ראיון כלכליסט
"שיוותרו על שיכרון הכוח ויתמקדו בעשייה למען החברים"
לשכת עורכי הדין נמצאת באחת התקופות הקשות בתולדותיה. ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, עומד מול שתי חזיתות: הוועדה שהקים שר המשפטים לבחינת תפקוד הלשכה והאופוזיציה שמוביל עו"ד אפי נוה, חברו לשעבר, שעלולה לפרק את הלשכה מבפנים. מכאן, כך נראה, אפשר רק לעלות
ראש לשכת עורכי הדין עו"ד דורון ברזילי נשמע נחוש וחדור רוח קרב למרות מצבו הקשה. האופטימיות שלו נגזרת מהתקווה שגרוע יותר כבר לא יכול להיות. הגאולה, הוא מקווה, תבוא דווקא מהעובדה שהלשכה הגיעה לשפל תקדימי משולש: לראשונה, ניצב ראש הלשכה מול חזית אופוזיציונית מלוכדת של כל חמשת ראשי המחוזות; לראשונה, בפסק דין נוקב של השופט קובי ורדי מבית משפט המחוזי בתל אביב, ספגה הלשכה המשוסעת ביקורת מצלצלת על חוסר תפקודה בשל מאבקיה הפנימיים, פסק דין שהסתיים בהמלצה לשינוי; לראשונה, הקים שר המשפטים יעקב נאמן ועדה כדי לבחון מה ניתן לעשות עם הצרה הצרורה הזו.
- האופוזיציה בלשכת עוה"ד מאיימת להדיח את ברזילי
- המהפך של ראש לשכת עורכי הדין: קורא לקצץ ב-50% את דמי החבר
- תלונה חמורה נגד ראש לשכת עוה"ד: "ביקש לזייף חתימתו על תצהיר"
"פסק הדין של השופט ורדי הוא קשה, אבל אני מברך ושמח שהוא הוביל להקמת הוועדה שתכונן שינוי היסטורי", אומר ברזילי. "שוחחתי לגביה עם השר נאמן כבר תקופה ארוכה כדי לקדם את המאמץ שיחזיר ללשכה את מעמדה ויוקרתה מול הציבור ומול חבריה כאיגוד מקצועי".
"נאמן לא ביקש לפרק את הלשכה"
לראשות הוועדה מונתה שופטת בית המשפט העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה. חבריה הם עו"ד מיכה ינון, עו"ד רותה אורן, פרופ' דוד ליבאי וד"ר לימור זר גוטמן. לזר גוטמן יש כמה רעיונות שברזילי ישמח לא לשמוע עליהם. למשל, להוציא מהלשכה פונקציות מרכזיות כמו הדין המשמעתי וקליטת עורכי הדין החדשים. "אני בטוח שאחרי שזר גוטמן תשמע אותנו, עמדתה תשתנה", הוא מרגיע, "וחוץ מזה, נאמן לא ביקש לפרק את הלשכה, זה לא עומד על הפרק. הוועדה תשמור על מעמדה הסטטוטורי של הלשכה ותבחן את השקיפות, המבנה, המשילות, ההתנהלות, התקציבים".
תקציבים, דמי חבר, כסף. זה בסופו של דבר המקור לכל המאבקים בלשכה, למלחמת העולם בינו לבין שאר העולם. כך לפחות מאמין ברזילי. "ללשכה תקציב אסטרונומי של כ־70 מיליון שקל לשנה, המנותבים ברובם לפעילות שאינה משרתת את החברים. לסדנאות שוקולד ויוגה ולאירועי פאן. תקציבי עתק שהולכים לניפוח של מוסדות מצד אחד, כשמצד שני יש חוסר שקיפות ובזבזנות".
ברזילי טוען שנבחר ברוב מרשים כדי לשרש את התופעות האלה. ומי מטרפד את מאמציו? בעיקר אפי נוה שהיה שותפו וחברו הקרוב כשכיהן כראש ועד מחוז תל אביב. אז, ברזילי ונוה מיררו בצוותא ובהרמוניה מופלאה את חייו של ראש הלשכה הקודם יורי גיא־רון. עכשיו נוה, שירש את ברזילי בראשות מחוז תל אביב, עושה לו את אותו הדבר אבל בעוצמה מכופלת: הוא מצליח לאחד נגדו גם את האופוזיציה של גיא־רון וגם את שאר ראשי המחוזות. הלפיתה הרב־אגפית הזו משתקת לחלוטין את ברזילי שמתעקש: "לצערי, נאבקים בי עסקנים שרואים את האינטרס הצר שלהם, את חלקת האלוהים הקטנה שלהם, את תקציבי העתק שמהם הם נהנים. אבל אני לא מתכוון לוותר למרות המחיר הכבד שאני משלם בהכפשות אישיות, בכתבות הזדוניות המתפרסמות נגדי, בתלונות סרק שמוגשות נגדי, בפגיעה במשפחתי".
עסקנים? נוה הרי היה החבר הכי טוב שלך.
"אפי היה חבר מאוד קרוב, אבל התברר שהוא לא מוכן להיאבק על הדברים שעליהם נבחרנו", מסכם ברזילי סיומה של ידידות מופלאה.
