מתחת לרדאר: הדובדבנים שנפלו למשקיעים בין הכיסאות
מניות רבות מהשורה השנייה, שמייצגות את הכלכלה האמיתית, עשו בשנה החולפת תשואה חלומית. שרק לא ישתנו
- סיכום 2016 בוול סטריט: דאו ג'ונס המריא ב-13.4%
- חותמים את 2016 בבורסה: אורמת המצליחה הגדולה, טבע הגרועה מכולן
- אומדן ראשוני של הלמ"ס: המשק יצמח ב-2016 ב-3.8%
נראה כי שנת 2016 היתה סוף כל סוף השנה שמנהלי ההשקעות המקצועיים יוכלו להתגאות בה. לראשונה מזה זמן רב שיטת ה־Cherry Picking אותו איתור מניות נקודתי וקפדני שמתאפשר בזכות ניתוח פרטני ומעמיק הניב את התוצאות הרצויות. קל לראות את הדברים גם בתשואות שמציגים בתי ההשקעות וחברות הביטוח המנהלים חסכונות ארוכי טווח של הציבור. בתי ההשקעות ילין לפידות ואלטשולר שחם – שידועים כמי שמתמחה במניות השורה השנייה, מובילים את טבלת התשואות.
רק שילין לפידות ואלטשולר לא מובילים את הטבלאות בפעם הראשונה, אלא עוקפים את המתחרים בעקביות בזכות איתור המניות הפחות מוכרות לעתים על חשבונן של טבע, גזית גלוב או שטראוס. איך זה קורה? בדיקת "כלכליסט" מעלה כי בתוך מדד היתר, למשל, מסתתרים יהלומים של ממש — חברות שמדווחות זה שנים על רווחיות, מחלקות דיבידנד ונהנות מצמיחה מתמשכת. לא מה שלימדו אותנו על "השורות האחוריות של הבורסה".
מסתבר ששם גרה הכלכלה האמיתית והבורסה בתל אביב מהווה מרחב מחיה מצויין עבורה. אלה לא יצואניות גדולות או חברות הייטק נוצצות. אלה המפעלים שמאכלסים את אזורי התעשייה בפריפריה ומעסיקים מאות עובדים כל אחד. הם לא יכולים ולא רוצים ללכת לנאסד"ק או ללונדון. הבורסה בתל אביב היא בדיוק המקום עבורן בכל הקשור להיקפי הפעילות, לצורכי המימון ולאופי המשקיעים. המשקיעים רק צריכים לגלות את המניות האלה והחברות צריכות להקפיד על ממשל תאגידי ראוי ועל שקיפות, שתי תכונות שהיו פחות אופייניות בעבר לחברות היתר ולכן הרתיעו את השוק.
2. יש מנהלים טובים בת"א. יש חברות מצויינות מתחת לראדר עליהן בקושי תקראו בעיתונות הכלכלית. אך אם נסתכל על מדדי הסיכון המקובלים קשה להגיד שיש חברות שמתומחרות עמוק מתחת לשווי הכלכלי. אנחנו נמצאים אחרי שמונה שנים רצופות של עליות בשוק ההון, מרבית המניות שיוצגו במדור זה טסו בשנים האחרונות במאות או עשרות אחוזים. חלק אף באלפי אחוזים. בשנים האחרונות החברות נהנו משיפור במצב העסקי, וגם מעלויות מימון זולות בשל הריביות הנמוכות.
לתוך הזירה הצפופה של מניות היתר נכנסו בשנה האחרונה עשרות קרנות גידור מקומיות שמחפשות את אותן מניות מתחת לראדר. אותן קרנות הזרימו ביקושי ענק למניות, והקפיצו את מחיריהן. לתוך אלו נוספה בשנה האחרונה הרפרמה במדדים, שצפויה ליצור מדדים מדדים מורחבים בבורסה של ת"א (ת"א 125 ו־SME 60ׂ) הצפי לקראת השקעת מדדים אלו יצרה בחודשים האחרונות ביקוש ספקולטיבי למניות היתר, מתוך הערכה כי חלקן יכנס למדדים החדשים.
3. בבורסה של תל אביב לא חסרות, למרבה הצער, חברות שבהן בעלי השליטה מתעלמים מחלקו של הציבור ורואים בחברה ציבורית מכשיר שנועד לשרת את מטרותיהם: חלק מהם מרוקנים את הקופה באמצעות שכר גבוה ודמי ניהול הניתנים לבעלי השליטה ונושאי משרה בחברות, וחלק בוחרים לקחת סיכונים מיותרים על חשבון החברה הציבורית.
אולם קיימות בבורסה לא מעט חברות שנוהגות אחרת. אותן חיפשנו להציג. בשבועות הקרובים נציג במדור זה כ־30 חברות בבורסה של תל אביב. החברות נבחרו לפי קריטריונים כמותיים: בחרנו רק בחברות שהציגו בעקביות רווח נקי מדי שנה בשורה התחתונה מאז 2012 (למעשה חמש שנים ושלושה רבעונים של 2016). רק חברות שחילקו דיבידנדים למשקיעים ברצף מ־2012 ועד סוף 2016 (או להן מדיניות דיבידנד מוצהרת). רק חברות עם פעילות ריאלית (ללא חברות אחזקה וחברות פיננסיות); ורק חברות השייכות לרשימות היתר (ולא למדד ת"א־100).
לתוך החברות ברשימה עשינו צלילת עומק. דיברנו עם המנהלים, בחנו את המאזנים וניסינו להבין את הפעילויות השונות. בכל חברה הצגנו את היתרונות והחסרונות. נתנו תשומת לב רבה לאופן שבו מנהלי החברה מחלקים את העוגה. בדקנו עד כמה בעלי השליטה והמנהלים משתפים את הציבור ברווחים, עד כמה הם נוהגים בחסכון בהוצאות ההנהלה, ועד כמה הם עקביים בהצגת התוצאות.
בניין הבורסה בת"א צילום: אוראל כהן
