נציב מלח

מאז ומתמיד תפקיד הנציב מעצם מהותו מוליד עימותים – לעתים קשים – בין הנציב התורן לבין נבחרי ציבור, לרבות מול ראש הממשלה. מי שמטיל ספק בכך מוזמן לשאול את משה דיין, הנציב הקודם, שנחשב מקורב לנתניהו בתחילת דרכו עד הרגע שבו התחיל לחקור ולהרחיק את אנשי הכוורת של ראש הממשלה מעמדות כוח. אז נגמרו הקרבה, החיבה ואף החמלה: דיין עזב ללא אירוע פרידה ובלי מילת תודה אחת.

דניאל הרשקוביץ צילום: עמית שעל

ייתכן כי היד הרפה של דניאל הרשקוביץ אינה קשורה לקרבה לראש הממשלה אלא היא תכונת אופי או שמא קו מדיניות חדש, רך יותר, כלפי עבירות משמעת. אם הרשקוביץ מתכנן להימנע ממעורבות בסוגיות של משמעת ומינויים ולכהן כ"שוטר הטוב" עד תום הכהונה – הוא טועה. נציבים

נמדדים ביכולתם לשמור על שירות מדינה נקי ומקצועי בעיקר מהניסיונות של ממשלות להוביל פוליטיזציה בשירות המדינה – מגמה שהואצה בממשלת נתניהו הרביעית בקצב חסר תקדים, הן בשטח והן באמצעות רפורמות שביקשו להגדיל את משקל וייצוג הפוליטיקאים בניהול שירות המדינה. נכון, זה לא נעים לעתים להגיד "לא".

כלל בכירי הנציבות שנשאלים את השאלה "איך הרשקוביץ?" משיבים כי הוא "איש מקסים ונחמד". אבל נציב צריך גם עמוד שדרה ונכונות להתעמת, אחרת כולנו, מקבלי השירותים הציבוריים, נשלם את המחיר.