פרשנות
הגזר של אליעזר
החוב הציבורי של פישמן זכה לטיפול נחוש, אך הבנקים נהגו בחובותיו הפרטיים בכפפות של משי
07:5805.06.17
כמו הגזר, שרק ראשו מבצבץ וגופו חבוי באדמה, כך גם החובות של אליעזר פישמן: עד לאחרונה רק מיעוטם היה גלוי, בעוד שחלק הארי שלהם הוסתר בחדרי החדרים של המערכת הבנקאית.
קראו עוד בכלכליסט:
- הסדר החוב: השופט אורנשטיין לחץ, פישמן ובנקל יישרו קו
- לאומי והפועלים רוצים להוציא יותר מפישמן
- ועדת הכלכלה תקיים דיון על הסדר החוב של אליעזר פישמן
מתנגדים להסדר
לאומי והפועלים רוצים להוציא יותר מפישמן
שני הנושים הגדולים של אליעזר פישמן ומשפחתו מתנגדים להסדר החוב שנחשף אתמול בכלכליסט. בין השאר, בבנקים הביעו התנגדות לכך שפישמן יוכל להישאר בתפקידים ניהוליים ולכך שבני הזוג יוכלו להמשיך להתגורר שנתיים בווילה שלהם בסביון
גולן חזני, נעמי צורף וענת רואה,
7 תגובות
לכתבה המלאה 
הבנקים התעלמו
כלכלית ירושלים היא החברה הציבורית שבאמצעותה החזיק פישמן באימפריית הנדל"ן שלו, שחלשה על נכסים ברחבי העולם. צחוק הגורל הוא שדווקא ביום שבו נחשף הסדר החוב של פישמן עם נושיו, דירוג האשראי של כלכלית ירושלים עלה. בדו"ח של חברת דירוג האשראי מידרוג נכתב שהשיקול העיקרי להעלאת הדירוג הוא שיפור מתמשך ביחסי האיתנות של כלכלית ירושלים, שהושג "לאור אסטרטגיית הקבוצה לעמוד בתכניות מימושי הנכסים והקטנת רמות המינוף". העובדה שבשנים 2012‑2016 כלכלית ירושלים מימשה נכסים בהיקף של מיליארדי שקלים וכיווצה את החוב הפיננסי שלה בחצי, יצרה את התחושה שפישמן מצמצם סיכונים ומקטין את המינוף.
אך מה שאפיין את החברה הציבורית של פישמן לא קרה בחברות הפרטיות שבבעלותו. החובות שהיו גלויים טופלו בנחישות. לעומתם, החובות לבנקים שלא זכו לראות אור יום המשיכו להתגלגל שנים ארוכות, גם כשהיה ברור לבנקאים שפישמן זקוק לנס כדי לשרת את החובות שהסתכמו במיליארדי שקלים.
אליעזר פישמן צילום: עמית שעל
השיקום שעברה כלכלית ירושלים הציל אותה מהסדר חוב ובכך תרם לצמצום הנזק לבנקים. מניות החברה היו משועבדות לבנק לאומי והיחלצותה מהסדר חוב מנעה את העברתה לידי נושיה. מכירת השליטה בחברה אפשרה למעשה לבנק לאומי להמתיק במשהו את הגלולה המרה.
גם המוסדיים ספגו
הבנקים ספגו מפישמן מכה קשה, אך למרבה הצער פישמן אינו הטייקון היחיד שהנחית עליהם תספורת. קדמו לו כמה טייקונים בדימוס, ובראשם מוטי זיסר המנוח ונוחי דנקנר יבדל"א, שהסבו לבנקים הפסדים כבדים. המערכת הבנקאית, ובראשה לאומי ופועלים, סופגת את מירב האש בסיפור נפילתו של פישמן, ובצדק. הבנקאים הרוויחו כל טענה וביקורת על האופן שבו טיפלו באשראי הפגום שהעמידו לפישמן. אך יש לזכור שגם הגופים המוסדיים, אלו שמנהלים את כספי החיסכון של הציבור, לא יוצאים נקיים. המוסדיים, שנחלצו ברגע האחרון מהסדר חוב בכלכלית ירושלים, לא הצליחו לחמוק מהסדר חוב במירלנד, חברה נוספת שהיתה בשליטת פישמן ושגייסה בבורסה בתל אביב חוב באמצעות הנפקות אג"ח בהיקף של כמיליארד שקל.
ההבדל המרכזי בין הסדר החוב של מירלנד עם המוסדיים להסדר החוב של פישמן עם הבנקים הוא במידת השקיפות. בעוד שהחוב והסיכון של מירלנד היו גלויים לכל, החובות הפרטיים של פישמן היו בגדר חור שחור. המכנה המשותף לשני האירועים הוא שהציבור נושא במחיר של כשל האשראי, אם כחוסכים בקרנות הפנסיה ואם כבעלי מניות בבנקים.
