פישר השאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 2%
הסיבה העיקרית להותרת הריבית על כנה היא החשש מהתחזקות נוספת של השקל ביחס לדולר וליורו. פרסם צעדים לצינון שוק הנדל"ן
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, החליט הערב (ב') כצפוי להשאיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי, ברמה של 2%. זאת לאחר שמחודש ספטמבר בשנה שעברה ביצע כבר בנק ישראל שש העלאות ריבית, בשיעור מצטבר של 1.5%.
במקביל להחלטת הריבית, פרסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות להתייעצות בנושא התפתחויות בסיכונים בגין הלוואות לדיור. ההנחיות קובעות דרישה להקצאת הון גבוהה יותר בגין הלוואות לדיור שניתנו בשיעור מימון גבוה ובריבית משתנה. ההנחיות לא יחולו על הלוואות לדיור שניתנו בסכומים נמוכים או לזכאים.
את החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי קיבל פישר למרות כמה נתונים חשובים שפורסמו לאחרונה, התומכים דווקא בהעלאת הריבית: האינפלציה הצפויה במשק ממשיכה להזדחל באיטיות כלפי מעלה, והיא הולכת ומתבססת סביב הגבול העליון של תחום יעד האינפלציה שקבעה הממשלה (1%-3%). ב-30 הימים האחרונים הסתכמה האינפלציה הצפויה ל- 12 החודשים הבאים הנגזרת משוק ההון ב-2.9%, לעומת 2.8% בספטמבר ו-2.7% באוגוסט.
בנוסף לאינפלציה הכללית, חושש בנק ישראל גם מהבועה ההולכת ותופחת במחירי הנדל"ן. בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה סעיף הדיור במדד המחירים בשיעור חד-יחסית של 5.6%, לעומת עלייה של 1.9% במדד הכללי. המדד ללא דיור עלה בפרק זמן זה ב- 0.8% בלבד.
אולם מה שגרם בסופו של דבר לנגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי הוא החשש שלו מהתחזקות נוספת של השקל ביחס לדולר וליורו. העלאת הריבית בארץ ללא ביצוע מהלך מקביל בארצות הברית ובאיחוד האירופי מגדילה את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו. כתוצאה מכך גדלה האטרקטיביות של השקל בעיני המשקיעים הזרים, דבר שגורם להמשך התחזקותו של המטבע הישראלי ולפגיעה קשה ביצואנים.
"משמר את כושר התחרות של המגזר העסקי"
יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, אמר בתגובה כי הוא "שמח על כך שהבנק המרכזי ער לעובדה שהעלאות ריבית תכופות אינן כלי יעיל לטיפול בעליית מחירי הדיור ובלימת מגמת ייסוף השקל. התמתנות קצב הצמיחה הגלובלי והיעדר התפרצות אינפלציונית חייבו את הותרת הריבית במשק על כנה. הריבית הנמוכה משמרת את כושר התחרות של המגזר העסקי בכלל והעסקים הקטנים והבינוניים בפרט". לדברי אלחדיף, הותרת גובה הריבית על כנו מונע גידול מיותר של כ-15 מליון שקל בעלויות המימון של העסקים הקטנים לבדם.