עולים מבוגרים - בלי פנסיה, בלי דירה
פצצה מתקתקת - 20% מהקשישים בישראל הם עולים שהגיעו בשנים האחרונות ממדינות עניות ולא הספיקו לצבור כאן נכסים - לא פנסיה ראויה ולא דירה בבעלותם. בשנים הקרובות בעיית העולים הקשישים תוכפל
19% מהקשישים המתגוררים בישראל - כ־170 אלף איש - הגיעו לכאן ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנות התשעים. עוד 1% הגיעו מאתיופיה. כלומר, 20% מהקשישים בישראל הם עולים שהגיעו ב־30 השנים האחרונות מארצות עניות, ללא פנסיה כלל או במקרה הטוב עם פנסיות זעומות במונחים ישראליים. על פי מחקר של המרכז לחקר הזקנה במכון ברוקדייל, שפורסם ב־2013, רק 54% מהעולים הקשישים עבדו בארץ מאז הגיעו לישראל, כלומר צברו פנסיות זעומות.
קצבת זקנה עם השלמת הכנסה, כך מעלה אותו המחקר, היא מקור ההכנסה העיקרי של 80% מהקשישים העולים. הכנסתם של 32% מהקשישים העולים נמוכה מ־3,000 שקל לחודש. עוד 50% משתכרים פחות מ־5,000 שקל לחודש. יותר משליש מהעולים (35%) ויתרו על חימום או קירור הדירה בשנה שקדמה למחקר, 11% ויתרו על אוכל, 25% על טיפולי שיניים ו־8% על טיפול רפואי אחר. הבדלי השפה והתרבות מקשים על הקשישים למצות את הזכויות והסיוע שהם יכולים לקבל. ל־75% מהקשישים העולים, שלושה מכל ארבעה, יש קשיי שפה.
האם זה העתיד שמחכה לעולים החדשים הקשישים? צילום: טל שחר
היעדר הפנסיה אינו הבעיה היחידה שמקשה כלכלית על העולים הקשישים. רק 40% מהם מתגוררים בדירה בבעלותם או בבעלות משפחתם, לעומת 85% מהקשישים שאינם עולים. מי שלא מצליח להשיג דירה בדיור הציבורי נאלץ לשלם שכירות (2,300 שקל לחודש בממוצע אבל עם סיוע ממשרד השיכון). כ־20% מהעולים הקשישים, שבבעלותם או בבעלות משפחתם דירה, עדיין משלמים משכנתא על הדירה או משתתפים בתשלום עליה.
בעיית מצבם הכלכלי של העולים הקשישים צפויה רק להחמיר ב־20 השנים הבאות. 200 אלף עולים צפויים לצאת לפנסיה בתקופה זו. בזמן הקצר יחסית שעבדו בישראל צברו סכומים קטנים מאוד - 3,000 שקל לחודש במקרה הטוב וכמה מאות שקלים במקרה הרע.
