מחלת הנפילה

אז שכבתי במחלקה הנוירוכירורגית, מרותק למיטה, וחיכיתי שיעשו לי צנתור מוחי בשביל לקבוע אם מקור הדימום הוא במפרצת. בזמן שחיכיתי, ניסינו אני ומשפחתי לבדוק מי הרופא שהולך לצנתר אותי. בכל זאת, לא בכל יום אתה עובר צנתור במוח - כדאי לדעת מי עושה לך אותו.

במחלקה הנוירוכירורגית בהדסה יצא למרחוק שמו של אחד הרופאים הבכירים, פרופסור צעיר. מובן שביקשנו שהוא יהיה הרופא המצנתר, אבל זו מערכת רפואה ציבורית, אין לך דרך לבחור את המנתח שלך. "מי עומד לצנתר אותי היום?", שאלנו. נענינו במשיכת כתפיים. "האם זה יהיה הפרופסור?", ניסינו. מתברר שאין דרך לדעת דברים כאלה מראש.

עמדו בפניי שתי ברירות: האחת היתה לקוות שהמצנתר יהיה טוב במה שהוא עושה, והשנייה לשלם ולבחור מנתח. קוראים לזה שר"פ - שירות רפואי פרטי, שקיים רק בבתי החולים בירושלים, ובמסגרתו ניתן לבחור את המנתח באופן פרטי בתוך בית החולים, מבלי להזדקק לבית חולים פרטי. כמה זה עולה? 12 אלף שקל. "תבדקו אם אתם יכולים לקבל החזר", אמרו לנו. ביטוח רפואי פרטי אין לנו, אבל ביטוח משלים מקופת החולים דווקא יש. בדקנו. הקופה תכסה שני שלישים מהבדיקה, כך שלנו יוותרו לתשלום 3,000 שקל. לא מעט, אבל מה לא עושים כדי לשמור על המוח.

למען הסר ספק: הרופא שצנתר אותי הוא איש מקצוע מצוין, ולא היה לו שום קשר לבחירה שלי או לעניינים הכספיים. זו היתה בחירה שלי, ואני אסיר תודה לו על איכות הטיפול שהוא נתן לי. עובדה: אני מצליח לכתוב את הדברים האלה זמן קצר (יחסית) אחרי האירוע ההוא.

חדר ניתוח. לעתים המערכת הציבורית דוחפת אותך אל האפשרות הפרטית צילום: בלומברג

הוצאה לא מתוכננת של 3,000 שקל היא לא אסון כלכלי אבל היא משמעותית בהחלט, גם עבור משפחה ממעמד הביניים. במכוון או שלא, לעתים המערכת הציבורית דוחפת אותך אל האפשרות הפרטית. מי שיכול, מקבל; מי שלא, לא. התוצאה: המערכת הציבורית ממשיכה לאבד משאבים, המערכת הפרטית מתחזקת והמעגל הזה ממשיך להזין את עצמו.

ככל שהרפואה הציבורית נפגעת, כך אנחנו מצטיידים ביותר שכבות כיסוי: מס בריאות, ביטוח משלים, ביטוח משלים פלטינום וביטוח פרטי. אנחנו משלמים ומשלמים, ואין לנו מושג מה נקבל ומתי. ממש כמו בפנסיה, הגופים הפרטיים מנצלים פעמים רבות את הבורות של הצרכנים.

זו הסיבה לכך שהחלטנו ב"כלכליסט" להציף את הנושא בתקופה הקרובה, ולהבין כיצד נראים יחסי הכוחות בין המערכת הציבורית לפרטית, היכן נמצאים הכשלים בקשרים אלה ומי מרוויח מהם. הקשר בין מערכת הרפואה הציבורית לזו הפרטית נבדק בימים אלה על ידי מבקר המדינה ועל ידי משרד הבריאות, בנפרד. בחוק ההסדרים הקרוב, לקראת סוף השנה, עשויות להפציע רפורמות בתחום. רגע לפני שמישהו שוב משנה את השוק הזה מעל ראשם של החולים, זה הזמן להרמת מסך.