תתחילו לדאוג: חמש סיבות להאטה בהייטק

בשבוע שעבר ביקר יו"ר גוגל אריק שמידט בפעם הרביעית בישראל, הפעם באירוע שנערך במטה גוגל תל אביב לציון עשור למרכז הפיתוח הישראלי של החברה. כתמיד הרעיף שמידט מחמאות על ענף ההייטק בארץ ושיבח את התכונות היזמיות של הישראלים.

שמידט לא רק מדבר. הוא גם משקיע בעצמו בחברות ישראליות רבות באמצעות קרן Innovation Endeavors שבבעלותו. ואולם, לראשונה ניתן היה לשמוע גם אמירות ביקורת על ההתנהלות בתחום הישראלי. "אני מודאג שיש לכם מתחרים", אמר ומנה את בייג'ינג ומדינות צפון אירופה כזירות הסטארט־אפ והיזמות הצומחות שמאיימות לאגף את ישראל.

יו"ר גוגל הוא לא מנהיג הטכנולוגיה העולמי היחיד שדיבר בביקורתיות על אובדן ההובלה הצפוי של ענף ההייטק הישראלי, גם יו"ר ומייסד סיסקו ג'ון צ'יימברס ציין כי ההשקעות הממשלתיות בצרפת בתחום ההייטק מאפילות על הנעשה בישראל וכי "מה שממשלת ישראל עשתה כדי לקדם את תעשיית ההייטק בשני העשורים האחרונים אינו מספיק עוד".

עם זאת, אי אפשר לדבר על ההייטק הישראלי כמקשה אחת. הוא כולל בתוכו חברות יצרניות ותיקות כמו אינטל ורפאל לצד חברות בורסאיות גדולות ותיקות כמו אמדוקס ונייס, שפועלות לצד מרכזי פיתוח של ענקיות כמו אפל, מיקרוסופט, ואמזון ולצד אומת סטארט־אפים משגשגת. הממשלה משקיעה כיום מיליוני דולרים בטכנולוגיות סייבר ביחידות הביטחוניות ובתוכניות הכשרה אזרחיות, כך שלא סביר שהיתרון היחסי של ישראל בתחום ייעלם. גם באחד מתחומי הטכנולוגיה הנדרשים ביותר בעולם, בינה מלאכותית, קיימת מומחיות ישראלית, שמורגשת היטב גם כן באקדמיה.

ובכל זאת, הנה חמש סיבות שהצמיחה בערים כמו ברלין, לונדון, בייג'ינג, ניו יורק ובוסטון גבוהה יותר מבסיליקון ואדי הישראלי.

יו"ר גוגל אריק שמידט, בשבוע שעבר בישראל. בייג'ינג וצפון אירופה הן המתחרות העיקריות צילום: בלומברג

1.איפה המתכנתים הזרים? לא בישראל

בירות הייטק אחרות צומחות על חשבון ישראל, בין השאר הודות למחסור בהגירת מתכנתים. קבוצת המחקר קומפס מסן פרנסיסקו מיפתה בשנה שעברה את בירות הסטארטאפים העולמיות ודירגה את ישראל, שמכונה לעתים קרובות "עמק הסיליקון השני", רק במקום החמישי.

לפי חברת המחקר, אמנם קצב הצמיחה גבוה, אך ערים אחרות בעולם צומחות הרבה יותר מהר. אמסטרדם, למשל, עקפה את תל אביב בקצב צמיחת האקוסיסטם (אשכול של בעלי תפקידים, חברות וקרנות המזינים זה את זה) שלה, וברלין נחשבת כיום לעיר הצומחת בעולם במדד הסטארטאפים. לשם השוואה, עמק הסיליקון רווי חברות הטכנולוגיה צומח בקצב של קרוב לפי 2, תל אביב צומחת בשנה בקצב של פי 3 ואילו ברלין צומחת פי 10. לא לחינם אמר שמידט כי "ישנן מדינות באירופה שמזנבות בכם".

הביקורת המרכזית שהופנתה אל ישראל במחקר דיברה על ניגוד חמור בין זרימת ההון הזר הרב לישראל מקרנות וממשקיעים בינלאומיים לבין חוסר השונות והמגוון בקרב העובדים בתעשייה המקומית.

למשל, ברלין מפעילה לא פחות מארבע תכניות שונות להבאת מפתחי תוכנה ויזמי טכנולוגיה לעיר, בעוד בישראל מתכננת הממשלה לנפק ויזות מומחים בכמות נרחבת יותר, אך הדבר טרם התגבש לידי תכנית קונקרטית. בנוסף, גרמניה וארצות הברית מפעילות תכניות הגירה גמישות יותר, המאפשרות הגירה של אקדמאים יחד עם בני משפחותיהם, בזול ועם הרבה פחות ביורוקרטיה מאשר בישראל.

