הנגיד ירון חושף: בעקבות הקורונה, שוק העבודה הישראלי עובר לראשונה קיטוב
הנגיד ירון חושף: בעקבות הקורונה, שוק העבודה הישראלי עובר לראשונה קיטוב
שיעור המשרות הדורשות מיומנויות גבוהות עלה ביותר מ-3% ושיעור המשרות הדורשות מיומנויות בינוניות ירד ביותר מ-3%. תהליך פולריזציה (קיטוב), שבו מספר המשרות הגבוהות והנמוכות עולה והבינוניות יורד, מאפיין מדינות אחרי משברים כלכליים
מספר המשרות הדורשות מיומנות בינונית בישראל ירד במשבר הקורונה ב-3.25% ומספר המשרות הדורשות מיומנות גבוהה עלה ב-3.33%. כך עולה מנתונים שחשף היום (ה') נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בכנס האגודה הישראלית לכלכלה.
משמעות הדבר היא שמשבר הקורונה הביא לישראל לראשונה את תהליך הפולריזציה בשוק העבודה, שמוגדר כעלייה במספר המשרות שדורשות מיומנות גבוהה או נמוכה וירידה במשרות הביניים.
מדינות לאחר משברים כלכליים נוטות לעבור בעשורים האחרונים תהליך של פולריזציה, דהיינו ירידה בשיעור המועסקים בעלי כישורים בינוניים. זאת, תוך עלייה בשיעור העובדים בעלי מיומנות גבוהה ונמוכה. יש הטוענים כי אפקט זה נגרם כתוצאה משיפורים טכנולוגיים. משמעות התהליך היא קושי הולך וגובר לאנשים בעלי כישורים נמוכים בתחומים כמו טכנולוגיה או אנגלית להשתלב במשרה מכניסה.
ארצות הברית עברה תהלך פולריזציה קשה לאחר המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 והוא הקשה על חזרת שוק העבודה האמריקאי לשגרה באותה מהירות שבה צמח המשק. זאת בשל חוסר ההתאמה בין כישורי העובדים לדרישות הגבוהות. בישראל לעומת זאת נרשמו בשנים 2013-2019 שינויים קלים מאוד בהיקף המשרות מהסוגים השונים. מספר המשרות הדורשות מיומנות נמוכה ומספר המשרות הדורשות מיומנות בינונית ירד ב-0.1% בממוצע בכל שנה ואילו מספר המשרות הדורשות מיומנות גבוהה עלה בממוצע ב-0.25% בלבד.
ירון הביא כסיבה אפשרית לתהליך הפולריזציה, שעבר שוק העבודה הישראלי בקורונה, את המעבר של חלק מהמשק לעבודה מהבית. הוא ציין שמעסיקים נוטים לאפשר עבודה מהבית בעיקר לעובדים בעלי מיומנויות גבוהות. יותר מ-90% מבעלי מיומנות גבוהות יכלו לעבוד מהבית במשבר. מי שנפגעו יותר מכל היו בעלי המיומנויות הבינוניות בתחומים כמו מסחר, בינוי ותעשייה, שכחציים לא יכלו לעבוד מהבית ולא הורשו להגיע לעבודה.
הנגיד אמר ש"ייתכן ומצטיירת תמונה לפיה אפקט הפולריזציה שעבר על המשק בשנה האחרונה, נובע גם משינויים טכנולוגיים שהביא משבר הקורונה". הוא ציין ש"שיפורים טכנולוגיים לא יביאו בהכרח לירידת התעסוקה. שינויים טכנולוגיים אמנם מייתרים משרות מסוימות, אך יוצרים משרות חדשות".
"כדי להגדיל את הביקוש לעבודה", אמר ירון, "יש לפעול בשני ערוצים: העלאת פריון העבודה בכל רמות המיומנות, והגדלת מלאי ההון הפיזי במשק והסרת חסמים רגולטוריים לפעילות המגזר העסקי". הוא ציין שאתגר פריון העבודה הוא מהאתגרים הגדולים ביותר שיש למשק הישראלי. בימים הקרובים יפרסם בנק ישראל דו"ח מקיף עם המלצות לממשלה להתמודדות עם אתגר הפריון.
