ממשלת בנט־לפיד רוצה לאשר תקציב דו־שנתי בתוך 140 יום
ממשלת בנט־לפיד רוצה לאשר תקציב דו־שנתי בתוך 140 יום
ההסכמים הקואליציוניים וקווי היסוד של הממשלה החדשה חושפים שהערבים יקבלו הרבה - אבל פחות ממה שפורסם; תקציב הישיבות יישמר ותימשך חלוקת כספים קואליציוניים; מעונות היום יועברו למשרד החינוך והמהפכות בדת ומדינה יוגבלו לכשרות וגיור
1. מכינים תקציב מדינה: חוזרים לנוהל דו־שנתי
המדינה תמשיך להתנהל לפי תקציב חודשי המשכי לפחות עד תחילת נובמבר 2021. החוק מחייב את הממשלה לאשר תקציב מדינה בתוך 100 ימים מכינון הממשלה במידה שהיא פועלת עם תקציב המשכי. אבל, בהסכם הקואליציוני בין יש עתיד לימינה נקבע כי "תקציב המדינה לשנים 2022-2021 יאושר כתקציב דו־שנתי, וזאת בתוך 140 ימים מיום הקמת הממשלה. תקציב המדינה לשנים 2024-2023 יהיה אף הוא תקציב דו־שנתי".
המשמעות היא שאם לא תהיה דחייה נוספת באישור התקציב, כפי שקרה בסוף 2020 במסגרת פשרת האוזר, שהאריכה מ־100 ל־220 ימים מהקמת הממשלה את האפשרות של הממשלה לפעול בלי תקציב מאושר, אזי משרדי הממשלה יפעלו השנה עם תקציב מאושר רק למשך חודשיים - נובמבר ודצמבר. פועל יוצא מכך הוא שהשרים החדשים לא יוכלו כמעט להפעיל פרויקטים חדשים בשנת התקציב הנוכחית, ושנת 2021 כמו קודמתה 2020 שהתנהלה בלא תקציב מאושר, תהיה שנה אבודה מבחינה תקציבית.
2. מפתחים בחברה הערבית: 30 מיליארד שקל לחלק לשניים
הסכומים שהמגזר הערבי יקבל על פי ההסכם הקואליציוני גבוהים מאוד, אבל הם הרבה פחות גבוהים מאלה שפורסמו. כך, למשל, תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של החברה הערבית תעמוד על 30 מיליארד שקל, אבל רק 50% מהם יהיו תקציבים חדשים והשאר תקציבים שיאוגמו ממקורות קיימים. גם בתוכנית הקודמת 922 חלק משמעותי מהכספים היו תקציבים קיימים שאוגמו.
הסעיף הכתוב ביותר על הקרח בהסכם של רע"מ הוא זה שמבטיח 20 מיליארד שקל לפיתוח התחבורה העירונית ביישובים הערביים עד 2030. אלא שכל מה שהסעיף נותן בשנתיים הבאות הוא 2 מיליארד שקל, מיליארד כל שנה. עוד 2.5 מיליארד שקל יינתנו לתוכנית החומש למיגור האלימות והפשיעה בחבר הערבית. לפחות מיליארד מתוכם (40%) יוקצו להוצאות אזרחיות שאינן במסגרת המשרד לביטחון פנים.
3. מתמקדים בהכשרה מקצועית: תרוכז במשרד הכלכלה
הבשורה הטובה היא שעל פי ההסכמים כל מערכת ההכשרה המקצועית של ישראל תרוכז סוף סוף במקום אחד - זרוע העבודה. זאת לאחר ששר האוצר היוצא ישראל כץ פיזר אותה בארבעה מקומות והקים מינהלת מיותרת לגמרי להכשרות מקצועיות במשרדו. הבשורה הפחות טובה היא שזרוע העבודה שוב תנדוד בין משרד העבודה והרווחה למשרד הכלכלה — הפעם בכיוון משרד הכלכלה. ויש חריג: רשות החדשנות שמקיימת הכשרות מקצועיות בתחומי ההייטק דווקא תועבר ממשרד הכלכלה למשרד המדע.
אולי ההישג החשוב ביותר של ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט כשר החינוך היה ההגדלה הדרמטית במספר התלמידים שעושים בגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות, כלומר הכנת עתודות כוח האדם להייטק. קווי היסוד קובעים יעד של העלאת שיעור העובדים בהייטק מ־11% ל־15% ב־2026. לשם כך הממשלה תשקיע בהגברת לימודי המקצועות הטכנולוגיים בתיכון, בהכשרות מקצועיות ואף תשקול מימון תארים טכנולוגיים בחינם.
4. מזיזים תקציבים חרדיים: אין קיצוץ בישיבות
הסיעות החרדיות כינסו אתמול כינוס חירום במחאה על ההסכמים הקואליציוניים. שר הפנים אריה דרעי אמר ש"בחסות חובשי כיפה, הממשלה הולכת להרוס ולהחריב אופי וזהות יהודיים למדינה". שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן קרא לבנט רפורמי. בפועל, המצב כמו שאומרת דמותו של בנט בארץ נהדרת בדיוק "הפוכה".
