מי גרם לעליית המחירים במשק?

הממשלה אחראית על המדיניות התקציבית (הפיסקאלית). בצד ההוצאה קובעת הממשלה את התקציב ושולטת על היקף וחלוקת ההוצאות הציבוריות. בצד ההכנסה קובעת הממשלה את שיטות המס ושיעורם ואחראית על הגבייה. כיצד נושאים שבאחריות הממשלה משפיעים על המחירים במשק הישראלי?

בסוף 2009 היה מחיר המים לתעשייה 2.82 שקל למ"ק. היום משלמים התעשיינים והחקלאים כמעט כפול. על הדרך הקימו 52 תאגידי מים שעולים לאוצר המדינה ולציבור מיליונים רבים. מדוע הקימו את התאגידים? כי העיריות, לדעת האוצר, לא מסוגלות לנהל את משק המים. בעולם העסקים מי שלא מסוגל לנהל הולך הביתה, ולא פותחים עוד עסק לידו כדי שינוהל טוב יותר.

המים הם תשומה מרכזית בחקלאות וברוב תעשיות המזון. חשוב להוסיף שמחיר התפלת מים עומד על כ-2.5 שקל למ"ק. סגירת תאגידי המים המיותרים היתה מאפשרת להוריד את מחירי המים בכ-30% לפחות, והיתה גורמת לירידה ניכרת במחירי תוצרת החקלאית ומוצרי מזון.

סגירת תאגידי המים יכלה להוריד מחירים ב-30% צילום: cc-by ג'ו שלבוטניק

מחירי הדלק והחשמל

בסוף שנת 2007 עלתה חבית נפט בשווקים הבינלאומיים קצת מעל ל-100 דולר. מחיר הדולר היה כ-4‬ שקלים, וכמה עלה אז ליטר בנזין? 5.97‬ שקל. בהתחשב במחירה של חבית נפט ושער הדולר, מחיר ליטר בנזין היה צריך להיות היום דומה לזה שב-2007. אנחנו משלמים 7.94 שקלים לליטר. ההפרש נובע מהעלאות הבלו (המס על הדלק) ומע"מ על הבלו.‬‬

הדלק הוא תשומה מרכזית ברוב התעשיות וגם בשווקי התחבורה וההובלה. שוו בנפשכם בכמה היו יורדות התשומות של העוסקים והמשתמשים בשווקים לו מחיר הדלק היה נשאר ברמתו משנת 2007. הדבר היה צריך לגרום לירידת מחירי המוצרים והשירותים ב-10% לפחות.‬‬‬‬‬ גם מדד המחירים היה בוודאי יורד.‬‬

מחירי החשמל עלו בשנה וחצי האחרונות בכ-23%. זאת בנוסף לעליות משמעותיות לפני כן. מיותר לציין שהחשמל מהווה תשומה מרכזית בעלויות היצור של רוב התעשיות. מבקר המדינה כתב: "חברת החשמל מוציאה על תמריצים לעובדיה כ-400 מיליון שקל בשנה. אין פיקוח על כך מצד האוצר, וגם הדירקטוריון עצמו מתעלם. אותם 400 מיליון מהווים כ-10% מעלות השכר בחברת החשמל. המבקר מצא עוד כי לאלפים רבים של עובדי חברת החשמל, שילמה החברה שכר עידוד לפי שיטות מיושנות "שחלקן לא עודכנו זה 35 שנה".

נכון שיש בעיה עם אספקת גז ושימוש בדלק מזהם ויקר. גם כאן נשאלת שאלה: מדוע לא דאגו האחראים במשרד האנרגיה לאספקת גז ממקורות אלטרנטיביים? לו היו הדברים מנוהלים כפי שמצופה לא היתה נדרשת עליית מחירים וערבויות מדינה לחברת החשמל. לעוסקים בתעשייה, בשירותים ובקמעונות היו נחסכות תשומות חשמל ניכרות שהיו מאפשרות להם להימנע מהעלאות מחירים.

שיעורי המכס על יבוא של מוצרי מזון רבים עומדים על 30%-190%. בנוסף נחשפים היבואנים לעלויות מע"מ, הובלה, אגרות והוצאות נמל (שחלקם נובע מעלויות השכר הגבוהות בנמלים), המעלות את מחירי היבוא בעוד עשרות אחוזים. כל אלו מכפילים כמעט את עלויות היבואנים והתוצאה מתבטאת במחירים גבוהים מאוד של מזון מיובא. הקטנת המכסים תביא להוזלה מיידית של עשרות אחוזים במחירי המזון, כפי שהמליצה ועדת קדמי. נכון שחשוב להגן על תוצרת מקומית, אך מאידך אסור להגן על עוסקים שעושקים את הציבור וגובים מחירים מופרזים.

עלויות שכר במגזר הממשלתי

בתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית היה מספר העובדים במשק 3.044 מיליון איש, לעומת 3.339 מיליון איש בסוף יולי השנה – תוספת של 295 אלף. מתוך מספר זה כ-150 אלף משרות נוספו במגזר הציבורי. אם נחשב את תוספת ההוצאה

השנתית הנובעת מכך, אנחנו מגיעים לסכום שנתי של כ-20 מיליארד שקל. ההוצאה על שכר במגזר הציבורי גדלה בהרבה יותר שכן אינני מוסיף לנתונים את המיליארדים הרבים ששולמו בגין תוספות שכר. על כל פנים, אילו לא הוסיפה הממשלה את אותם מאה וחמישים אלף עובדים, שהציבור איננו מבין את הצורך בכך שכן לא שופרה איכות השירות או בוצעו פרויקטים חדשים בהיקפים ניכרים, לא היה צריך להגדיל את הבלו על הדלק ועוד היו נשארים מאות מיליונים לא מעטים בקופה.

לאור האמור ונושאים ונוספים שלא הוזכרו כמו הסרת פיקוח על המחירים, העלאת המע"מ, ארנונה ואחרים, לומר שהממשלה הקודמת אחראית ליוקר המחיה בישראל כפי שטוענים אנשי האוצר, זה אנכרוניזם או דמנציה כלכלית במקרה הפחות נעים. לקראת הבחירות הקרובות לרבים יהיה חומר למחשבה כלכלית לפני הצבעתם.