פרשנותקחו אוויר, ההתאוששות מתעכבת
פרשנות
קחו אוויר, ההתאוששות מתעכבת
בנק ישראל ממתן את התחזיות ל־2021 אבל בשנה הבאה האבטלה תרד והצמיחה תעלה. בהתייחסות ראשונה לנעשה בשווקים אומר הנגיד: "התמחור של חלק מהנכסים אינו משקף את הסיכון". תיקון בשווקים יפגע בקטר של המשק: ההייטק
1.
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון וחברי הוועדה המוניטארית מתייחסים לראשונה לאירועים המעט חריגים המתרחשים בשוק הנכסים – הן הפיננסיים והן הנדל"ניים – שבאים לידי ביטוי בזינוק מהיר של מחיריהם, מה שעלול לסכן, בנסיבות מסוימות, את היציבות הפיננסית של המשק. "מדדי המניות נמצאים ברמות שיא, אם כי קצב עליית המחירים בתקופה האחרונה היה מתון יותר. להערכתנו, בחלק מהנכסים הפיננסיים בעולם ייתכן כי התמחור אינו משקף בהכרח את מכלול הסיכונים", אמר הנגיד.
דברים ברוח דומה נכתבו בהודעת הריבית ובה הוחלט להותירה על רמתה הנוכחית כפי שהיה צפוי. בבנק ישראל מבהירים כי אין חשש למשבר פיננסי, כאשר הבנק המרכזי מנטר בכל עת את סיכונים בשווקים הפיננסיים. עם זאת, ככל שהמחירים עולים, ההסתברות לסיכון עולה עימם.
בבנק ישראל לא פוסלים על הסף תיקון כזה, אך כאמור לא צופים זעזועים. להערכתם, אותו תיקון יצמצם את אפקט העושר, שכן העלייה באותם נכסים האיצה. הפגיעה תבוא לידי ביטוי דווקא בתחום "הריאלי" ולא ה"פיננסי", כלומר בקטר המרכזי של המשק: ההייטק. אסור לשכוח כי השמירה על היציבות הפיננסית של כלכלת ישראל היא על כתפיו של ירון וחבריו. ימים יגידו אם הם שאננים מדי.
2.
ניכר כי בסיבוב הזה הנגיד ובנק ישראל פסימיים יותר באשר לכלכלה הריאלית. הסימן הראשון לכך הוא עדכון כלפי מטה של התחזיות לשנת 2021, בהן הצמיחה של המשק, הצריכה הפרטית וההשקעות במשק. במקביל הועלתה תחזית האבטלה לשנת 2021 לרמה של 10.8% (ממוצע) וגם בסוף השנה (8%). החלק החיובי הוא שהתחזיות לשנת 2022 הן לעלייה בצמיחה וירידה באבטלה. לפיכך, בבנק ישראל סבורים כי ההתאוששות נמשכת אבל היא תתפרש על פני יותר זמן. חלק יותר משמעותי ממנה יתרחש ב־2022 ולא ב־2021 כפי שהם סברו במאי האחרון. רק לפני חודשיים העריכו כלכלני בנק ישראל כי סטיית התוצר ממגמת טרום משבר תעמוד ב־2021 על כ־3%; כעת הם סבורים כי הפער בסוף השנה יעמוד על 4% (שלילי).
השאלה הגדולה היא ממה זה נובע? נתחיל בכך שזה לא בגלל מבצע "שומר החומות". מבצעים קצרים כאלו הם "ניטרליים" מבחינת הצמיחה הכלכלית. לפי הערכות, המבצע עלול לגרוע עשירית האחוז משיעור הצמיחה בשנה הנוכחית. אבל גם בבנק ישראל מתחילים להבין כי התאוששות בשוק העבודה, לרבות בסקטורים שנפגעו בקורונה, תיארך זמן רב יותר מכפי שסברו קודם. "חלק מהנתונים מעיד על קשיים בתהליך ההתאוששות של שוק העבודה. אנו צופים שהמומנטום החיובי של חזרה לתעסוקה יימשך, גם אם בקצב מתון יותר", אמר הנגיד. "שוק העבודה עדיין רחוק מהתאוששות מלאה, וכנראה שהחזרה לשיעור אבטלה הדומה לרמות שהיו ערב המשבר צפויה לארוך זמן".
בבנק ישראל מודעים לעלייה במספר הנדבקים בקורונה, אך לא רואים לעת עתה "שינוי דרמטי" אם כי רואים "נסיגה" לעומת אפריל. "קשה עדיין להעריך את הסיכון הנשקף מהווריאנט הנוכחי. איננו יודעים אם העלייה בתחלואה תאלץ את הממשלה להטיל מחדש מגבלות משמעותיות על הפעילות הכלכלית", אמר הנגיד בנימה של דאגה וסיכם כי "הסיכון האפידמיולוגי עלה".
3.
מנגד, ירון הסביר כי הסיכון הפוליטי ירד עם הקמת הממשלה החדשה והפציר בה להתחיל כבר עתה לבצע את הרפורמות המבניות הדרושות. "היציאה מהמשבר מחזירה אותנו לאתגרים החשובים של המשק: הגדלת הפריון והכנסת אוכלוסיות נוספות למעגל התעסוקה האיכותית. זו העת להוציא לפועל את הרפורמות המבניות הדרושות לנו לעשורים שלפנינו", אמר.
הנגיד נשאל על כוונותיו של שר האוצר אביגדור ליברמן להעלות את שכר החיילים וגם לסבסד מעונות יום להורים עובדים, וכל זה מבלי להעלות מסים. הנגיד, המשמש כיועץ הכלכלי לממשלה, התחמק מתשובה ישירה אך שב והדגיש כי את תהליך הקטנת הגירעון והחוב באמצעות העלאת מסים או הקטנת ההוצאה התקציבית (או גם וגם) צריך להתחיל רק ב־2023 ולכן אין לעלות מסים השנה. עם זאת, ציין כי יש לפעול "להקטנת הגירעון המבני".
על הדברים האלה חזר שוב ושוב כאשר ברור כי הצעדים שליברמן מציע לא רק שאינם מקטינים את הגרעון המבני (ההפרש בין ההוצאות הקבועות של הממשלה לבין ההכנסות הקבועות של הממשלה ללא אירועים חד־פעמיים) אלא מגדילים אותו ממש.
