האיש המקושר שיאשר את מינוי המפכ"ל והנגיד

יום חמישי בערב, גן האירועים גן הפקאן בקיבוץ רמת הכובש. שלל פוליטיקאים ואנשי עסקים כיבדו את יועץ התקשורת אבי בניהו, לשעבר דובר צה"ל, שחיתן את בתו תמר. בין שלל האורחים, שכללו בין היתר את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ושר האוצר לשעבר סילבן שלום, היה גם משה טרי.

טרי, חבר קרוב של שלום, מוכר בעיקר מכהונתו כיו"ר רשות ניירות ערך בשנים 2002‑2007. כיום, הוא נחשב לאחד האנשים המקושרים והמחוברים ביותר במשק - הן בצד הפוליטי והן בצד העסקי. זה לא מפתיע שטרי נכח בחתונה. הוא מקפיד לכבד אנשי עסקים ופוליטיקאים בשלל אירועים ולשמור על מערכות יחסים חברתיות עמם, ובמקביל לפגוש אותם בצמתים של פעילותו העסקית והציבורית.

צילומים: אוראל כהן, ראובן שוורץ,עמית שעל, בלומברג, דנה קופל

היום (א') בבוקר, הממשלה תצביע על צירופם של טרי ושל פרופ' טליה איינהורן לוועדת גולדברג המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה - הוועדה שאמורה להוות את לשון המאזניים לכמה מינויים קריטיים עבור המשק הישראלי, ובהם נגיד בנק ישראל, הרמטכ"ל ומפכ"ל המשטרה.

באופן פורמלי, תפקידה של הוועדה הוא "להבטיח את טוהר המידות במינויים הבכירים בשירות המדינה". חברי הוועדה נדרשים לקבוע אם דבק פגם או דופי במועמד או מועמדת שיגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו לשורה של תפקידים, הכוללים גם את ראש המוסד, ראש השב"כ, נציב שירות בתי הסוהר והמשנה לנגיד בנק ישראל.

לחברי הוועדה, אם כך, אסור שתהיה שום זיקה לראש הממשלה. הדבר נכון כפליים אחרי שבג"ץ הקפיא בספטמבר האחרון את מינויים של שני המועמדים שקדמו לטרי לתפקיד, רו"ח איריס שטרק ויעקב נגל, מחשש לקרבתם לנתניהו. לבסוף, השניים הסירו את מועמדותם. לטרי ככל הידוע אין זיקה לנתניהו והוא לא נמנה על מקורביו, אך כמי שהיה פעיל ליכוד בעברו, הוא בהחלט מחובר למשנתו הפוליטית ולמעגלים חברתיים בסביבת הליכוד.

מאז עזב את רשות ניירות ערך, טרי לא מונה לתפקיד משמעותי במגזר הציבורי או הפרטי, למעט ניסיון עיקש ב־2011 של שר האוצר דאז יובל שטייניץ למנות אותו למנהל רשות המסים. למרות מאמצים מרובים מצד שטייניץ, המהלך נכשל משום שטרי לא עמד בתנאי הסף לתפקיד. בנוסף, בתקופתה של לימור לבנת כשרת התקשורת, טרי נחשב מקורב אליה - והיא אף קידמה אותו לתפקיד מנכ"ל רשות הדואר, שאותו מילא בשנים 1996‑1999.

אבל טרי תמיד שם - בתפר בין העסקי לציבורי, מחובר למי שצריך, נמצא מאחורי הקלעים במוקד קבלת ההחלטות, שומר לא להסתבך עם אף אחד, לא להסתכסך, לא להרגיז, לתחזק מעגלים חברתיים, להתחבר - "לקמבן", בעגה העממית - וכך לסלול את דרכו העסקית והמקצועית.

בשנים האחרונות עלה שמו של טרי לכותרות סביב תפקיד משמעותי אחד: נאמן מניות השליטה של חברת אי.די.בי בחברת הביטוח כלל. ב־2013, המפקח על הביטוח דאז עודד שריג סירב לתת לאי.די.בי תחת נוחי דנקנר היתר שליטה בחברה ומינה את טרי לתפקיד הנאמן. טרי ממשיך לשמש כנאמן גם כיום, כאשר אי.די.בי תחת שליטתו של אדוארו אלשטיין. מדובר בתפקיד רגיש במיוחד, שבו טרי מצד אחד משמש נאמן מטעם הרגולטור ומצד שני אחראי לשמירת האינטרס הכלכלי של אי.די.בי בחברת כלל.