הסעיף המפתיע ביותר בהסכמים הקואליציוניים של ממשלת השינוי הוא זה שקובע תקציבים ליעדים ומיזמים בתחומי החינוך הרווחה ועוד ומפנה לסעיפים 13-9 בהחלטת ממשלה 3666 מ־2019. סעיף 10 לאותה החלטת ממשלה קובע שגובה תקציב הישיבות יעמוד על 1.2 מיליארד שקל. בימינה אישרו שיש הסכמה כזו. ביש עתיד בחרו לא להתייחס. בנוסף, הסעיף מפרט שורה ארוכה של תקציבים קואליציוניים. בימינה אמרו ש"זה סעיף כללי שייפרט לפרטים בהמשך".
ובמילים אחרות, יהיו כספים קואליציוניים גם בממשלת השינוי. יש גם כוונה להגדיל את התקציבים לתנועות הנוער והמכינות הקדם־צבאיות. כלומר ימינה הולכת להזרים סכומים גדולים, בין היתר למוסדות שהובילו את המחאה נגדה. סביר שהחרדים יפסידו את הכספים הקואליציוניים שלהם.
5. מתחרים בדת ומדינה: רפורמות בכשרות ובגיור
על שתי רפורמות בתחומי הדת והמדינה יש הסכמה. אחת מהן היא פתיחת אזורי הכשרות והפיכת כל הארץ לאזור כשרות אחד גדול. המשמעות היא שרבני ערים יוכלו לתת הכשר מחוץ לערים שלהם ויוכלו להתחרות ברבנים קיצוניים. עוד רפורמה היא שכל רבני הערים יוכלו לגייר. בתחום הגיוס ההסכמים קובעים שיועבר חוק הגיוס שהציע אביגדור ליברמן כשהיה שר ביטחון. זהו חוק השתמטות לכל דבר שלא יביא אפילו לגיוס של תלמיד ישיבה אחד.
ההסכמים של יש עתיד עם המפלגות החילוניות מפרטים שורה ארוכה של רפורמות בתחומי הדת והמדינה. אבל כולן מותנות בסעיף שמקנה לימינה זכות וטו. סיכוי מסוים יש לסעיף שמדבר על יישום מתווה הכותל. בנט תמך בו וקשה לראות למה כראש ממשלה לא יישם את המתווה.
ההסכמים הקואליציוניים החילוניים מדברים גם על תחבורה ציבורית בשבת, ביטול חוק המרכולים שמעניק לשר הפנים סמכות למנוע מסחר בשבת וברית זוגיות למנועי חיתון ובני אותו מין. את כל הדברים האלה יהיה הרבה יותר קשה לימינה לעכל. סביר להניח שהם יצפו שמשרד התחבורה יקדם תחבורה ציבורית בשבת באמצעות מוניות שירות ולא בחקיקה.
6. מניעים מעברים בחינוך: מעונות היום יעברו
יכול להיות שהממשלה הזאת באמת תעשה את מה שעשורים כבר מדברים עליו ותעביר את האחריות למעונות היום למשרד החינוך, כדי שיפסיקו להיחשב כבייביסיטר לאמהות עובדות ויהפכו לחלק ממערכת החינוך. השאלה כמה תקציבים יינתנו למעונות במעבר למטרות כמו הכשרת סייעות, פיקוח ובינוי, נשארה בינתיים פתוחה למשא ומתן בין השרים. כדאי לשים לב שתשלום שכר הלימוד למעונות יישאר באחריות משרד הרווחה שבשליטת יש עתיד. ייתכן שהסיבה היא הרצון לפגוע בהנחות לאברכים. קווי היסוד מבטיחים גם המשך רפורמת העצמאות המנהלים וכן הקמת אוניברסיטה בצפון.
7.שולחים מסר לרווחה: טיפול בעוני ללא קצבאות
אין תוכנית למלחמה בעוני בקווי היסוד או בהסכמים. רק אמירות כלליות על צמצום הפערים וחיזוק הפריפריה. זו ממשלה שהמסר הברור שלה הוא שאת העוני ממגרים בעבודה ופיתוח כלכלי ולא באמצעות קצבאות. שני מגזרים צפויים ליחס מועדף. אחד, כרגיל כשליברמן בקואליציה, הוא הקשישים העניים שרבים מהם עולים. בקווי היסוד של הממשלה מובטח שקצבת השלמת ההכנסה לקשישים עניים תעלה מ־3,200 שקל ל־3,900 שקל כלומר תוספת של 20%. העלות היא כ־1.5 מיליארד שקל. נושא נוסף שיקבל תשומת לב רבה בממשלה הזו הוא העצמת נשים. על פי קווי היסוד תתוקצב התוכנית למאבק באלימות במשפחה. בנוסף תוקם ועדת שרים בראשות מרב מיכאלי לשוויון מגדרי ותוארך חופשת הלידה, כולל הקצאת זמן נפרד לגברים.
