חיים כץ: נאבק על תקציבים, אבל נכשל במלחמה נגד תאונות הבנייה

שר העבודה והרווחה חיים כץ מאמין שיום שבו הוא לא נלחם בפקידי האוצר על תקציבים הוא יום שבו לא עשה את עבודתו כהלכה. הוא נלחם על קצבאות הנכים ועל רפורמת הסיעוד, אבל את הקרב הגדול פתח ממש לקראת סיום כהונתו: מי ינהל את עודפי התקציב של ביטוח לאומי, באיזו ריבית, והאם ביום שבו ייכנס ביטוח לאומי לגירעון ייפתר הדבר על ידי קיצוצים בקצבאות או בתקציב המדינה.

בספטמבר הודיע כץ שיפסיק להעביר את עודפי הביטוח הלאומי לאוצר. המשמעות: 21 מיליארד שקל בתקציב 2019. התפתח קרב רווי השמצות. בינתיים, כמה מפתיע, הקימו ועדה. אם יחזור כץ לתפקיד שר העבודה והרווחה אחרי הבחירות, העימות הזה יעסיק אותנו עוד חודשים רבים.

כץ הגיע לפוליטיקה ב־1999 מהתפקיד רב־העוצמה של יו"ר עובדי התעשייה האווירית. קשה שלא להתרשם שהוא רואה את תפקידו כיו"ר ועד נתמכי הרווחה: הוא אמור להשיג להם כמה שיותר הטבות, והאוצר הוא לא משרד עמית אלא האויב שבדרך.

האם משתלם לריב?

האם המריבות עם האוצר חיוניות? בלשכת כץ משוכנעים שבלעדיהן היו מקבלים הרבה פחות. אבל צריך לזכור שזו היתה קדנציה של שפע תקציבי. גם שרים שלא רבים עם האוצר השיגו סכומים גדולים למשרדיהם עם הרבה פחות חיכוך. וכן, גם כץ הביא תוספות. תקציב השירותים החברתיים (לא כולל תגמולים לנכים) עלה מ־6.3 מיליארד שקל ב־2014 ל־7.9 מיליארד שקל ב־2018, עלייה של 25%.

עלייה גדולה הורגשה בתקציב השירותים האישיים והחברתיים, שכוללים את השירות לילד, למשפחה ולזקן, שעלה לאחר שינויים מ־2.6 מיליארד שקל ב־2014 ל־3.1 מיליארד שקל ב־2018, עלייה של 22%. תקציב הנוער והצעירים עלה ב־31%, מ־554 מיליון שקל ל־700 מיליון שקל. כץ האריך את הטיפול בצעירים מגיל 18 עד גיל 24 כדי שלא יישארו ללא כתובת מרגע שאינם קטינים. תקציב הטיפול באוטיסטים עלה במיוחד, מ־273 מיליון שקל ב־2015 ל־443 מיליון שקל ב־2018, עלייה של 62% בשלוש שנים.

חיים כץ' שר העבודה והרווחה צילום: אלכס קולומויסקי

שר החינוך נפתלי בנט החזיק בקדנציה הזאת באחד התיקים החשובים בישראל ולא הפסיק להבהיר שהוא בעצם רוצה את הביטחון. כץ הוא ההפך הגמור. לא רק שלא הפסיק להבהיר כמה הוא אוהב את תפקידו, הוא מצהיר שבממשלה הבאה יחזור רק למשרד הזה.

אבל כץ שילם מחיר כבד על יחסיו האופוזיציוניים עם האוצר. כך, למשל, הוא לא הוזמן לישיבה הגורלית בספטמבר 2017 במשרדי ההסתדרות בתל־אביב, שבה נחתם הסכם הנכים בחסות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שותפו הפוליטי של שר האוצר משה כחלון. הבעיה של החותמים היתה שאי אפשר להעביר חוק קצבת נכים בכנסת בלי הסכמת כץ. ולכן, החוק שעבר לא רק עלה למדינה עוד 120 מיליון שקל (4.32 מיליארד שקל במקום 4.2 מיליארד שקל): לדרישת כץ, הכסף גם התחלק אחרת. אם ההסכם המקורי ייעד את רוב הכסף לקצבת הנכות הכללית, החוק הסופי העביר סכומים גדולים לנכים שהם גמלאים, עיוורים או נכי נפש.

גם במסיבת העיתונאים שבה הכריזו על רפורמת הסיעוד בפברואר 2018 היה ניסנקורן בתמונה וכץ בחוץ. כשהחוק הגיע לכנסת, הוא נתקל בהתנגדות של כץ. זה נגמר בכך שהקשישים ברמת הסיעוד הנמוכה ביותר קיבלו יותר כסף ממה שהאוצר התכוון אליו.

כץ מתגאה בהישגו בתחום בניית מעונות היום לגיל הרך. בשנים 2014־2016, בתקופות שבהן היו השרים נפתלי בנט ואריה דרעי אחראים על המעונות, נבנו 24 מעונות חדשים. בתקציב 2017 ו־2018 הוסיף כץ לתחום המעונות 350 מיליון שקל בכל שנה, ונבנו 178 מעונות חדשים. אמנם, ישנם הסבורים כי עדיף שהחינוך לגיל הרך יחסה תחת משרד החינוך, לצד דרגי החינוך האחרים. ללא קשר לכך, המעונות המפוקחים של המשרד מטפלים ב־25% מ־540 אלף הילדים בני 0־3. 30 אלף הילדים שהתווספו בזכות הבנייה החדשה למעונות היום הציבוריים יביאו אותנו ל־30% בני 0־3 שיטופלו במעונות הציבוריים.

מחדלי סוף הקדנציה

סוף הקדנציה של כץ לווה בשני מחדלים. ביולי 2017 החליטה הממשלה על תוכנית חמש שנתית למאבק באלימות במשפחה, שתקציבה יגדל בכל שנה ב־50 מיליון שקל. בפועל, ב־2018 הוקצבו לנושא רק 30 מיליון שקל וב־2019 הוקצבו 25 מיליון שקל בלבד. מספר שיא של 26 נרצחות ב־2018 הביא לגל מחאה של הנשים,

שבעקבותיה הואילה הממשלה לתקצב את התוכנית ל־2019 במלוא הסכום, 50 מיליון שקל.

בלשכת כץ מתגאים בצעדים שננקטו ב־2018 לצמצום מספר ההרוגים בתאונות הבנייה, כמו קנסות אישיים, אימוץ התקן האירופי לפיגומים, מינוי עוזר בטיחות בכל אתר והקמת יחידות חקירות לתאונות עבודה. אלא שזה קרה מאוחר מדי. אם ב־2017 נרשמו 35 הרוגים בתאונות באתרי בנייה, ב־2018 עלה מספר ההרוגים ב־17% ל־41. בלשכת כץ אומרים שהשר הבא יקצור את פירות המהלכים שלו.

כהונתו של כץ עמדה בצל שתי חקירות. בפרשה אחת כץ ובכירים בוועד נחשדו כי ניצלו את משאבי התעשייה האווירית לצורכיהם האישיים. החודש הודיע היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט לכץ כי החליט שלא להעמידו לדין.

התיק השני עוסק בקבלת טובות הנאה לכאורה מאיש שוק ההון מוטי בן ארי, שהניבו לכץ על פי החשד מיליונים בתיק ניירות הערך שלו תמורת קידום אינטרסים של בן ארי. באוקטובר נערך לו שימוע. כץ בטוח שגם התיק השני ייסגר.