דווקא התפקיד הרגיש הזה הוא שמעלה את סימני השאלה הקשים ביותר סביב מינויו של טרי לוועדת גולדברג. הוועדה, כאמור, תדון בין היתר במועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל, כאשר אחד המובילים מביניהם הוא פרופ' מריו בלכר, חבר בדירקטוריון אי.די.בי ומי שנחשב מקורב מאוד לבעל השליטה אלשטיין.

עד כה, הזרקור הופנה בעיקר לזיקה האפשרית של חברי ועדת גולדברג לנתניהו - ולא לזיקה בינם לבין מועמדים בולטים לתפקידים שבהם דנה הוועדה.

המקרה של בלכר הוא רק דוגמה אחת. לאורך רוב שנותיו כנאמן, טרי שמר על פרופיל נמוך. זה השתנה במרץ האחרון, כאשר מנכ"ל כלל איזי כהן התפטר מתפקידו בסערה בעקבות פרסומו של דו"ח ביקורת על תפקודו. על הדו"ח, שאותו הזמין דירקטוריון כלל, חתום ד"ר משה ברקת, אחד משני המועמדים הבולטים להחליף את סלינגר כממונה על שוק ההון. טרי, בתפקידו כיו"ר רשות ניירות ערך, מינה את ברקת לתפקיד ראש מחלקת התאגידים ברשות.

בסופו של דבר, הדירקטוריון ביקר את התנהלותו של כהן, אולם לא יזם את עזיבתו. להיפך, יו"ר כלל דני נוה אף הפציר בכהן לחזור בו ולהישאר בתפקיד.

זה ממש לא סוד שאלשטיין לא אהב את כהן. באוקטובר 2017, ערב חידוש כהונתו של כהן כמנכ"ל וכמה חודשים לפני שהוזמן דו"ח הבדיקה, אלשטיין שלח לטרי מכתב שבו התנגד לחידוש הכהונה בשל מה שהגדיר כ"תוצאות עסקיות נחותות". יותר מהכל, אלשטיין לא אהב את המדיניות של כהן לחיזוק ההון העצמי בכלל על חשבון חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות.

גורם המצויים בעבודת טרי בכלל אמר ל"כלכליסט": "בתפקיד, טרי כל הזמן מזיז את עצמו בין הנאמנויות - מצד אחד לפיקוח ומצד שני לאי.די.בי. הוא הולך על ביצים כי מן הסתם הוא לא רוצה שהתפקיד הזה ייגמר, הוא מכניס לו יותר השפעה מכסף, כי הוא בעצם הפך להיות בעל השליטה. המנכ"ל והיו"ר נפגשים איתו בכל רבעון, מעבירים לו דו"חות כספיים, כל חברי ההנהלה עוברים אצלו".

לדברי אותו גורם, "כהן כאילו עזב בגלל דו"ח הביקורת, אבל יש להניח שמי שעומד מאחורי זה הוא טרי. ספק רב אם היו"ר נוה היה יוזם כזה מהלך. זה לא סוד שאלשטיין שנא את איזי ויצא נגדו, אז קשה שלא לתהות אם הידיים של אלשטיין היו מאחורי ההליך הזה, אבל אי אפשר למצוא שום עקבות לטרי. ועדיין, זה לא מוזר שאחרי שכמה חודשים אחרי שאלשטיין מודיע שהוא מתנגד לחידוש הכהונה של איזי והוא מתמנה בכל זאת, פתאום הדירקטוריון מוציא דו"ח על התנהלות המנכ"ל? אם הדירקטוריון היה רוצה הוא היה יכול להזמין דו"ח בדיקה לפני שאישרו את הארכת הכהונה".

בדומה לבלכר, גם סביב המינוי האפשרי של ברקת טרי נמצא בזיקה בעיייתית. הקשרים בין השניים, מהמינוי ברשות ניירות ערך, דרך הדו"ח בכלל ועד החברות ביניהם, יכולים לייצר בעיה במערכת היחסים שבין הממונה על שוק ההון לבין נאמן מניות השליטה בכלל.

טרי מכחיש בתוקף כל קשר בינו לבין המינוי האפשרי של ברקת, שהגיע לישורת הסופית מול מתמודד נוסף, בני שיזף. לפי ההערכות, שר האוצר משה כחלון עתיד לבחור בברקת לתפקיד.

