רות עופר: "אני לא כועסת, אני כואבת"

הפגישה הראשונה של רות עם יולי עופר התרחשה ביולי 1985 בהונג קונג, בארוחת צהריים. עידן עופר ואשתו אז אורלי הזמינו אותה. "גרתי בהונג קונג, ואת עידן ואורלי הכרתי כי הם היו שם בגלל עסקי הספנות. אורלי אמרה 'תקפצי לאכול איתנו צהריים'", היא משחזרת את נסיבות הארוחה שתשנה את מהלך חייה כאילו התרחשה אתמול.

"הגעתי לארוחה די באיחור. יולי הגיע גם הוא ישר מהשדה. הוא כבר ישב שם, ואני הצטרפתי. הוא היה לבוש טי שירט וג'ינס, עם הבטן משתפלת החוצה, כמו נהג משאית. נדמה לי שהוא שכח את החגורה בבית. עממי, לגמרי לא סטייליש. אני הייתי אז בת 43, יפה ורזה, ובמשך הארוחה לא ממש דיברנו. כשקמתי לבופה הוא שאל 'מי זאת?', אורלי ענתה 'ידידה שלנו', והשיחה המשיכה. אחר כך, בצד, הוא אמר לאורלי 'איתה אני אתחתן'. אני גיליתי את זה רק מאוחר יותר. זה היה הטיפוס של יולי.

רות ויולי עופר בטקס פתיחת קלאב מד צילום: גו קוט

"בתור לבופה הוא שאל אותי מאיפה אני. אני אוהבת גברים מבוגרים, אבל הוא היה משמעותית יותר מבוגר ממני, בן 61, ולכן ממש לא התעניינתי בו. לא חיפשתי בו שום דבר. כל השיחה היתה בעמידה, באנגלית. דיברנו על איפה נאכל ארוחת ערב באותו יום. ואז הוא לקח את היד שלי ועשה את התנועה הזאת" — רות מראה תנועה של השחלה והוצאה של אצבע יד ימין לתוך פתח שמתעגל בין אצבעות כף היד השמאלית — "לא הבנתי מה התנועה הזאת אומרת, רק חשבתי לעצמי 'איזה דבר מוזר הוא עושה'. אחר כך שאלתי, והסבירו לי (שזה סימן לרצון בסקס, דב”נ). אני לא חושבת שהגברים המבוגרים עוד עושים את הסימן הזה היום, זה כבר לא באופנה", היא צוחקת. 

 הראיון המלא מחר במוסף כלכליסט