פרשנותיציאה מחל"ת בארבע שגיאות
פרשנות
יציאה מחל"ת בארבע שגיאות
המתווה להמשך תשלומי האבטלה פוגע בהשתלבות צעירים בשוק העבודה, אחרי שנה שבה התרגלו לקבל קצבה. ובכלל, מה ההיגיון בלפזר 2 מיליארד שקל דמי אבטלה, לנוכח מגזר עסקי שמשווע לידיים עובדות, עם 130 אלף משרות לא מאוישות?
1. קצת יותר מחודש לפני תום תקופת ההקלות בקבלת דמי אבטלה הודלפו שלשום (ג') פרטיו של מתווה ההמשך שרקח שר האוצר ישראל כץ. נדלג על הצורך במתן הודעה רשמית וברורה לטובת כל מי שלא מצליחים לשוב לעבודה על אף ניסיונות מצדם, ונעבור היישר לעיקרי המתווה הרשמי: להמשך תשלום דמי אבטלה (גם אם תקופת הזכאות על פי הכללים הישנים הסתיימה) יהיו זכאים כלל המובטלים בפילוח לפי גילים, כאשר כל קבוצת גיל תזכה להיקף אחר של ימי אבטלה בתשלום. העיקרון המנחה הוא יותר ימים ככל שהגיל עולה, ולכך מתווסף רובד נוסף — מספר הילדים (תלויים בשפה האוצרית). עד שני ילדים יזכה את מקבל דמי האבטלה בתקופה מסוימת, ושלושה ילדים ומעלה תזכה אותו במספר ימים מעט גדול יותר.
מבט על המתווה מגלה כי הוא מרובה כשלים ונעדר צדק באופנים שעלולים לפגוע בצמיחה, בתעסוקה ובהתאוששות המשק ממשבר הקורונה. אין עוררין כי לקראת סוף יוני יש צורך בעדכון מתווה קבלת דמי האבטלה כך שיהפוך להיות מחמיר יותר לעומת שנת הקורונה, ועדיין מקל היכן שצריך בהינתן העובדה שהאבטלה בישראל עדיין גבוהה מכפי שהיתה ערב הכניסה למשבר. תעשיית התיירות למשל עדיין רחוקה מהתאוששות בהינתן המגבלות על כניסת תיירים לישראל. מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי לא יודע לזהות עובדים על פי תחום עיסוקם, המודל החדש מוכרח להתבסס על מאפיינים אחרים, וכפי שהיה ניתן לצפות, אותם קריטריונים הם גיל ומספר ילדים.
2. החטא העיקרי במודל הוא שצעירים בטווח הגילים 25־28 יזכו לחודש עד שלושה חודשים נוספים של דמי אבטלה אם פוטרו או עדיין שוהים בחל"ת. טענה שלפיה צעיר בן 25 כבר רכש מיומנות ויתקשה למצוא עבודה בתחום עיסוק אחר מופרכת. ככלל עובדים צעירים, בני 25, יכולים ליטול על עצמם שורה מגוונת של משרות או ללמוד מקצוע חדש. המרת האפשרות הזאת בתשלום דמי אבטלה נוספים רק תגביר את הנזק שכבר נגרם לאותו צעיר שהתרגל לחיות על חשבון קצבאות במשך יותר משנה שלמה — שנים אחדות בלבד לאחר כניסתו לשוק העבודה. מדובר במסר רע. אחד הפוסטים הכי ויראליים של היממה האחרונה היה של צעירה בשם ניצן שכתבה: "אני מקבלת דמי אבטלה כל כך הרבה זמן שאני חושבת לבקש העלאה". גם אם נכתב בבדיחות הדעת, הפוסט הזה מספר את סיפורם של צעירים שהורגלו לחיות במציאות שכדאי שיצאו ממנה כמה שיותר מהר.
אגב, כמו בכל מהלך של נתניהו וכץ — ישנה גם הטבה לחרדים שבאה לידי ביטוי בדיפרנציאליות במתן דמי אבטלה לבעלי ילדים. צעיר בן 25־28 ללא ילדים יקבל דמי אבטלה למשך חודש נוסף, אבל אותו צעיר עם שלושה ילדים יקבל דמי אבטלה למשך שלושה חודשים נוספים, סכום זהה לזה שיקבל בן 28 עד 35 עם שלושה ילדים או יותר ובן 35 עד 45 עם עד שני ילדים.
3. אבל הבעיה הגדולה ביותר במתווה היא החשש לפגיעה ממשית במגזר העסקי שנואש ידיים עובדות. בלתי מתקבל על הדעת שראש הממשלה ושר האוצר ממשיכים לפזר כספים בדמות דמי אבטלה כאשר ישנן 130 אלף משרות בלתי מאוישות בישראל. מדובר בשיא כל השיאים של משרות פנויות, והנתונים מדברים על אלפי משרות בכל ענפי המשק. אבל המצב הקשה ביותר הוא בענף האירוח והאוכל: בעלי מסעדות, מלונות וברים תרים בימים אלה אחר 18.5 אלף עובדים כדי להפעיל בתי עסק שנפגעו קשות במהלך השנה האחרונה, אבל ישראל כץ מציע לעובדים הפוטנציאליים אלטרנטיבה טובה בהרבה: 70% מהשכר בלי לעבוד. "לתעשיית המסעדות חסרים עשרות אלפי עובדים. כ־80% מכוח העבודה במסעדות הם צעירים עד גיל 28. נכון להיום הם מבלים בחוף הים, בחסות ממשלת ישראל ועל חשבון הציבור בישראל. הארכת מחדל החל"ת לצעירים, שאינם עובדים מתוך בחירה, היא שערורייה על חשבון משלם המסים", מסכם שי ברמן, יו''ר איגוד המסעדנים.
מעבר לכך ישנן אלפי משרות פנויות בענפי התקשורת והמידע, בינוי, פיננסים, בידור וגם בענפי השירותים. לא בכדי המתנגדים העיקריים למהלך שכץ מוביל באים מהמגזר העסקי.
4. בשלב זה נדמה שגם בציבור הרחב מתחילים להפנים שכשהגירעון הממשלתי עומד על 12% מהתמ"ג והחוב זינק ל־72% מהתמ"ג (וזה עוד לא הסוף) בסופו של תהליך, הוא זה שיתבקש לשלם את החשבון. והכסף הזה שיגיע מכיסיו של משלם המסים ילך לתשלום החוב ולא לחינוך, לבריאות או לתשתיות. ומדובר בהרבה כסף: תוספת דמי האבטלה על פי המתווה המסתמן תעלה לא פחות מ־2 מיליארד שקל לקופת המדינה. אם אותם כספי ציבור היו מושקעים בהכשרות מקצועיות, אף אחד לא היה פוצה פה, להפך. לכן לא ברור מה התמריץ של כץ במתווה שכזה. מסקנה המתבקשת בינתיים היא שמי שהתרגל לחלק מתנות ולפזר כסף לכל עבר, בלי הרבה היגיון ושכל, מתקשה להיגמל.
