אובמה כבר דאג לתעשייה הביטחונית הישראלית

אחד הנושאים שטראמפ בחר לעסוק בהם בנאום ההשבעה שלו לנשיאות ארה"ב הוא הסיוע האמריקאי למדינות זרות. לדברי טראמפ, "במשך עשורים רבים מדי העשרנו תעשיות זרות על חשבון התעשיות האמריקאיות. סבסדנו צבאות של מדינות אחרות בזמן שנתנו לצבא שלנו להתפורר, הגנו על גבולות של אומות אחרות, אך סירבנו להגן על הגבולות שלנו".

ייתכן שהפסקה הזאת צריכה להטריד את מנוחתם של ראש הממשלה ושר הביטחון, שכן רק בספטמבר נחתם מזכר הבנות שבו ארה"ב מתחייבת להעביר 38 מיליארד דולר לישראל בעשור הקרוב.

ברק אובמה ודונלד טראמפ צילום: איי אף פי

אם יש משהו שגם אובמה וגם נתניהו התרברבו בו הוא שמדובר בסיוע הכי גדול שניתן לישראל מאז הקמתה. אלא שלמעשה הסוגיה שהתמקד בה טראמפ קיבלה ביטוי כבר בהסכם שעליו חתם ממשל אובמה: ההשפעה על התעשיות הביטחוניות. אם עד היום שליש מהסיוע הביטחוני שוושינגטון נתנה לישראל ניתן היה להמיר לשקלים ובאמצעותו לרכוש ציוד מהתעשייה הישראלית, לפי ההסכם החדש הסכום שניתן להמיר לשקלים הולך ופוחת עד שנעלם כליל ב־2028. המטרה של התהליך הזה היא הגנה על התעשיות הביטחוניות האמריקאיות.

מטבע הדברים ההחלטה צפויה לפגוע בתעשיות המקומיות, אך נותנת להן מספיק זמן להתארגן למצב החדש, שכן הירידה המשמעותית בסכום שניתן להמיר לשקלים מתחילה ב־2024. החברות הביטחוניות הישראליות הגדולות, דוגמת אלביט מערכות, מחזיקות בחברות־בנות אמריקאיות, כך שהן בכל מקרה לא ייפגעו. אם יש משהו שבכל זאת הצליחו לשמור עליו בהסכם הוא נושא רכש הגומלין. לכן אם כל כספי הסיוע יגיעו ישירות לתעשיות האמריקאיות, מצופה מהן לבצע רכש גומלין בהיקף מסוים מתעשיות ישראליות, כלומר, לרכוש חלק מהציוד שהן זקוקות לו מחברות בארץ.