האחרון לזהות
יובל שטייניץ לא זיהה את הלך הרוח החדש, ולא הבין בזמן שאת האצבע המאשימה יפנו גם אליו
הפקידים, משום שבמקרים מסוימים, כמו בדיני נפשות, היה מצופה מהם לזנוח
ובכן, שעת הדין מתקרבת. אם דו"ח המבקר באמת יצביע על אחריות אישית כזו או אחרת למחדל הכרמל מצד שר האוצר יובל שטייניץ ושר הפנים אלי ישי, שניהם יתקשו לעמוד בלחץ הציבורי שיקרא להם להתפטר, או לראש הממשלה לפטרם.
ללא כל חרטה או חשבון נפש
מי שמאזין בכלי התקשורת לדברי ישי בחודשים האחרונים, יכול לזהות איש מת מהלך. רוחו כבויה ודיבורו רפה. בשארית כוחו הוא אפילו לא מתאמץ לשקם את מעמדו הציבורי. הוא מבין שגורלו נגזר וכי כל שנותר לו לעשות הוא לחכות לגרזן. לכן אין פלא שההפתעה בפרסומים אתמול לגבי דו"ח המבקר המתקרב לא היתה לגבי שר הפנים - אלא לגבי הופעתו של שטייניץ ברשימת האחראים.
להבדיל מישי, מאז השריפה בכרמל שר האוצר המשיך לעשות את שני הדברים שאותם הוא יודע לעשות טוב יותר מכל אחד אחר: להלל את התקציב הדו־שנתי ולחיות בבועה מוחלטת. לא נשמעו כל דברי חרטה, חשבון נפש, שינוי הלך המחשבה הכלכלי או רמז לשינוי סדרי עדיפויות. נאדה.
ולא שלא היו לו הזדמנויות; מאז השריפה בכרמל בדצמבר 2010 קרו לא מעט דברים בזירה הציבורית: מחירי הדיור הגיעו לשיא, מוצרי הצריכה היומיים שברו את גבו של הישראלי הנושא בנטל והפערים בין החרדים לחילונים הקצינו. ומעל לכל, הציבור הישראלי יצא לרחובות ברבבותיו בקריאה לשנות את סדרי העדיפויות ואת צורת החשיבה.
אלא ששטייניץ אפילו לא מצמץ אל מול כל אלה. מאשפת התשובות שלו נשלפו בעיתויים שונים רק החצים הקבועים: "אנחנו לא רוצים להגיע למצב של יוון", "פעלתי יותר מכל שרי האוצר האחרים בהיסטוריה לטובת החברה הישראלית", ו"התקציב הדו־שנתי הוא התרופה לכל המחלות". הוא לא גילה שום אמפתיה אמיתית לגורל מעמד הביניים, לגורל השכבות החלשות, לגורל כל אותם שירותי ממשלה שנחנקו תקציבית לאורך השנים בכוונת מכוון. למעשה, שטייניץ היה האחרון לזהות שהביקורת הציבורית הולכת להתרגש עליו, אף שהיה חשוף מבעוד מועד לטיוטת דו"ח המבקר.
אם העם יצעק, נתניהו ייפרד משטייניץ
השאלה המתעוררת בנוגע להמשך כהונתו של שטייניץ כשר אוצר תישאל בקרוב באופן פומבי. המכריע יהיה ראש הממשלה. אם להאמין לפולקלור, נתניהו פועל לפי רוח העם. אם העם יצעק "שטייניץ" - נתניהו יקריב אותו. אולם בכך לא תיפתר הבעיה.
יהיה סיכוי לפתור את בעיות השורש, רק אם השר הבא שיבוא - אם עכשיו ואם אחרי הבחירות המתקרבות - ינהיג הלך מחשבה תקציבי אחר. שטייניץ או כחלון - השם לא ישנה אם הידיים ימשיכו להיות ידי נתניהו.