צ'ק פתוח לביטחון: רכבים בלי מיגון וחיפושי מנהרות

האירוע החריג אתמול בהר דב, שבו נהרגו שני חיילים ושבעה נוספים נפצעו מירי טילי נ"ט על ידי חיזבאללה, שוב חשף את הדפוס הפגיע של התנהלות כוחות צה"ל לאורך גדר המערכת – שאותו ניצל גם החמאס בעת מבצע צוק איתן.

המלחמה בעזה אמנם התנהלה בעליונות של ישראל, אולם חמאס – ארגון טרור קטן וחלש מהחיזבאללה – הוכיח כי להפתעות טקטיות עשויה להיות משמעות אסטרטגית על דעת הקהל והמנהיגים בישראל. חמאס הצליח לייצר בישראל חשש עמוק מפני חדירות לשטח המדינה – בעיקר באמצעות מנהרות אך גם על ידי צוללנים – תוך שהוא מנצל את המיגון הלא מספק של הכוחות.

כלי הרכב שבהם נסעו אתמול החיילים בסמוך לכפר רג'ר ולהר דב, היו למעשה אזרחיים: ג'יפים מסוג איסוזו, ללא סימני היכר צבאיים וללא מיגון. בצה"ל מסבירים כי "הפקודות לאזור התקרית לא דרשו נסיעה ברכב ממוגן. נסיעה כזו נדרשת לפי הפקודות רק על ההר". מדוע נסעו ברכב שצבעו לבן? בצה"ל לא נתנו תשובות, אך זכורה תקופת האינתיפאדה השנייה, אז עבר צה"ל לשימוש רחב יותר ברכבים לבנים כדי להתחמק מזיהוי.

אחד המקרים הזכורים ביותר בצוק איתן אירע בקרב במחנה הפליטים סג'עייה, אחד הקרבות הקשים של צה"ל בעשרות השנים האחרונות. כוחות גולני נתקלו באש כבדה שאף מנעה מהם לרדת מהכלים המשוריינים שהובילו אותם למקום. בעוד הנגמ"שים המודרניים מסוג נמר הגנו על הלוחמים, הפגיעה הקשה ביותר היתה בנגמ"ש מיושן משנות ה־60 מסוג M-113 ("זלדה"). שבעה חיילים נהרגו מפגיעת טיל נ"ט. בצה"ל אמרו לאחר מכן שלא הצטיידו במספיק נגמ"שים מסוג נמר בשל סיבות תקציביות.

ההפצצה הישראלית בתגובה צילום: רויטרס

נשקים חזקים משל החמאס

אולם התקרית בהר דב מזכירה את חדירות חמאס מעבר לגדר המערכת, שם המתינו לסיורים צה"ליים עורפיים, שפעמים רבות השתמשו בכלים לא ממוגנים. בנוסף, דווקא הנשק הפרימיטיבי ביותר – פצצות מרגמה – גבה את חיי כעשרה חיילים, בהם מילואימניקים וחיילים לא קרביים, לאחר שאזורי הכינוס הוצבו קרוב מדי לגבול, ללא מיגון מתאים נגד מרגמות. נראה כי הסיבות למחדלים אלו הינם בחלקם מבצעיים, וחלקם כלכליים. עם התארכות הלחימה והתגברות המקרים, דילגו שטחי הכינוס לאחור אל מחוץ לטווח המרגמות.

חיזבאללה השתמש בתקרית אתמול בטילי נ"ט מסוג קורנט, טיל רוסי שנחשב למתקדם. הוא בעל טווח של כ־5 קילומטר שנחשב ארוך, מוכוון על ידי קרן לייזר ומחזיק ראש נפץ גדול בעל יכולת חדירה. במלחמת לבנון גרמו טילים אלה לפגיעות קשות בטנקים של צה"ל, ובעקבות הלחימה הואץ בישראל פיתוח מערכת "מעיל רוח" המיירטת טילי נ"ט. כלי הרכב האזרחיים אתמול, כמובן שלא צוידו במערכת זו.

בצה"ל בודקים האם הטילים נורו מלבנון או משטח ישראל. באזור התקרית אין גדר. אולם החדירה מעלה שוב את החשש בצפון ממנהרות שיעברו תחת הגבול.

צה"ל מנסה להרגיע

עוד קודם לאירוע אתמול, ואחרי כמה חודשים של תלונות מתושבים על רעשים, החל צה"ל אתמול לקדוח בכמה מקומות הצמודים ליישוב זרעית, כדי לחשוף מנהרות. צוותי הנדסה שצויידו במגוון כלים עלו לאזור, והחלו בעבודות.

בצוק איתן נמתחה ביקורת על צה"ל בטענה כי הוא לא היה מודע לרשת הסבוכה של המנהרות שכרה חמאס מתחת ליישובי עוטף עזה, לכמות המנהרות ולאורכן. הדבר הוביל לטענת רבים לעיכוב בלחימה, משום שלצה"ל לקח זמן רב למצוא פיתרונות הנדסיים וטקטיים כדי לטפל באיום המנהרות.

