דו"ח המבקר ליקויים בליווי המשפטי של חקירות משטרה ע"י הפרקליטות
דו"ח המבקר
ליקויים בליווי המשפטי של חקירות משטרה ע"י הפרקליטות
לאחר ביקורת, מצא המבקר כי הפרקליטות והמשטרה לא רושמות בתיקי ליווי החקירה את מהלכה באופן מלא ושיטתי, ובחלק מהתיקים הוזנו נתונים שגויים. לדברי המבקר, סמכויות פרקליט מלווה בחקירה לא נקבעו בחקיקה והדבר "מגלם סיכון של גלישה של הפרקליט לתפקידי החוקרים. מטעם זה הגדרת הגבולות היא חיונית". בנוסף, קבע כי "הסמכות לנקוט תרגילי חקירה אינה בלתי מוגבלת"
דו"ח מבקר המדינה מצביע על ליקויים בתחום הליווי המשפטי של חקירות משטרה על ידי הפרקליטות, בין השאר בנושא מתן אישור לתרגילי חקירה, סוגייה שעלתה בתקופה האחרונה בלב הדיון הציבורי על רקע משפט נתניהו.
המבקר מתניהו אנגלמן ערך בין פברואר ליולי 2020 ביקורות ביחידות החוקרות במשטרה ובפרקליטות, שבהן נבדקו שמירת ההפרדה בין תפקיד הפרקליט המלווה לבין צוות החקירה, הרישום והתיעוד של עבודת הפרקליט המלווה, המעמד הנורמטיבי של הכללים לליווי חקירה, אישור הפרקליט לשימוש בתרגילי חקירה ובקרה עליהם וביצוע הפקת לקחים בעקבות פגמים ומחדלים בחקירה.
ליווי פרקליט לחקירת משטרה היא שיטת פעולה מקובלת בתיקים מורכבים, ותפקיד הפרקליט המלווה להכווין את החוקרים ולייעץ להם בסוגיות משפטיות. אולם, בדו"ח כותב המבקר כי פרקליטות המדינה והמשטרה לא נוהגות לסמן במערכות המחשוב שלהן את תיקי ליווי החקירה באופן מלא ושיטתי, ובחלק מהתיקים הוזנו נתונים שגויים. לדבריו, הנתונים שנמצאו במערכת המחשוב בפרקליטות "אינם מלאין ומהימנים דיים כדי ללמד על מאפייני הטיפול בתיקי ליווי חקירה", כגון משך החקירה הממוצע ומשך הזמן הממוצע שחלף מסיום החקירה ועד הגשת כתב אישום.
עוד ציין המבקר בדו"ח, כי סמכויות פרקליט מלווה המופעלות במאות תיקים מדי שנה, לא נקבעו בחקיקה ראשית וכיום ההנחיות מעוגנות בנוהל פנימי בלבד. הנוהל הזה, מציין המבקר, מותיר שיקול דעת נרחב למידת המעורבות של הפרקליט המלווה בחקירה. המבקר מציין בהקשר זה כי "ליווי חקירה בידי פרקליט עוד טרם הסתיימה מגלם סיכון של גלישה של הפרקליט לתפקידי החוקרים. מטעם זה הגדרת הגבולות היא חיונית. בהיעדר הסדרה ברורה". לדבריו, במצב הקיים יש חשש לפגיעה בהפרדת הרשויות, כאשר הפרקליט עלול ליטול סמכויות לא לו.
לא נקבעו כללים מנחים להקצאת פרקליט מלווה
עוד מציין המבקר בדו"ח כי לא נקבעו כללים מנחים בנוהל הפנימי להקצאת פרקליט מלווה, וכי ביחידות השונות בפרקליטות מתקבלות החלטות פרטניות בסוגייה זו לרוב לאחר פנייה מהיחידות החוקרות במשטרה. לצד זאת ציין המבקר לחיוב את מחוז ירושלים של המשטרה והפרקליטות על חתימת נוהל עבודה משותף, שמגדיר את התנאים המצדיקים בקשה להקצאת פרקליט מלווה, את פירוט תפקידיו של הפרקליט ואת החובות הנדרשות מהיחידה החוקרת במהלך הליווי.
פרט לשיטת פעולה של פרקליט מלווה, בקרה נוספת על חקירות נעשית באמצעות קציני חקירות משפטנים המוצבים בתחנות המשטרה ובמרחבים. אולם המבקר מצא שהמשטרה לא תיקננה תפקיד של קצין חקירות משפטן ב-32 תחנות מתוך 80 תחנות המשטרה והמרחבים, וב-8 תחנות נוספות התקן אושר אל לא מאויש.
