ארדן למנכ"ל הדואר: "החברה הידרדרה אל סף עברי פי פחת"

מעמדו של מנכ"ל חברת דואר ישראל חיים אלמוזנינו, שמכהן בתפקידו כשנתיים וחצי, הולך ומתערער. לידי "כלכליסט" הגיע מכתב חריף ששר התקשורת גלעד ארדן שלח לאלמוזנינו, ובו הוא מביע דאגה ממצבו של הדואר ומפנה אצבע מאשימה כלפי ההנהלה בכלל וכלפיו בפרט. כל זאת על רקע התמודדות הדואר בזירה נוספת, מול גופי הגמל והפנסיה, שהשקיעו את כספי עמיתיהם באג"ח של דואר ישראל ומודאגים שלנוכח קופת המזומנים המידלדלת בארגון לא יקבלו חזרה את יתרת השקעתם, העומדת כיום על 350 מיליון שקל.

ביום שלישי יכנסו מחזיקי האג"ח ישיבה דחופה, ובמסגרתה תתקיים הצבעה להקמת נציגות מחזיקים ולמינוי עורך דין במטרה להאיץ את הצעדים מול המדינה ולהבטיח את הסדר החוב.

משרד האוצר, מצדו, דורש מדואר ישראל לגבש תוכנית הבראה אגרסיבית במיוחד. בפגישה שנערכה לאחרונה אצל הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי עלתה הדרישה לקצץ 1,500–2,000 עובדים בחברה בעקבות מצבה הפיננסי הבעייתי. אפשרות ישנה־חדשה נוספת שעלתה על השולחן היא הפרטה מלאה של הדואר.

שחיקה בהכנסות, שירות גרוע וסכסוכים פנימיים

במכתבו לאלמוזנינו כותב ארדן: "מהבדיקות שערכתי עולה תמונת מצב מדאיגה ביותר ולפיה חברת הדואר הידרדרה אל סף עברי פי פחת, והיא נמצאת כיום במשבר עמוק אשר מאיים על עצם קיומה. לא אוכל להסכים למצב שבו הנהלת החברה יושבת מן הצד בבחינת 'מתריעה בשער', כאילו אינה נושאת באחריות הישירה להובלת החברה ולשיקומה".

חיים אלמוזנינו צילום: עומר גנדלר

ארדן מונה במכתב שורה ארוכה של דוגמאות למצבו הרעוע של הדואר - מהשחיקה בהכנסות אל מול העלויות, שמרוקנת את קופת המזומנים של הארגון, דרך יחסי העבודה המעורערים בין ועד העובדים להנהלה, שהביאו לשיבושים בפעילות הסניפים באוקטובר, ועד רמת השירות הנמוכה בחלוקת דברי הדואר ובסניפים עצמם. עליה הוא כותב כך: "רמת השירות נמוכה ומעוררת ביקורת ותרעומת מצד הציבור, כשחברת הדואר עצמה מדווחת על אי־עמידתה בתקני טיב השירות שנקבעו ברישיונה".

שר התקשורת מעיד במכתבו שלמרות המצב הכספי הבעייתי של הדואר בחרה הנהלת החברה פעם אחר פעם להגדיל את הוצאות השכר ולהוסיף תקני כוח אדם — נושא שקיבל ביטוי בדו"ח מבקר המדינה האחרון. כמו כן מתייחס ארדן לכישלון ההנהלה ליישם הקלות שאישרו לה האוצר ומשרד התקשורת כבר לפני שנתיים, כמו סגירת 14 סניפים ומעבר ממיון דואר בלילה למיון ביום, שהיו יכולים לחסוך מיליוני שקלים בשנה.

ארדן מסיים את מכתבו בדרישה מהנהלת הדואר לגבש באופן מיידי תוכנית הבראה לארגון.

בסוף 2011 הגיש הדואר תוכנית הבראה, שבמסגרתה היו אמורים לפרוש 500–700 מתוך 7,000 עובדי הדואר.

ואולם, משרד האוצר סירב לממן את התוכנית, שעלותה כ־350 מיליון שקל, לאחר שבבדיקה שערך משרד רואי חשבון מטעמו נמצא כי היא לא צפויה לשפר את מצב הארגון בטווח הארוך, והוא ישוב למצב גירעוני בתוך כמה שנים.

הנהלת הדואר מגבשת בימים אלה תוכנית הבראה חדשה. דרישת משרד האוצר היא לתוכנית אגרסיבית בהרבה מבחינת הקיצוץ בכוח אדם ובהוצאות וגם מקיפה יותר, שתכלול דרכים להתייעלות תפעולית נוספת ומקורות הכנסה חדשים לארגון, הסובל מירידה בהכנסות המסורתיות שלו ממשלוח דברי דואר.

