סופרמרקט של מפלגות

לבוחרים לא עוזרת העובדה שהקמפיינים משובצים בהבטחות לא־מגובות תקציבית לסייע למעמד הביניים ולשכבות החלשות. מה עוד, חלק מהמפלגות נמנעות מפרסום מצעים, נמנעות באופן אבסורדי מעימות, וכל זאת בזמן שהפוליטיקאים משחקים במשחק כיסאות בלי הפסקה ושהבעיות באמינות שלהם רק גוברות. כחודש לפני הבחירות, הבלבול בקרב הבוחרים רק גדל ורבים תוהים ושואלים את עצמם מה המפלגה שלה הם שוקלים להצביע בקלפי באמת תעשה.

הבעיות הללו הן שדרבנו אותנו ב"כלכליסט" לסייע למפלגות לגבש מצע כלכלי־חברתי מפורט, שיאפשר למצביעים להצטייד בנתונים מנומקים יותר מתחושות בטן לקראת הבחירות.

הכנסת. בישראל שוחים להם עשרות מנדטים חופשיים צילום: בלומברג

והנה הנתון הראשון והחשוב ביותר מהבדיקה שלנו: מפלגת השלטון לא סופרת אתכם. בליכוד-ביתנו מאמינים שהאינטליגנציה שלכם כה פעוטה שדי בסרטונים, הטלת רפש, וחזרה על מנטרות של "בנט-סרבנות" ו"חינוך חינם" כדי לאחוז שוב במושכות השלטון. אחרת קשה למצוא סיבה לסירובם להשיב לשאלותינו. נתניהו מוצא את הזמן להתראיין כשהוא מריח כמה מנדטים, אך כשמופיעות שאלות נוקבות הוא ואנשי המטה מעדיפים שלא להסתכן.

העמימות היהירה הזו היא חלק נוסף במצג העלטה שאפיין את הליכוד וישראל ביתנו בקדנציה הנוכחית. להוציא את השר מיקי איתן (שדורג במקום נמוך בפריימריז), שתי המפלגות מיאנו לקדם את השקיפות באמצעים כמו חשיפת ועדת השרים לחקיקה המתנהלת בחשאיות מופרכת, פרסום שמות המצביעים בישיבות הממשלה ולהנגשת מידע שיאפשר להפריד בין המלל הקוסמטי של השרים לבין מעשיהם.

אחת השאלות ששאלנו את המפלגות ולא צוינה בפרויקט עוסקת בדיוק בנושא זה – הגברת השקיפות השלטונית. רצינו לדעת באילו דרכים המפלגות ינסו להעצים אותה – ולאפשר לאזרחים לקיים בקרה רציפה על פעילותם גם לאורך הקדנציה.

המתמודדות הסכימו כי מדובר בנושא קרדינלי והתחייבו להתעלות מעל לליכוד-ביתנו. "הבית היהודי" הצהירה כי תעמיק את שיתוף הפעולה והמידע "עם יזמים שעושים עבודה חשובה לקידום החברה הישראלית כ'סדנא לידע ציבורי' ו'כנסת פתוחה'", והוסיפו כי יפעלו להקניית גישה לתתי סעיפים תקציביים ורמות השכר במגזר הציבורי. "יש עתיד" הבטיחה להגביר את השקיפות גם בהצבעות. קדימה והעבודה ציינו כי הן תומכות בשיקוף התקציב, דיוני ועדת השרים לחקיקה, חיזוק חוק חופש המידע ובקרה הדוקה על הוצאות כספי ציבור. חד"ש תומכת בכל המהלכים להגברת השקיפות לרבות פרסום שמות המצביעים בישיבות הממשלה וועדות השרים וכך גם "עוצמה לישראל", שהוסיפה כי "הגדלת השקיפות יכולה להתבצע רק אם הציבור מעורב יותר ומעוניין להיות מודע למתרחש". לדבריה "הצפת ידע כשלעצמה לא תועיל" ולכן יש להרבות ב"מפגשים בלתי אמצעיים בין נבחרי הציבור לציבור – ולא רק בתקופת הפריימריז".

מרצ הכריזו כי יש "להנגיש ככל הניתן מסמכים, פרוטוקולים, מידע ממשלתי וכן את נתוני הביצועים". ב"ארץ חדשה" תומכים בכל מהלכי השקיפות והדגישו כי הכנסת "צריכה להפוך למקום שקוף.. גם על ידי חיוב חברי הכנסת לחשוף את לוחות הזמנים שלהם במלואם ואת הצהרת ההון שלהם". הליכוד-ביתנו שהתמקדה בהסתרה בקדנציה הזו יותר מחשיפה כאמור, מיאנה לענות גם על שאלה זו.

למרות הכל, כדאי להסתייג ולומר שלא כדאי להסתמך יותר מדי על הבטחות הבחירות, מפורטות ככל שיהיו. ניתוחי "כלכליסט" מהעת האחרונה העלו כי גם בקדנציה הנוכחית הפוליטיקאים שלנו לא הצטיינו במימוש התחייבויותיהם הקודמות לציבור - מפלגות השלטון כשלו ביישום ההבטחות וסיעות האופוזיציה לא מילאו את תפקידן ככלבי שמירה. מעבר לכך, חברי הכנסת החדשים יושבעו במשכן בו מתרוצצים למעלה מ-250 לוביסטים, ומחוצה לו עשרות קבוצות אינטרס צרות ואלפי חברי מרכז שיתדפקו על דלתותיהם בבקשה לגבות את החוב על העזרה שהגישו להם במערכת הבחירות.

אבל הציבור הפעם ערני ומעורה מתמיד. אם הבטחות המפלגות יתממשו לגבי הגברת השקיפות נוכל לוודא בדיוק כיצד מתפקדים נבחרי הציבור והאם הם ממלאים את המשימה שלשמה נשלחו לכנסת.