דעה25 אלף שקל בחודש ללא ניסיון? עוד נשלם על זה ביוקר
דעה
25 אלף שקל בחודש ללא ניסיון? עוד נשלם על זה ביוקר
לתחרות המטורפת על הטאלנטים בהייטק הישראלי יש גם צדדים פחות זוהרים: בעולם שבו העבודה מרחוק הפכה לנורמה אפשר להעסיק עובדים בחו"ל; וחברות שלא יצליחו לעמוד בתחרות ולגייס מספיק עובדים מתאימים לשם עמידה ביעדים שלהן - עלולות להיסגר. אולי כדאי לשאול אם כשהאבק ישקע והטירוף בתחום קצת יירגע, האקוסיסטם הישראלי יהיה טוב יותר או פחות
הקורונה הותירה את שוק ההייטק הישראלי רותח. המלחמה על הטאלנטים, שתמיד היתה קשה, הפכה בחודשים האחרונים לבלתי נסבלת. כולם נלחמים על אותו כוח אדם חסר. שלטי חוצות, גיוסי אנשים כצוותים ואפילו גניבת מועמדים ממתחרים – אין גבול ואין סוף לדרכים היצירתיות שחברות נאלצות להמציא כדי לגייס עובדים. דובי פרנסס למשל, מייסד קרן Group11, מימן לחברות הפורטפוליו קמפיין שלטי חוצות לגיוס עובדים. הביטו על איילון, מעולם לא היו כל כך הרבה שלטי חוצות לגיוס עובדים בכבישי ישראל.
המחסור באנשים עם כישורים מתאימים כל כך גדול עד שהמגייסים הפכו להיות המצרך החם בשוק. חברות אפילו מתקשות לגייס מגייסים – אלה שנמצאים בחזית הקרב על הטאלנטים. חברות גם מציעות בוטקמפים על חשבונן כדי להכשיר עובדים, פשוט כי אין.
מאחר שהעובדים מבוקשים כל כך, השכר שלהם גם עולה. עובדים שנכנסים לשוק ההייטק, גם אלה שאין להם ניסיון, מגיעים עם ציפיות שכר מאוד גבוהות. הם משווים את השכר שמוצע להם לזה שחברים שלהם מרוויחים, הם מסתמכים על טבלאות שכר של חברות השמה אשר מתייחסות לממוצע ואינן משקללות פרמטרים כמו גודל החברה, שלב הגיוס או המיקום. וצריך לזכור שחברות ההשמה עובדות על עמלות, כך שככל שהשכר שמועמד מקבל גבוה יותר – כך גם העמלה.
ניקח לדוגמה את התפקיד דאטה סיינטיסט (Data Scientist). לפי חברת השמה המפרסמת טבלאות שכר, השכר לדאטה סיינטיסט עם אפס עד שתי שנות ניסיון הוא בין 20 ל-30 אלף שקל בחודש. כן, עם אפס ניסיון, משכורת התחלתית של 25 אלף שקל בחודש. אחר כך, מחמש שנים ניסיון ומעלה מדובר כבר על טווח שכר של 42-30 אלף שקל בחודש.
כדי לבדוק מה קורה בפועל, כמה מרוויחים Data Scientists שמועסקים בחברות הייטק בישראל, פניתי לחברת Piplwize, שהנתונים שלה מסתמכים על משכורות שמשולמות בפועל לעובדים ב-200 חברות. לפי הנתונים האלה, השכר הממוצע לג'וניור (עד ארבע שנות ניסיון) הוא 26,500 שקל בחודש; ולעובד בכיר, עם חמש עד תשע שנות ניסיון, 37 אלף שקל בממוצע. כשמסתכלים על גודל החברה התמונה מתבהרת. מהנדס DevOps צעיר בחברה של עד 100 עובדים ישתכר 25 אלף שקל בממוצע, בעוד בחברה עם 250 ומעלה עובדים הוא ישתכר 32,500 שקל בחודש.
גודל החברה ושלב הגיוס בו היא נמצאת משפיעים על השכר. סטארט-אפים קטנים בשלבים מוקדמים נאלצים להילחם מול תאגידי ענק וחברות בצמיחה בדיוק על אותם האנשים. הם לא יכולים להתחרות בשכר של חברות גדולות. הם כן יכולים להציע דברים אחרים כמו משמעות, הזדמנויות להתפתח, טכנולוגיה פורצת דרך ועוד.
כמובן שזה נהדר שיש חברות בצמיחה. אותן חברות צריכות עובדים שאינם בהכרח אנשי פיתוח טכנולוגי, ובעקבות כך נפתחות הזדמנויות תעסוקתיות בהייטק גם לאנשים עם ידע והכשרות טכנולוגיות - אבל גם לאנשים מדיסציפלינות שהפכו נחוצות בחברות הייטק כמו עורכי דין, אנשי HR, כספים ועוד.
אבל לתחרות על הטאלנטים יש גם צדדים פחות נהדרים. הטירוף הזה בהייטק פוגש היום עולם שבו העבודה מרחוק הפכה להיות הנורמה. אנשים התרגלו לזום ולניהול מהבית. אם קשה או כמעט בלתי אפשרי להעסיק עובדים בארץ בשכר שתואם את התקציב של הסטארט-אפ – אפשר להעסיק עובדים בחו"ל, באוקראינה או הודו למשל. אם עובדים מרחוק, אז מה זה משנה אם הם גרים באוקראינה או בתל אביב? במקום לפתוח מרכזי פיתוח בנגב או בגליל, חברות יעבירו פעילות לחו"ל. אם חברות לא יצליחו לגייס מספיק עובדים מתאימים כדי לעמוד ביעדים שלהן – הן ייסגרו. תהיה פחות חדשנות, ושיעור הסטארט-אפים שישרדו עלול לרדת אף מתחת ל-10% - המצב הנוכחי.
יזמים הם אנשים אופטימיים מטבעם. הם ימשיכו להקים חברות ולהגות רעיונות חדשניים ומשבשים. חלק מהעובדים בחברות הגדולות והצומחות יפנו גם הם יום אחד לדרך עצמאית, וישראל תישאר כנראה אומת הסטארט-אפ. השאלה היא אם יהיה מי שיוכל להוציא את הרעיונות האלה אל הפועל, והאם כשהאבק ישקע והטירוף קצת יירגע, האקוסיסטם הישראלי יהיה טוב יותר או פחות.
