משרד הביטחון: לא יהיה לישראל לייזר מבצעי נגד רקטות לפני 2024
משרד הביטחון: לא יהיה לישראל לייזר מבצעי נגד רקטות לפני 2024
בזמן שבישראל מודאגים מהירידה במלאי מיירטי כיפת ברזל בעקבות מבצע "שומר החומות", מתברר שרק בסוף השנה צפוי ניסוי מסכם ללייזר הקרקעי שאמור לתגבר את המערכת ולחסוך במיירטים. לאחרונה נרשמה הצלחה ביירוט מל"ט באמצעות לייזר אווירי בפרויקט של משרד הביטחון ואלביט. למערכת זו נדרשות 4-3 שנות פיתוח בטרם תהפוך למבצעית
פרויקט הלייזר הקרקעי של משרד הביטחון ורפאל מתעכב ביותר משנה בגלל הקורונה וקשיים טכניים.
תא"ל יניב רותם, ראש יחידת המחקר והפיתוח במנהלת פיתוח אמצעי הלחימה במשרד הביטחון, אמר היום (ב') כי רק בסוף 2021 מתכונן ניסוי גדול לאב הטיפוס של המערכת, שבו ייבחן יכולתה ליירט ממרחק של 8 עד 10 ק"מ רקטות, פצצות מרגמה ומל"טים. אם יצליח הניסוי תעבור התוכנית לשלב של השלמת פיתוח והצבת מערכת מבצעית ראשונה בעוטף עזה לאחר שלוש שנים, כלומר שנת 2024.
את הלייזר הקרקעי מפתחת רפאל, על בסיס תותח לייזר של אלביט. שימוש בלייזר יוכל להוזיל את עלויות יירוט הרקטות מעזה, כאשר כל "ירייה" עולה כמה דולרים, לעומת 50 עד 100 אלף דולר לכל אחד מטילי היירוט של כיפת ברזל, "הטמיר". עם זאת הלייזר אינו יעיל בתנאי עננות וסופות חול ומוגבל בקצב האש שלו, וביכולתו להתמודד עם מטחי רקטות. "הלייזר יאפשר לנו לשפר את אחוזי ההצלחה ביירוט, ולמקד את כיפת ברזל ביירוט בתחומי ההתמחות שלה", הוסיף רותם.
מבצע "שומר חומות" הפגין שוב את כושר היירוט של כיפת ברזל, אבל גם את חסרונה, מלאי מיירטים מוגבל מראש. ישראל ביקשה לאחר המבצע בארה"ב סיוע מיוחד בסך מיליארד דולר למימון ייצור מיירטים חדשים במקום אלה שבהם השתמשו מתוך המלאי של צה"ל, לצד רכש חימוש מונחה מדויק, גם כן כתחליף לפצצות ששימשו במבצע.
הצלחה ביירוט בלייזר האווירי
משרד הביטחון חשף היום כי לאחרונה הסתיימה בהצלחה סדרת יירוט ראשונה באמצעות לייזר אווירי, בפרויקט נוסף של המשרד ואלביט. בניסוים יורטו מספר מל"טים מלייזר שהותקן במטוס קל, שפגע בהם ממרחק של קילומטר, בטיסות שהתבצעו מעל לים התיכון. הלייזר ששימש בניסוי עדיין לא בעוצמה המובטחת, של 100 קילוואט, שאמורה לאפשר יירוט רקטות מהאוויר.
המערכת מסוגלת לעקוב אחרי מטרה, ולירת בה את קרן הלייזר כאשר היא נכנס לטווח היעיל שלה. מערכת הלייזר זקוקה עדיין ל-3-4 שנות פיתוח נוספות לפני שניתן יהיה להפוך אותה למבצעית - כלומר עד שנת 2025. המערכת הראשונית תותקן במטוס נוסעים ותהיה מסוגלת לירות כמה עשרות "יריות" בכל גיחה, ובהמשך יפותחו גרסאות מוקטנות שלה, שאפשר יהיה להתקין במטוסי קרב ובמל"טים.
"אפשר יהיה להשתמש במערכת האווירית ליירט מעל שטח ישראל ואם יוחלט, גם מעל שטחים אחרים", אמר תא"ל רותם. "הכוונה היא להשתמש בלייזר כדי ליירט את הרקטות כבר בשלב ההאצה שלהן".
ישראל הציע לארה"ב ולמדינות נוספות להשלים במימון משותף את שני הפרויקטים, ומנהלת שיחות עם תעשיות ביטחוניות מחו"ל שגילו עניין להשתלב בו. עם זאת, טרם סוכם על שותפות של גורם זר בפרויקט.
ארה"ב הדגימה בעבר את יכולתה ליירט טיל בליסטי מהאוויר באמצעות לייזר רב עוצמה שהותקן בחרטומו של מטוס בואינג 747, ממרחק של יותר מ-100 ק"מ. אולם אז נעשה שימוש בלייזר כימי, שעלות ההפעלה שלו יקרה יותר ומייצר זיהום רב בפעולתו, ולכן בוטל הפרויקט. הלייזר שבו עושה שימוש כעת משרד הביטחון הוא לייזר חשמלי, שעדיין לא הגיע לעוצמות הלייזר הכימי, אבל לא סובל מחסרונותיו. גם ישראל השקיע בעבר 400 מיליון דולר בפרויקט הנאוטילוס שנוהל בשיתוף ארה"ב, לפיתוח לייזר ליירוט רקטות. גם פרויקט זה בוטל בגלל חסרונות הלייזר הכימי, וממדיה הגדולים של המערכת. היירוט מהאוויר מאפשר להתגבר על בעיית העננים, ומגביר את אפקטיביות הלייזר.
שר הביטחון, בני גנץ, אמר בתגובה כי "אני מברך את מפא"ת במשרד הביטחון, את אלביט מערכות וחיל האוויר על פריצת הדרך הטכנולוגית. היעד הוא להביא ביטחון וחיסכון: הלייזר יוסיף יכולות הגנה בטווחים גדולים יותר ומול מגוון אמצעים, תוך חיסכון גדול בעלות היירוט וההגנה על מדינת ישראל. אני בטוח שהתעשייה הביטחונית הישראלית תצליח בפיתוח החשוב הזה ואני אפעל באופן אישי יחד עם כל מערכת הביטחון לקדם אותו".
מנכ"ל אלביט מערכות מודיעין, אורן סבג, הוסיף כי "פריצת הדרך הטכנולוגית שהוכחה בסדרת הניסויים מתבססת על נכסים טכנולוגיים ייחודיים בקנה מידה עולמי בתחומי האלקטרואופטיקה, ומערכות משולבות לייזר קרקעיות".
