סטנלי פישר מהמר על שוק המניות האמריקאי ומגדיל את ההשקעה

בנק ישראל הרחיב את המהלך המהפכני שבו החל לפני עשרה חודשים, והגדיל את היקף השקעותיו בשוק המניות האמריקאי. ל"כלכליסט" נודע כי בתחילת החודש שעבר הגדילה חטיבת השווקים של בנק ישראל את היקף השקעותיה במניות אמריקאיות בכ־750 מיליון דולר נוספים, וכעת הבנק מחזיק במניות בסכום כולל של כ־2.3 מיליארד דולר (3% מסך יתרות המט"ח).

הגדלת ההשקעות של כספי יתרות המט"ח במניות התאפשרה לאחר שבסוף חודש ספטמבר אישרה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לחטיבת השווקים להגדיל את היקף ההשקעות באפיק זה מ־2% ל־3% מתיק היתרות.

השוק האמריקאי רווחי יותר מהאירופי

עצם ההחלטה של בנק ישראל להשקיע חלק מכספי יתרות המט"ח של ישראל במניות מהווה שינוי מהפכני בדרך השמרנית שבה נוהלו יתרות אלו במשך 58 השנים שעברו מאז הקמת בנק ישראל. השקעה זו מתאפשרת בעקבות הפעלת חוק בנק ישראל החדש, שנכנס לתוקף לפני יותר משנתיים.

החוק החדש ביטל את הסעיף המגביל בחוק הישן שנחקק בשנת 1954, שלפיו "הבנק רשאי לרכוש, להחזיק ולהעביר זהב, מטבע חוץ וניירות ערך של ממשלות זרות". בהתאם למגבלה זו, הושקעו יתרות המט"ח של ישראל במשך עשרות שנים רק בפיקדונות בנקאיים, באיגרות חוב של ממשלות זרות ובאג"ח בערבות ממשלתית.

מטרת ההשקעה של חלק מיתרות המט"ח במניות היא לשפר את היחס בין התשואה לסיכון של בנק ישראל מהשקעת כספי היתרות. זאת בעיקר על רקע התשואות הנמוכות מאוד, של כ־0.1% בשנה, שיכול היום בנק ישראל להשיג מהשקעה ללא סיכון באיגרות חוב של ממשלת ארצות הברית.

ההחלטה למקד את ההשקעה הראשונית של כספי יתרות המט"ח בשוק המניות האמריקאי אינה נובעת מהבעת אי־אמון בשוק המניות האירופי, אלא מהרווחיות הטובה יחסית שמציגות החברות האמריקאיות, ומהעובדה שחלקן הגדול של יתרות המט"ח מוחזק כיום בדולרים. בהמשך צפויה ההשקעה של בנק ישראל במניות לגדול עד לכ־7.5 מיליארד דולר (10% מהיקף היתרות), ולהתרחב גם למניות אירופיות וכן למניות במדינות נוספות.

בנק ישראל משקיע גם במניית אפל

השקעת כספי יתרות המט"ח במניות אינה מבוצעת במניות ספורות, אלא ב"סל" מניות בעל פיזור רחב במיוחד. את ההשקעות עצמן מבצעים עבור בנק ישראל שני מנהלי השקעות חיצוניים שנבחרו במכרז: הבנק השוויצרי UBS וחברת ניהול הנכסים האמריקאית הגדולה בעולם - בלאקרוק.

כדי לחסוך בתשלומי עמלות קנייה ומכירה מיותרות, בנו מנהלי השקעות אלה מודל (INDEX TRACKING), שמחקה סל מניות קיים שנבחר על ידי בנק ישראל. שיטת פעולה זו מקובלת כיום מאוד בקרב בנקים מרכזיים בעולם. ההחלטה להשקיע בסל מניות קיים נובעת מהעובדה שהניסיון המצטבר מלמד שיכולתם של מנהלי תיקים להשיג תשואת יתר בשוק המניות האמריקאי, לעומת זו של סל מניות מוכר, אינה עומדת לאורך זמן במבחן המציאות.

המודל שבנו מנהלי ההשקעות כולל כ־1,500 מניות, והוא מחקה סל מניות גדול במיוחד בן כ־2,500 מניות. המניות הכלולות בו נעות ממניות של חברות בסדר גודל בינוני ועד למניית חברת אפל, שהיא בעלת שווי השוק הגדול ביותר בבורסה האמריקאית.

סטנלי פישר. פחות שמרני צילום: מיקי אלון

רמת הפעילות בתיק המניות של בנק ישראל נמוכה יחסית, ומנהלי ההשקעות החיצוניים לא מבצעים בו פעולות קנייה ומכירה תכופות. כתוצאה מכך, וגם בשל גודלו הרב של תיק ההשקעות והתחרותיות הגדולה בשוק, משלם בנק ישראל למנהלי ההשקעות עמלה נמוכה במיוחד של כ־0.15 פרומיל בלבד מסך ההשקעה שלו.

בנוסף להגדלת היקף ההשקעות במניות, אישרה הוועדה המוניטרית לחטיבת השווקים להגדיל גם את היקף ההשקעות באיגרות חוב מגובות משכנתאות בערבות ממשלת ארצות הברית, מ־2% ל־5% מתיק יתרות המט"ח. בנק ישראל משקיע חלק מהיתרות באפיק זה כבר מאמצע שנות התשעים, וגם השקעות אלה מנוהלות על ידי שני מנהלי תיקים חיצוניים.