יו"ר אפל טים קוק. עשוי לבחון מחדש פעילות במדינות לפי מדיניות מס צילום מסך: מתוך אתר אפל

2. יצוא ההייטק של ישראל קורס

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נרשמה צניחה של 27.8% ביצוא הסחורות של ענפי ההייטק, האלקטרוניקה והתרופות מישראל. בענף הרכיבים האלקטרוניים באופן ספציפי, שבתוכו נמצא הייצוא של אינטל, נרשמה ירידה עצומה של 71.3% בחישוב שנתי. לפי ההערכה, הייצוא מאינטל ומהתעשיות הבטחוניות מוערכות בכשליש עד מחצית מייצוא ההייטק כולו מדי שנה, ואחד ההסברים לירידה בייצוא החברה הוא שהמפעל בקרית גת נמצא בתהליך החלפת מכונות, כך שככל הנראה הירידה בייצוא ממנו זמנית.

הדבר מראה את התלות הגדולה של היצוא הישראלי באינטל ישראל. מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה שלמה וקס אומר בנוגע לירידה ביצוא כי "ישראל ממשיכה להאמין לסיפור הסטארטאפ ניישן, בעוד שתעשיית ההייטק דה פקטו קמלה. אם לא מאמינים לתעשייני ההייטק שצועקים זאת כבר שנים, לבנק ישראל או למכון הייצוא שמצביע על צניחה של 28% בייצוא הטכנולוגי — אז אולי יאמינו לאריק שמידט. נקודת מבט על אקזיטים מוצלחים ככל שיהיו, כביטוי לשגשוג של תעשיית ההייטק, הנה מטעה ומעוורת את עיני הציבור מפני סכנת המיתון הצפויה לישראל כתוצאה ממגמת הירידה בייצוא ההייטק".

3."ועדי עובדים - עריצות המיעוט"

וקס מסביר את ההתאגדות הצוברת תאוצה מטעם ההסתדרות בחברות הייטק כגורם שלילי בתעשייה הישראלית. במהלך השנתיים האחרונות הוקמו ועדי עובדים בנס טכנולוגיות, סאפ, ריטליקס (כיום NCR) וקומברס, שמכרה את גוף הפיתוח שלה לחברה הודית לאחר שעובדיה בישראל התאגדו. "בעוד אנחנו נאבקים בהגדלת הייצוא, חברות הייטק רבות נאלצות להתמודד עם פעילות אגרסיבית של ההסתדרות שאנחנו קוראים לה — עריצות המיעוט", אומר וקס ל"כלכליסט"."ההסתדרות מנסה לשכנע שליש מעובדי החברה להתאגד ובכך קובעת עובדה שיש ועד עובדים יציג. ועדי עובדים בחברות ההייטק רק יביאו כליה על התעשייה הזאת".

4.ענקיות האינטרנט בורחות מהמיסוי

לוח השחמט העולמי של מיסוי החברות מסתדר כעת מחדש בעקבות יוזמה שמוביל ארגון ה־OECD שעשוי להביא מדינות רבות להעריך מחדש את מדיניות המס שלהם.

בעקבות המהלך, ענקיות האינטרנט הבינלאומיות כמו גוגל, פייסבוק ואפל עשויות לבחון מחדש את אופי פעילותן בכל אחת מהמדינות בהן הן פועלות, לפי מדיניות המיסוי החדשה שיבחרו לאמץ. גוגל למשל, נהנית מאי תשלום מס על רווחיהן בעסקאות בישראל, משום שאלה נסגרים באתרי האינטרנט שלהן, המנוהלות מאירלנד ומארה"ב.

רפורמת המסוי העולמית עשויה להביא מדינות כמו ארה"ב להוריד את מס החברות שלהן ולעודד חברות כמו גוגל להגדיל את פעילותן במדינה ולהסיט אליה רווחים, על חשבון למשל, ישראל.

כוונת רשות המסים להגדיל את מיסוי פעילות החברות האלו בישראל, עלול לגרום לענקיות הטכנולוגיה לפטר עובדים בארץ ולשכור במקומם אנשים במדינות בהן משתלם יותר מבחינת חוקי המס.

5.הזנחה של החינוך הטכנולוגי מגיל צעיר

ישראל עושה צעד נכון בפרויקט הכפלת מספר בוגרי חמש היחידות במתמטיקה בתוך ארבע שנים, אך מזניחה את החינוך הטכנולוגי מגיל צעיר. בבריטניה, למשל, החלו תכניות נרחבות בבתי ספר ובגני ילדים ללימוד תכנות ואלגוריתמים מגיל חמש. משרד החינוך משקיע מיליוני פאונד בתכניות הכשרה למורים, וגוגל ומיקרוסופט מממנות בעצמן תכניות חינוך ואליפויות קידוד לילדים.

הכרזת משרד האוצר בישראל על חיזוק מרכזי ההכשרה הטכנולוגיים הם טיפה בים, כי משם לא יוצאים מהנדסי הליבה שמבדלים את ישראל מתעשיות הייטק אחרות בעולם.