תוכנית ההבראה הסופית תגובש רק לאחר שוועדת רייך תגיש את המלצותיה בדבר תמחור שירותי הדואר, פריסת סניפיו ומועדי החלוקה.

אם המלצות הוועדה יהיו לסגור סניפים או להקל על הדואר מבחינת תקן השירות שהוא נדרש לעמוד בו, — חלוקת 87% מהמכתבים בתוך שני ימי עבודה — יוכל הארגון להקטין את מצבת כוח האדם עוד יותר. ועדת רייך צפויה להגיש את המלצותיה בימים אלה.

גלעד ארדן צילום: מיקי אלון

המוסדיים מגבירים את הקצב נגד הדואר

גם בזירת הסדר החוב בין דואר ישראל לבין מחזיקי האג"ח שלה, ובהם בית ההשקעות מיטב דש, קרן הפנסיה הוותיקה גילעד, חברת הביטוח הראל וחברת הביטוח הכשרה, צפויה לדואר התמודדות לא פשוטה.לפני חודש קיימו מחזיקי האג"ח פגישה עם נציגי משרד התקשורת, הרגולטור המרכזי המפקח על הדואר.

מחזיקי האג"ח טוענים כי עיקר תמורת ההנפקה שביצע הדואר ב־2010 (400 מיליון שקל), שבה השתתפו, שימשה להחזר הלוואת בעלים שהעניקה המדינה לדואר וכי יתרת המזומנים שנותרו בקופת הדואר ההולכת ומידלדלת היא יתרת כספי ההנפקה. אלא שנציגי משרד התקשורת השיבו את פניהם ריקם וביקשו מנציגי האג"ח תקופת שקט של שלושה חודשים, שבה ינסו לקדם את גיבוש מסקנות ועדת רייך.

הגופים המוסדיים קיבלו רוח גבית להאצת המהלכים נגד החברה מסקירת רואי החשבון שצורפה לדו"חות הדואר ברבעון השלישי, שפורסמו לפני שבוע וחצי. בסקירה הופנו המשקיעים להערכות הנהלת החברה בראשות המנכ"ל אלמוזנינו, לפיה "המשך מגמת השחיקה ברווחיות מחייב נקיטת צעדים בטווח הזמן הקרוב על ידי מדינת ישראל, כדי להבטיח את איתנותה הפיננסית של החברה. צעדים אלה כוללים בין היתר סיוע במימון תוכניות פרישה, שינוי בתעריפי השירות ובמנגנון עדכונם, שיאפשר לחברה לכסות את העלויות הכרוכות במתן השירותים, והסרת חסמים רגולטוריים שיאפשרו לחברה לפתח שירותים חדשים ויקנו לה יכולת להתחרות בשוק הדואר". הנהלת החברה אף הדגישה כי "אם לא יינקטו צעדים אלו, החברה לא תוכל להמשיך ולממן את פעולותיה ממקורותיה העצמיים, ולעמוד בהתחייבויותיה לאורך זמן".

דורשים מהמדינה למצוא פיתרונות

בקרב הגופים המוסדיים המחזיקים באג"ח קיימת מחלוקת לגבי הצעדים שיש לנקוט כדי להבטיח את החזר החוב. חלק מהגופים דורשים הקמת הנציגות ושימוש בהצהרת ההנהלה בדו"חות הכספיים כטריגר שיאפשר העמדת החוב לפירעון מיידי, אם לא יועמדו בטוחות לטובת הנושים. אחרים, דוגמת חברת הביטוח הראל ­- שטוענת כי היא זו שהניעה את התהליך מול הדואר מלכתחילה - אינם מוצאים לנכון להקים נציגות שתייצר עלויות מיותרות, ומעדיפים לנקוט צעדים פחות חריפים ולתת יותר אמון בממשלה.

ביולי האחרון חשף "כלכליסט" תמליל פרוטוקול ישיבת מחזיקי אג"ח של הדואר, בה אמר נציג בית ההשקעות מיטב־דש כי "החברה ממשיכה במנטרות הקבועות שלה - ההכנסות יורדות, ההוצאות עולות ואין ביכולתה לשרוד ללא העלאת תעריפים". מחזיקי האג"ח ציינו כי המשך המצב הנוכחי אינו טוב וכי הם "לא סומכים על בעל הבית".

בסוף אותה פגישה הוחלט על הקמת הנציגות שתפנה לממשלה ותדרוש ממנה, כבעלת החברה, למצוא פתרונות. אותה נציגות טרם הוקמה מאז, אך כאמור צפויה לקום ביום שלישי הקרוב.

מדואר ישראל נמסר בתגובה: "המכתב התקבל, נשיב לשר ישירות".