המבקר ממליץ בדו"ח שפרקליט המדינה יבחן את איחוד הנהלים וההנחיות לכלל מערך התביעה, אשר "יגדירו את ההפרדה בין החקירות לתביעות ואת הקריטריונים לחריגה מהם במסגרת ליווי משפטי לחקירה". הוא מציין את חשיבות הטמעת הכללים בקרה כלל הפרקליטים והתובעים המשטרתיים המלווים חקירות, כמו גם את הצורך שהמשטרה תקבע הנחיות מקצועיות לחוקרים שיגדירו את "גבולות הפנייה לפרקליטים במהלך חקירה". בנוסף כתב המבקר כי על הפרקליטות לוודא כי עובדיה מקפידים להזין למערכת נתונים מדוייקים, וכי הפרקליטות והמשטרה ימסדו ביחד הליך תקופתי סדור לביצוע בקרה כדי להבטיח את מהימנות הנתונים.
"לכתוב נוהל משותף למשטרה ולפרקליטות לאישור תרגילי חקירה"
סוגיית תרגילי החקירה שנוקטת בהם המשטרה במסגרת חקירותיה ואישורן על ידי הפרקליטות, עלתה לסדר היום הציבורי, בעיקר סביב תרגילי חקירה שבוצעו במסגרת חקירת עד המדינה במשפט נתניהו ניר חפץ ובחקירת בני משפחת אלוביץ'.
ככלל, בפני חוקרי המשטרה עומדת האפשרות לנקוט תרגילי חקירה, שהם שם כולל להפעלת מניפולציות על החשוד או העדים בכדי להשיג ראיות. בין השאר מקובלת הפרקטיקה של שימוש במדובבים שמפתחים שיחה עם החשודים, סוכן סמוי שרוכש סמים או נשק ומפליל את המוכר, העברת מידע מוטעה לחשוד כדי לגרום לו להאמין שיש בידי המשטרה ראיות מספיקות להגשת כתב אישום ועוד.
המבקר מציין בדו"ח כי בביקורת עלה שאין הנחיה של פרקליט המדינה המגדירה מהם השיקולים שעל הפרקליט לשקול בבואו לאשר תרגיל חקירה. עוד ציין כי הפרקליטים המאשרים את תרגילי החקירה קובעים את התנאים לביצוע התרגיל, אך אינם מנמקים את הטעמים לאישור.
לדברי המבקר, "הסמכות לנקוט תרגילי חקירה אינה בלתי מוגבלת והפעלתה דורשת משנה זהירות". הוא מצין בין השאר כי השימוש בתרגילי חקירה מסוימים, כמו מפגש מבוים של החשוד עם עד או הצגת מצג שווא בפני החשוד לגבי ראיות מפלילות שלכאורה נמצאו, אינו מעוגן ומוסדר בפקודת המשטרה או בהנחיות הפרקליטות. שני הגופים סברו בתגובתם למבקר כי אין מקום להסדרת כלל תרגילי החקירה, כדי לא להגביל את החקירה ומשום שהם משתנים בהתאם לנסיבות.
לבחון נוהל משותף לאישור תרגילי חקירה
המבקר ממליץ בדו"ח שהמשטרה והפרקליטות יבחנו כתיבת נוהל משותף לאישור תרגילי חקירה שיכלול את המקרים שבהם המשטרה נדרשת לקבל אישור מהפרקליטות לבצעם ואת השיקולים שעל הפרקליט לשקול בבואו לאשר תרגיל חקירה, כולל תיעוד הנימוקים בכתב. כל זאת במטרה שהתהליך הזה יהיה סדור ושקוף יותר במטרה שבפני בית המשפט תעמוד תמונת החקירה המלאה. בנוסף, ממליץ המבקר שבמסגרת "רפורמת הליך הוגן", המקודמת כיום במשרד המשפטים, יידונו גם הנסיבות שימנעו הגשת כתבי אישום בעת נפילת פסול בתרגילי חקירה.
נקודה נוספת שציין המבקר בדו"ח היא בנוגע לסוגיית הפקת הלקחים בפרקליטות, לאור פסקי דין שהצביעו על כשלי חקירה חריגים. לדברי המבקר, "הסדרת תהליך קבוע של הפקת לקחים בפרקליטות לא הושלמה בשל התנגדות מצד ועד הפרקליטים". הוא ציין שככלל פרקליטי מחוז "נמנעים מלערוך הפקת לקחים". המבקר כותב כי על הפרקליטות לוודא שבמקרים שבהם התגלו טעויות או כשלים בחקירה יופקו לקחים ברמה היחידתית, במיוחד במקרים שבהם בתי המשפט הורו על כך.
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "פרקליטות המדינה מברכת על עריכת הביקורת, המסייעת לה להשתפר ולהתייעל. הפרקליטות תלמד את הדו"ח ואת המלצותיו לעומקם, אולם כבר כעת ניתן לומר כי הפרקליטות תבחן את הנוהל הפנימי הנוגע לפרקליט המלווה חקירה פלילית ולסמכויותיו, לאור הערות המבקר. האחריות על ניהול החקירות, ובכלל זה על תרגילי חקירה, מוטלת על משטרת ישראל, אך הפרקליטות תסייע בידי המשטרה להסדיר סוגיה זו".