מומחים שאיתם דיבר כלכליסט אמרו שעיקר מטרת צה"ל בפעילות שלו באיתור המנהרות בצפון, היא להרגיע את התושבים ששמעו רעשים והתריעו פעמים רבות שהם רואים נקודות שיכולות להיות סימן לפתח מנהרות. איתור המנהרות כיום באזור זה יכול להיות קשה ואפילו בלתי אפשרי, לנוכח העובדה שאם חיזבאללה אכן הצליח לחפור מנהרות באזור, הן מוסתרות היטב ואינן כוללות פתחים גלויים.

שמעון גואטה, ראש המועצה האזורית מעלה יוסף, שבתחומה נמצאת זרעית, אמר ל"כלכליסט": "יש טענות על מנהרות של חיזבאללה וצה"ל נענה לבקשת התושבים והביא מקדחה. כבר כמה זמן שאנחנו מעלים את הסוגייה הזו בפני כוחות הבטחון, שעד כה טענו ועדיין טוענים שלפי ידיעתם אין שום מנהרה. אבל בכל זאת, הם הגיעו לבקשתנו לבדוק".

גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון, אמר מנגד: "אם רוצים לעבור את הגבול יש דרכים יותר נוחות מהמנהרות, ולכן המנהרות הן לא הסיכון הגדול ביותר בגזרה שלנו. צריך לשים זאת בפרופורציה".

כלי הרכב שנפגעו בתקרית בהר דב צילום: רויטרס

קשה לחפור, גם קשה לאתר

בניגוד לאדמה השטוחה בדרום הארץ, הקרקע בצפון סלעית, וכדי לחפור בה יש להשתמש בציוד כבד, מרעיש וגלוי. מנכ"ל הקרן הדו־לאומית למדע ד"ר יאיר רוטשטיין אמר ל"כלכליסט כי "בצפון יהיה קשה לחפור מנהרות וקל לאתר חפירה שמתרחשת, לנוכח קושי זה. לעומת זאת, אם מנהרה כבר נחפרה, יהיה קשה לאתרה".

לעומתו, ד"ר יפתח שפיר, ראש תוכנית המחקר המאזן הצבאי במזרח התיכון במכון למחקרי ביטחון לאומי, סבור שיש סיכוי של 50% שכבר יש מנהרה שיוצאת מלבנון ומגיעה לישראל. "אני מעריך שכבר ב־2006 היתה לחיזבאללה יכולת לחפור – במכשירים משוכללים וגם בפרימיטיביים. אמנם חפירה בצפון יותר רועשת – אבל אפשר לרדת לעומקים יותר גדולים, והסלע חוסך את הצורך בביטון המנהרה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה, "צה"ל מבצע פעולות בטחון שוטף במרחב הגבול הצפוני תוך התמקדות במרכיבי הגנה ומודיעין מגוונים ומתוך הבנה כי המנהרות נמנות על מגוון האיומים במרחב. כבכל פנייה אודות שמיעת רעשים וחשד למנהרה, הנושא נבדק על ידי כוחות ייעודיים ונשלל. נציין כי מתקיימת פעילות ענפה לפיתוח טכנולוגיות חדשות".

החשכ"לית תתחשב

לא צריך לדאוג לתקציב

מערכת הביטחון פועלת כיום ללא תקציב, כמו יתר משרדי הממשלה, מאחר ותקציב 2015 מעולם לא אושר. נכון לעכשיו פועלים משרד הביטחון וצה"ל במתכונת של 1/12 מתקציב 2014 לחודש. התקציב בשנה שעברה עמד על 60 מיליארד שקל, כשמתוכם 7 מיליארד שקל היו שיפוי על צוק איתן ו־2 מיליארד שקל ניתנו כתוספת. בחישוב ה־1/12 שנעשה על ידי החשבת הכללית באוצר נלקחו בחשבון רק כ־53 מיליארד שקל מתוכם.

בהיעדר תקציב, כל הוצאה חריגה שאינה מתוקף חוק או הסכם שנחתם מראש דרושה אישור של ועדת חריגים של החשבת הכללית, מה שעלול ליצור עומס על משרד האוצר ולהקשות על עבודת הממשלה. עם זאת, גם באוצר וגם במשרד הביטחון יודעים להגיד שמערכת הביטחון (כמו גם מערכת הבריאות) בדרך כלל, ובוודאי שבמקרי חירום, זוכה בעת הצורך ליחס מיוחד לעומת שאר המשרדים הן מבחינת מהירות האישורים והן מבחינת היקף התקציבים המאושרים לה. המסגרת המגבילה את התקציב ל־1/12 עוסקת בכלל התקציב ולא לפי משרד, כך שלחשבת הכללית יש את הסמכות, במקרה והאירועים בצפון יסלימו, להסית תקציבים ממשרדים אחרים אל הביטחון.

עמרי מילמן

הרמטכ"ל בני גנץ צילום: דובר צה"ל