חבר של כולם

טרי הוא אחד האנשים המחוברים ביותר בצמרת העסקית והפוליטית בישראל. הפרלמנט הקבוע שלו, שמתכנס בימי חמישי במסעדת קנטינה בתל אביב, כולל את סילבן שלום, שמינה את טרי ליו"ר רשות ניירות ערך, את מנכ"ל ויו"ר הבורסה לשעבר סם ברונפלד - שכיהן במקביל לכהונתו של טרי ברשות ניירות ערך - ואת עמי פדרמן, בן דודו של מיקי פדרמן, בעל השליטה במלונות דן ובאלביט מערכות.

גורמים המקורבים לברונפלד מספרים כי ההיכרות בינו לבין טרי נוצרה דרך משפחת אירני, שהקימה את חברת הברוקרים החברה המרכזית ולימים עשתה את הונה בשוק האופנה באמצעות הקמת רשת החנויות פקטורי 54. טרי שימש כמנכ"ל החברה המרכזית בתחילת שנות ה־90. במהלך כהותנו, נקשרו בינו לבין אב המשפחה אברהם אירני קשרי אב ובן.

על פניו יכולה היתה להיווצר בעייתיות בכך שטרי כיהן כיו"ר הרשות בעת שברונפלד ניהל את הבורסה, אלא שטרי ידע להלך בין הטיפות. בסביבת גורמים בבורסה שהכירו את השניים באותה עת נטען כי טרי ידע לעשות הפרדה. "הם היו חברים טובים אבל טרי ידע לשים את הגבול. הוא ידע לעצור את סם, לחתוך אותו. כשפגע באחד הדיונים המשותפים באיש הרשות, טרי חתך אותו והעמיד אותו במקום בלי להתבלבל".

טרי, בעברו איש ליכוד, אינו פוליטיקאי, אך בהחלט אימץ לו גינונים של פוליטיקה ומקפיד לקחת חלק בכל אירוע משפחתי רב־משתתפים של פוליטיקאים ואנשי עסקים שאליהם הוא מחובר.

תעיד על כך רשימת המשתתפים בחתונת בתו של טרי ב־2008, שכללה את נגיד בנק ישראל דאז סטנלי פישר; שר הביטחון לשעבר בנימין בן אליעזר; אנשי העסקים נוחי דנקנר, חיים גבריאלי, יצחק תשובה ובנו אלעד, יגאל אהובי וצדיק בינו; יצחק סוארי; יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר; יו"ר בנק דיסקונט יוסי בכר; המפכ"ל לשעבר משה קראדי; יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר פרופ' זוהר גושן ועוד רבים אחרים.

תשובה ובנו לא סתם נכחו בחתונה. באמצע 2008, חצי שנה לאחר שטרי סיים את תפקידו ברשות, תשובה מינה אותו לראש מינהלת פרויקט תעלת הימים. המינוי לא כלל תמורה כספית, אך היווה סממן מובהק לקשר בין השניים. ב־2009, טרי התבקש לפשר בסכסוך שפרץ בין קבוצת דלק של תשובה לבין חברת החשמל סביב עסקת גז עם מצרים. טרי עמד אז כמתווך בין שני מקורבים: תשובה ומוטי פרידמן, אז יו"ר חברת החשמל וכיום שותפו של טרי לעסקים.

פרידמן וטרי שותפים במיזם תחנת הכוח IPM בבאר טוביה. כל אחד מהם מחזיק ב־10% ממניות חברת טריפל־מ, בעלת השליטה ב־IPM, המחזיקה ב־84% ממניות המיזם. כאשר השניים יזמו את הפרויקט, הם חיפשו שותף שיעמיד הון עצמי וגייסו את נניקשווילי, שהתחייב להעמיד 110 מיליון דולר לבניית התחנה. בהמשך,נניקשווילי נאלץ למכור את מניותיו ב־IPM לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בפרשת השוחד לכאורה שבה היה מעורב השר לשעבר בן אליעזר.

כפי הנראה, קשריו הטובים של טרי עם בכירים במערכת הפוליטית סייעו להסיר חסמים רגולטוריים ב־IPM. לפי הערכות, בשבע השנים האחרונות טרי ופרידמן משכו יותר מ־10 מיליון שקל בזכות תפקידם במיזם, לצד הקצאת מניות טריפל־מ בשווי עשרות מיליוני שקלים. טרי ופרידמן אפילו קיבלו הלוואה של 22 מיליון דולר מבעלי השליטה החדשים בטריפל־מ - לאומי פרטנרס, קרן נוי וגלובל פאוור של אהוד בן ש"ך וניסן כספי.