סיפור דמי החבר הוא הדוגמה האולטימטיבית שלו: "בכוונתי להפחית עד תום הקדנציה את דמי החבר ב־50% למרות התנגדות העסקנים. זה לא שקמתי בבוקר והחלטתי. כינסתי מומחים חיצוניים והקמנו ועדה שהגיעה למסקנה שתקציבים רבים מדי מופנים לפעילויות שמרבית החברים כלל לא משתתפים בהן ורק העסקנים נהנים מהן. באתי למועצה והתרעתי, טענתי שצריך להחזיר את הכסף הזה לעורכי הדין. מי שרוצה פאן שיגייס חסויות וישלם, כפי שאני עשיתי כראש ועד מחוז. לא מדמי החבר". אלא שהאופוזיציה מטרפדת. המבנה המוסדי בלשכה מאפשר קומבינות שמשתקות את ראש הלשכה. במיוחד כשנציגי המחוזות מאוחדים נגדו בוועד המרכזי ובמועצה הארצית. "שיפסיקו להיאבק על האינטרסים הצרים שלהם, שיוותרו על שיכרון הכוח ויתמקדו בעשייה למען כלל החברים", הוא מציע.
ברזילי מתחמק מהשאלה למה החברים האלה כל כך עיקשים במאבק בו. "נורא קל להיות פופולרי ולרצות את כולם, אבל נבחרתי כדי להילחם בגוורדיה הישנה, בבזבזנות, בשמנת, וזה יוצר הרבה מאוד אנטגוניזם בקרב העסקנים שמנסים לשמר את השלטון הישן. חבל לי שהציבור נחשף רק לרפש ולא לפעילויות החיוביות הרבות של הלשכה". והוא שמח לפרט: המאבקים המוצלחים וחסרי הפשרות נגד מסיגי גבול המקצוע כלבנת פורן ורו"ח דורית גבאי, המאבק בחוק שמבקש לצמצם את חיסיון עורכי הדין במסגרת המלחמה בהלבנת הון וכמובן ההשתלמויות המקצועיות והכנסים.
אולי הציבור לא מתרשם שהנהגת הלשכה משתווה בשיעור קומתה האישית והמקצועית לאריות שפעם ניהלו את הלשכה כמו אמנון גולדנברג ז"ל ודוד ליבאי יבדל"א?
"המלחמות היו תמיד. גם בתקופת ליבאי. בוודאי ב־20 השנים אחרונות. עכשיו הכל מתעצם ככל שהתקציבים גדולים יותר. אני מאמין ששינוי מבני שיאפשר לראש הלשכה משילות יפתור את הבעיה. לא ייתכן שלמחוז גדול ולמחוז קטן יהיה אותו כוח וייצוג. לא יעלה על הדעת שמי שנבחר כמוני ברוב מרשים לא יכול לשלוט".
"לא כל משפטן צריך להיות עו"ד"
הגידול המסחרר בתקציב לשכת עורכי הדין נובע מדמי החבר והחברים המתרבים בקצב מסחרר. 11 בתי ספר למשפטים מוציאים לשוק כל שנה 3,000 עורכי דין חדשים. "הלוואי שכל אזרחי מדינת ישראל יהיו משפטנים, אבל לא כל משפטן צריך להיות עורך דין", אומר ברזילי. "הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים ושינוי מבנה הבחינה יעשו את הסינון מעצמם. צריך לשנות את החוק. לא יכול להיות שעורך דין, יום אחרי שקיבל את התעודה, יכול לייצג אדם בתיק רצח או להופיע בבית המשפט העליון. זה גובל ברשלנות".
נוה וראשי המחוזות האחרים מקימים מתחת לאפו של ברזילי לשכה אלטרנטיבית. במקביל למכון ההשתלמות של הלשכה הם מקימים בית ספר מתחרה משלהם, ובמקביל לכנס אילת המסורתי הגדול במאי הם מרימים, חודש לפני, כנס מתחרה. הם מזהים בזריזות יעדי תקיפה ציבוריים ומכים מבלי להמתין לברזילי. כמו שקרה בפרשת השופטת ורדה אלשיך והטענה לזיוף הפרוטוקול. נוה דהר על הסוס הזה וברזילי נשרך מאחור, מגנה גם את אלשיך וגם את נוה. "מעשיה של אלשיך אינם ראויים, אך לא ראוי היה לצאת בקמפיין אגרסיבי ומיליטנטי נגדה לפני שנציב התלונות גולדברג חרץ את דינה".
וכאן הדברים מתקשרים. נאמן שזעם על התנהלות נוה וחבריו בפרשת אלשיך הודיע כבר אז שישקול לפרק את הלשכה. החלטתו של נאמן על הקמת הוועדה מתקבלת, לפיכך, אחרת אצל נוה וברזילי. נוה וראשי המחוזות הגיבו בסרקזם. "שר המשפטים היוצא פעל בהתמדה בארבע השנים האחרונות לשליטה על תהליכי קבלת ההחלטות בלשכה", הם כותבים. "בפעולותיו אלה מצא לו שר המשפטים משרת נאמן בדמותו של עו"ד ברזילי".
ברזילי, לעומת זאת, תולה בוועדה את ישועתו. הערכתו היא שהוועדה תסיים את עבודתה בתוך שלושה חודשים. לא ברור מהיכן הוא שואב הערכה אופטימית זו, בעיקר בהתחשב בכך שראש הוועדה, השופטת פרוקצ'יה, ידועה בקצב העבודה האטי שלה. אלא שברזילי אופטימי לא רק לגבי המהירות אלא גם לגבי המהות: "אחרי שמבנה התקציב יוצג בפני הוועדה, אני מאמין שיבוא שינוי היסטורי שיחזיר את הלשכה למקום הראוי לה בין קודקודי שלטון החוק בישראל ויבצר את תפקידיה: מצד אחד, לשמור על הציבור שיקבל את השירות המקצועי הטוב ביותר, ומצד שני, לשמור על האיגוד המקצועי שלנו".