק בהקדם כדי לא להעמיק את הקרע והנתק.
עו"ד לורי גייזלר, בעלים ומנהלת גייזלר, משרד עורכי דין, אמרה כי "לאחרונה ניתן לראות כי רוח בתי המשפט נוטה לכיוון שוויון לא רק במזונות אלא גם בנכסים שנוצרו בתקופת הקשר הזוגי , גם אם מקורם היה מלכתחילה חיצוני וכדברי בית המשפט המחוזי : 'האישה אינה בחזקת טבחית מנקה או שליחה של בעלה אלא הנה שותפה לדרך חייו של בעלה ועזר כנגדו'. שינוי נידרש ומבורך"
