חלפה שנה, דבר לא השתנה
מכירת סמייל לפרטנר מוכיחה שוב את חוסר ההיגיון של מדיניות משרד התקשורת
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
מילים אלה פורסמו ב"כלכליסט" כבר לפני כמעט שנה, שעות לאחר שנודע על כוונתו של שאול אלוביץ' לרכוש את גרעין השליטה בבזק. מאז, ולא במפתיע, לא השכילו משרד התקשורת והעומד בראשו לעכל כי לא יוכלו לזגזג בעמדותיהם לאורך זמן - מצד אחד למנוע משוק התקשורת להישלט בידי כמה קבוצות גדולות, ומצד שני להיתקל בתכיפות באירוע המעמת אותו עם חוסר ההיגיון של מדיניות זו.
צריך להבין, מכירת סמייל לפרטנר היא עלה תאנה אל מול הרגולטור. "בזכות" אחזקתה בידי פרטנר כחברה עצמאית ולא במיזוגה לתוך פרטנר, יכולה פרטנר לטעון כי העסקה מציבה אותה ואת סמייל במצב דומה לזה הקיים כיום בין סלקום לנטויז'ן, אך זהו מצב דומה ולא זהה - סלקום ופרטנר מוחזקות בידי גוף שלישי, קבוצת אי.די.בי, ואילו פרטנר משמשת בעסקת סמייל הן כחברה־אחות והן כחברת אחזקות.
מתן אישור לפרטנר להתמזג עם סמייל בעתיד, יהיה אבן הדומינו הראשונה שתיפול בשינוי מהותי בשוק התקשורת. האבן הבאה שתיפול תהיה מיזוג סלקום ונטויז'ן, כאשר במשרד התקשורת יתקשו להתנגד למיזוג שכזה לאחר אישור מיזוג פרטנר־סמייל. אבן הדומינו הבאה תהיה ביטול ההפרדה המבנית הקשוחה בבזק והמקלה יחסית ב־HOT, שכן כאשר פרטנר וסלקום מכילות קבוצות תקשורת כמעט מלאות הפועלות בסינרגיה, מגוחך לדרוש מבזק ומ־HOT לשמר את ההפרדה המבנית בתוכן. המשרד יכול כמובן להמשיך במסלול ישיר אל הקיר ולכפות הפרדה מבנית גם על פרטנר, אך בכך רק יעמיק את הפער שבין מדיניותו הרגולטורית לבין התפתחות שוקי התקשורת בעולם.
בסופו של המהלך יווצרו אותן ארבע קבוצות תקשורת גדולות ששר התקשורת הצהיר בעבר כי בכוונתו למנוע את היווצרותן. התעקשותו רק דחתה את הדילמה שבפניה הוא ניצב בשנה.
