המוקשים המרכזיים בדרך ליישום הרפורמה במשק החשמל

צילום: ישראל יוסף

עוד מוקש הוא הליך אישור הרפורמה בכנסת, שידרוש משמעת קואליציונית מלאה. כבר בימים האחרונים מתחילה להתגלות התנגדות, למשל מצד חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי ושרן השכל מהליכוד. השניים שלחו מכתבים נגד הרפורמה, והם עשויים לדרוש עוד כמה מתנות סקטוריאליות בדרך לאישור, כאלה שיבואו על חשבון ההטבות לציבור הרחב.

בג"ץ: מוקש נוסף הוא התעקשות בג"ץ לקיים דיון על זכות השביתה של עובדי חברת החשמל, אולי לבקשת בעלי תחנות הכוח הפרטיות. ככל שבג"ץ יחפור שם, הוא יערער את איזון הכוחות בין שר האוצר משה כחלון ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנסקורן, שסגרו ביניהם לא לקדם את הדיון בבג"ץ בתמורה לחתימת הרפורמה.

חורים בסעיפים הקטנים: ישנם סעיפים רבים ברפורמה שנשארו פתוחים לפרשנות ועשויים לייצר בעיות. כך למשל, ברביעי בלילה התעוררה מחלוקת אם תוספת שכר של 1,700 שקל לעובדים תיחשב כפנסיה תקציבית או צוברת. נראה שמנסחי הרפורמה שכחו לסגור את הפינה, עד כדי כך שהיועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג עוד שלח מכתב שבו הוא מסרב לאשר את הרפורמה לפני שהנושא הזה יובהר.

הפשרה שהתקבלה בנושא לקוחה מההסכם שנסגר מול רשות שדות התעופה, שלפיה תוספת השכר לא תיחשב להטבת מס או לחילופין שחברת החשמל תרכוש כלי פנסיוני שיצבור רווח שיאפשר גילום של תוספת השכר.

מוני חשמל חכמים: במסגרת ההסכמות, חברת החשמל תקים חברה־בת שתציב בכל משק בית מונה חכם, כזה שיכול לקרוא ולשדר את צריכת החשמל בכל רגע נתון. החברה הזאת תהיה מונופול בתחומה, ותהיה לה בלעדיות על המידע שהמונים הללו מייצרים. בעקבות פניית "כלכליסט" למשרדי הממשלה בנושא, התקבלה הבטחה שלפיה המידע יהיה ממשלתי ולא יהיה בשליטת חברת החשמל.

מחיר תחנות הכוח: סכנה משמעותית נוספת, שעליה דיווחה חברת החשמל לבורסה ביום שישי, היא ההליך למכירת תחנות הכוח. כפי שנחשף ב"כלכליסט", החברה תמכור את התחנות שלה במחיר הקבוע בספרים או במחיר גבוה ממנו. אם החברה לא תצליח לקבל הצעה לפי מחיר המינימום, היא תיאלץ להעלות את תעריף החשמל עדי לכסות על הפער. בנוסף, קיימת האפשרות שהחברה לא תצליח למכור את התחנות - ואז הרפורמה כולה לא תתקיים.

רוכשי תחנות הכוח: סכנה אחרונה היא זהות רוכשי התחנות. חלק מהתחנות ישנות, וייתכן שלא ישתלם להפעיל אותן אחרי 2025. במצב כזה, מי שיקנה אותן יישאר עם ברזלים שאפשר למכור וקרקע שניתן לשווק למגורים. במקרה הזה, המדינה חייבת לקבל מהרוכשים התחייבות לייצור חשמל זול ונקי למשק. ישראל היא "אי אנרגטי" שלא מחובר לשכנים. קריסת ייצור החשמל תשאיר אותנו - ואת צה"ל - בחושך.