הממונה מעכב יוזמה להטיל קנס על מונופול שגובה מחיר מופרז
לוחות הזמנים שלהם התחייב הממונה על הגבלים עסקיים חלפו כבר לפני חודשיים, אבל בינתיים בלחץ המונופולים הגדולים מעכב הממונה את ההוראה. התאחדות התעשיינים בחוות דעת משפטית: "התערבות במחיר נעשתה במקרים בודדים באירופה"
בעלי המונופולים יצאו למלחמת לחצים כוללת נגד החלטת הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה להטיל קנסות מינהליים של עד 24 מיליון שקל על מונופולים שיגבו מחירים מופרזים מצרכנים. בינתיים, כך לפחות נראה, מאמציהם נושאים פרי - שכן מאז שפורסמה ההכרזה ברעש גדול, לפני כחצי שנה, כמעט לא נעשה דבר כדי לקדם את היוזמה מצד רשות ההגבלים.
קראו עוד בכלכליסט:
- הדיון בפיקוח על המונופולים נדחה בחודש
- אסור למונופול להגביל מתחרה
- דיוויד גילה: "נחתור לאפס סובלנות כלפי פגיעה בכיסם של הצרכנים"
החודשים נקפו, הדד ליין שהקציב הממונה לעצמו חלף כבר לפני חודשיים אבל הרשות עדיין לא פרסמה טיוטה סופית. אז מה קרה לאחר ההרעשה התקשורתית של הימים הראשונים? לחצים, לחצים ועוד לחצים על הרשות לבטל את היוזמה - ובינתיים הם עובדים. המונופולים מושכים זמן, וכל חודש שעובר מבלי שהטיוטה נכנסת לתוקף הוא חודש שבו הם יכולים להמשיך לגבות מהצרכנים איזה מחיר שהם רוצים, מבלי שנציגי הרשות ידפקו להם בדלת.
דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים צילום: אוראל כהן חשוב לזכור שבישראל יש כ־65 מונופולים מוכרזים, ועוד מאות אחרים שעדיין לא הוכרז שהם כאלה, במגוון תחומים. חלקם בעלי השפעה יומיומית על הצרכן - למשל תנובה, שטראוס, אסם וקוקה־קולה, אבל יש גם כאלה שאף אחד לא מרגיש את השפעתם האדירה ביומיום, אולם ברמה המשקית הם חלק בלתי נפרד משרשרת הערך שמייצרת את יוקר המחיה. בתחום הכימיקלים למשל, חברות כמו דור כימיקלים, כרמל כימיקלים, מרכז החמצן, חיפה כימיקלים וגדות שולטות בכיפה במשך שנים וגובות מחירים שאיש לא מפשפש בהם.
לעשרות המונופולים שמגלגלים מיליארדי שקלים מדי שנה יש הפעם אינטרס משותף, והם לא חוסכים באמצעים כדי לנסות לקעקע את היוזמה. רק בשבוע שעבר שיגרה התאחדות התעשיינים אל הרשות שתי חוות דעת בנושא: הראשונה היא משפטית ולפיה אין לממונה סמכות חוקית לאסור על בעל מונופול לגבות מחיר מופרז, משום שבישראל קיים חוק פיקוח המחירים, שנותן סמכות להתערב במחירי מקסימום רק לשרים. לכך צורפה סקירה עולמית שלפיה התערבות במחירים מופרזים נעשתה עד היום רק במקרים בודדים באירופה, ורק כאשר היה מדובר בפערים של מאות אחוזים מהעלויות בפועל. השנייה היא חוות דעת כלכלית שלפיה מחיר גבוה מעודד כניסה של מתחרים נוספים לשוק. שנית, מחיר נמוך מפחית את תמריצי ההשקעה, הן של הפירמה המפוקחת והן של פירמות אחרות המעוניינות להיכנס לשווקים.
טענות אלה מצטרפות לשני חששות גדולים בהרבה - פוליטיקה ופרקטיקה. על פי חוות הדעת, ההתערבות במחיר הגבוה תיצור לחץ פוליטי על הרשות להשתמש בכלי זה כדי להוריד מחירים בטווח הקצר, ולחץ זה עשוי להטות את הרשות להתערב במחירים גם כשאין לכך הצדקה כלכלית, משום ששיקולי הטווח הקצר יגברו על שיקולי הטווח הארוך. בהיבט היישומי, קשה מאוד לרשות לקבוע מהו מחיר מופרז.
ברשות ההגבלים טוענים בתגובה כי אין בכוונת גילה לגנוז את טיוטת גילוי הדעת. "הרשות בחנה את הערות הציבור ושקלה אותן, וכרגע עובדת על הנוסח הסופי של גילוי הדעת. לאור מורכבות הסוגיה, הערות הציבור הרבות שרצינו ללמוד לעומק ועומס העבודה, נראה לנו שכיוון שעברו רק כחודשיים וחצי מקבלת ההערות, מדובר בפרק זמן סביר".