איש עסקים אמר ל"כלכליסט": "החיבור של טרי לתחנת הכוח הוא אניגמה. להתחבר לאנשים כמו ננקישווילי זה לא טריוויאלי. לא כל אחד מסתדר איתם".

מימין: משה ברקת ומריו בלכר צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

רגולטור מפתיע

ב־2002, כשטרי נבחר ליו"ר רשות ניירות ערך, היו מי שטענו כי המינוי שלו פוליטי ואין לו את הניסיון המקצועי המתאים. "הוא היה קודם מנכ"ל החברה המרכזית לניירות ערך, חברת ברוקרים בשוק", אמר גורם בשוק ההון. "כשהתמנה ליו"ר הרשות בהתחלה חשבו שזה בדיחה. אבל הוא הצליח בהצלחה ובחוכמה להקשיב ליועצים הנכונים".

ואכן, טרי הוכיח את עצמו בתפקיד. אנשים שהיו קרובים אליו אז יודעים בעיקר לספר על כישוריו הבין־אישיים. "היו לו חושים מדהימים", מספר אחד המקורבים מהתקופה. "היינו יושבים בדיונים שבהם עלו מחלוקות בין הרשות לגורמים אחרים. גם כשהיתה תחושה שטרי לא תמיד הבין עד הסוף את המחלוקת, היו לו אינסטינקטים לקבל את ההחלטה הנכונה. ברשות ציפו לאיזה פרופסור באותה תקופה, אבל טרי מלכתחילה לא ניסה למצב את עצמו כמשפטן, ומצד שני גם לא הלך בין הטיפות. הוא ידע לחתוך ולהתעמת כשצריך.

גורם אחר שהיה עד לעבודתו באותה תקופה מספר: "באיזה פורום דובר על האפשרות להעביר כספים להשקעות רק דרך חשבונות בנק ולא בצ'ק או מזומן. טרי לא הבין מה הבעיה. הוא אמר 'אם אני רוצה לקנות אוטו לאשתי, למה אני צריך לעבור דרך הבנק?' זה נשמע כמו נאיביות, כזו שלא ציפינו מיו"ר הרשות. הרעיון היה למנוע מצב שבו לא יודעים מה מקור הכסף, ובסוף זו גם ההוראה שהתקבלה, אבל התגובה שלו הראתה שהוא פחות מרובע מכל המרובעים של שוק ההון. חוץ מזה היה מעורר קנאה לראות איך ידע לסלק את רעשי הרקע ולהתמודד גם עם דברים שלא שלט בהם ב־100% מהרגע הראשון. הוא פחות טיפוס של רגולטור, ובסוף הפתיע והיה רגולטור ממש לא רע".

שקד ולוין במסר לנתניהו "בטל את ועדת גולדברג" הקריאה לביטול הוועדה למינוי בכירים באה אחרי שורה של יוזמות מצד שני השרים לצמצם את כוחם של גורמים מקצועיים בשירות המדינה אדריאן פילוט, 4 תגובות לכתבה המלאה 

לדברי גורם שעקב אז אחר עבודתו מקרוב, "טרי ידע לתמרן, לא לרכוש אויבים. להיות תמיד בתפר, לא לקפוץ מעל הפופיק בשום דבר ותמיד להיות נקי מהבעת עמדה שיכולה לשרוף אותו לתפקיד מסוים. אומרים תמיד על התפקיד הזה של יו"ר רשות ניירות ערך שבלי חקירה אחת טובה הוא לא שווה כלום, אבל טרי דווקא פעל אחרת. נניח בבזק, הרשות ביצעה בדיקה שאיתרה מחדלים קשים בהתנהלות החברה מאז שהשליטה בה עברה לידי קבוצת סבן־איפקס־ארקין באוקטובר 2005, אבל זה לא נגמר בחקירה פלילית. במקום, הבדיקה הובילה לעזיבתם השקטה של המנכ"ל יעקב גלבר, היועצת המשפטית בשמת שלוש ולבסוף גם של היו"ר דובי וייסגלס. קודם לכן, ב־2004, הרשות הורתה לבנק מזרחי לדווח על מענק פרישה בגובה של 3 מיליון דולר שניתן למנכ"ל ויקטור מדינה, שעליו הבנק לא מצא לנכון לדווח. טרי פעל בשיטה של משפטי שדה ולא רץ לחדר החקירות. בהתחלה מאד ביקרתי את זה, למה לא ללכת עד הסוף? אבל הוא השיג את אותה תוצאה - של יראו וייראו".

"טרי הוא אניגמה"

בכל שיחה עם אנשים שנתקלו בטרי בדרכו המקצועית נשמעה אותה טענה: הוא פילס את דרכו מהמעברה שבה נולד בקריית עקרון לצמרת העסקית והציבורית של ישראל בזכות חיבוריו לקליקות פוליטיות ואליטות חברתיות ויכולתו להתחבר לאנשים הנכונים, שאותם השכיל תמיד להפוך לחבריו הקרובים. פעם אחר פעם, טרי תואר כמי שיודע לנתב בין הטיפות ולפסוח על ריבים או סכסוכים.

סם ברונפלד צילום: צביקה טישלר

אף על פי כן, אחד הגורמים הביקורתיים כלפי טרי מספר כיצד להבנתו הצליח לפלס את דרכו לפסגה: "המערכת הפוליטית והעסקית מבוססת היום על חונטות. טרי הוא אניגמה גדולה, הוא פילס את דרכו קדימה בעיקר בזכות היכולת שלו לדעת למי להתחבר ואיפה. מדובר בבנאדם עם חושים מצוינים. היום בשביל להצליח צריך כישורים פוליטיים, לדעת לזהות הזדמנויות ולהיות טפלון, שלא ידבק בך דבר. עדיף לא להחצין עמדה בנושאים שנויים במחלוקת, לא לנקוט מהלכים קשים, גם אם הם נכונים, ולכן באופן בלתי נמנע להיות בינוני כזה. אחרת כיום אין לך סיכוי".

לדברי אותו גורם, הפעם האחרונה שטרי כן התעמת היתה בפרשת בית ההשקעות לאומי פיא והמנכ"לית גבי רביד. בסוף 2006, בתפקידו כיו"ר רשות ניירות ערך, טרי הוביל חקירה נגד בית ההשקעות לאומי פיא, שנתן כביכול הטבות ליועצים בבנקים כדי לשכנע אותם לרכוש את קרנות הנאמנות שלו. טרי התנה אז את מכירת בית ההשקעות בהדחת רביד. רביד נוקתה לבסוף מאשם וכתב האישום שהוגש נגדה נמחק לאחר שלאומי חתם עם הפרקליטות על הסדר טיעון במסגרתו שילם קנס של 25 מיליון שקל. "מאז הפרשה לא זוכר ששמעתי את טרי מביע דעה לעומתית בקול רם", מספר אותו גורם.

עוד לדבריו, "הוא יודע להיות במקום הנכון ובזמן הנכון בכל מיני צמתים. פעם בוועדה המייעצת בבנק ישראל, פעם נאמן בכלל ביטוח, אז נאמן מניות המשקיעים הזרים בבורסה עד להנפקתה ועכשיו הוועדה למינוי בכירים. הוא לא שם בשביל הכסף, זה רק בשביל הכוח וההשפעה".

למרות המאמצים להישאר נקי, הדמות הטפלונית של טרי התלכלכה מעט בתחילת שנות ה־2000, כשהצליח לחמוק מהעמדה לדין בפרשה שהיוותה ספיח לחקירה פלילית נגד איש העסקים יוסי חכמי שהונה את מרכז ההשקעות בעניין הקמת מפעל תרופות בבית שאן. אלי זילבר, מנהל עסקיו של חכמי ופעיל ליכוד, סיפר לחוקרים שטרי, שניהל את מרכז ההשקעות, ביקש ממנו לתרום 5,000 שקל לקבוצת הכדורגל של מכבי שעריים. טרי אישר זאת אך הדגיש כי מפעל התרופות קיבל מענקים ממרכז ההשקעות עוד לפני ששימש מנהל המרכז. המשטרה המליצה להעמיד את טרי לדין אך הפרקליטות החליטה להסתפק בנזיפה. מאז, נראה שטרי למד את הלקח ולמרות קשריו הרבים לא דבק בו רבב.

גורם המכיר היטב את טרי סיכם זאת כך: "הוא מזכיר לי את מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן, יודע איפה צריך להיות, עם מי להתחבר, לא מתלכלך. בטח לא נגד הגורם הלא נכון".