דברים ששופטים לא אוהבים לשמוע

1. שופטים חורצים דעה על חשודים טרם המשפט

רגע לאחר שפרצה לחיינו פרשת הולילנד, בטרם העובדות החלו אפילו להתברר וכשרובן עוד היו תחת צו איסור פרסום, כבר הזדרז סגן נשיא בית המשפט בראשון לציון אברהם הימן, בשלב הבקשות להארכת מעצר, להגדיר את הפרשה

למה הם מתקוטטים? המשפט הוא זירת בוץ השחקנים בזירה המשפטית מוערכים לפי ניצחונות והפסדים. הוויכוח האמיתי הוא עד כמה ואילו כללים מותר לכופף בדרך לניצחון משה גורלי, 3 תגובות לכתבה המלאה 

כ"אחת מפרשות השוחד החמורות שהיו במדינה".

למה זה מרגיז: אמירה כזו בשלב כה מוקדם גורמת נזק כבד לחשודים ושוללת מההגנה אפשרות להתמודד בהצלחה עם החשדות - גם בעררים במחוזי ובעיקר בתקשורת, שמאמצת בחום את האמירות כדי לצלוב את הקליינטים.

2. הפרקליטות מרבה שלא לצורך בסעיפי אישום

הטענה הזו מכוונת בעיקר לפרקליטות, אבל בהחלט משליכה על התייחסות השופטים. כדי להעצים את חומרת המעשים ולהקטין למינימום את הסיכוי לזיכוי, נוהגת הפרקליטות במקרים רבים להעמיס על כתב האישום סעיפים רבים ככל הניתן, גם כאלה שברורים מראש סיכויי ההרשעה הנמוכים בהם. כך למשל ספג עפר נמרודי "ניסיון לרצח" של המו"לים המתחרים. ענת קם מואשמת בריגול חמור בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, הגורר עונש מאסר עולם. כדי לצלוח סעיף זה צריך להוכיח שקם התכוונה לפגוע בביטחון המדינה. לכן, ליתר ביטחון, נכלל בכתב האישום סעיף נוסף של איסוף והחזקת ידיעה סודית שהעונש בגינו שבע שנים.

למה זה מרגיז: ריבוי סעיפי האישום פוגע ביכולתו של הנאשם להתגונן, משחיר את פניו ומגדיל את הרעש התקשורתי לשיא.

3. השופטים לוחצים לפשרה במקום משפט וצדק

השופט אורי גורן. לחץ לפשרה צילום: אביגיל עוזי

מטרתם המרכזית של שופטים היא לסיים כמה שיותר תיקים וכמה שיותר מהר. ככל שגברה הביקורת על הסחבת המתמשכת הגבירו השופטים את הלחץ על הצדדים לסיים תיקים בפשרה, ורצוי בפשרה שכמעט לא ניתן לערער עליה. לעתים הדבר נעשה תוך רמיזה שסירוב יגרור חיוב בהוצאות. כך לדוגמה ניסה נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב לשעבר אורי גורן לשכנע את שלמה פיוטרקובסקי ויגאל ארנון להסכים לפשרה שיקבע לפי שיקול דעתו בסכסוך ביניהם על מניות סלקום; בסכסוך בין עו"ד שרגא בירן לשותפו לשעבר צדקיהו הרמולין השופט אלטוביה מגן אמנם לא הציע לצדדים להתפשר, אך העביר את רוב ההכרעות העובדתיות לידיהם של שני "בודקים מומחים ומכריעים" שמינה.

למה זה מרגיז: השופטים עמוסים, אך יש מקרים שבהם הלקוח צודק והדין לצדו. הפשרה במקרה כזה נוטלת ממנו חלק מהמגיע לו. הוא לא מקבל משפט ולא צדק.

4. שופטים חסרי סבלנות, מעליבים ומתנשאים

עו"ד התלונן נגד שופט שדרש ממנו לצאת מהאולם בטענה שהוא מפריע לדיון, ואף הזעיק את המאבטחים לפנותו. ההחלטה היתה לטובת הפרקליט וקבעה כי הוצאת עו"ד מהאולם היא צעד קיצוני שעלול לפגוע גם בלקוחו. במקרה אחר כתב השופט אהרן גולדס מביהמ"ש בפתח תקווה בהחלטה להוציא צו הבאה לעורך דין: "אין הדעת סובלת שעו"ד נעדר בשיטתיות מאולם בית המשפט, כל פעם בטענה שהוא חולה". הנשיאה ביניש קבעה שהפרקליט נעדר שלא בצדק, אך ציינה כי לא היה מקום לנקוט צעד כה חריף נגדו.

למה זה מרגיז: עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GLawBAL, אומר כי לצד שופטים בקיאים וסבלניים יש שופטים מתנשאים ומעליבים: "רבים מעורכי הדין העוסקים בליטיגציה מדווחים על שחיקה הולכת וגדלה, הנובעת בין השאר

אורי קורב. לא המציא דבר צילום: אלכס קולומויסקי

מיחסם של חלק מהשופטים", אומר זלמנוביץ. "רבים אף שוקלים לנטוש את המקצוע ומציינים כי קשה להם עד מאוד ההתחככות היומיומית עם חלק מן השופטים בבתי המשפט".

5. שופטים לא אוהבים ביקורת או גידופים

היחסים המתוחים בין עורכי דין לשופטים לא נולדו עם התבטאות ה"חמורים" של עו"ד אורי קורב מפרקליטות ירושלים. בשנת 2004 החרימו השופטים את כל אירועי לשכת עורכי הדין בגלל משוב השופטים. השופטים לא אוהבים ביקורת, ומלחמתם נשאה פרי. המשוב בוטל ובמקומו הוקמה נציבות תלונות הציבור על שופטים. ממצאי הנציבות חסויים ברובם, בעיקר שמות השופטים שנגדם הוגשה תלונה. לפי הדו"ח האחרון, אחת מכל חמש תלונות נמצאה מוצדקת.

הלשכה, מצדה, הקימה ועדה שתפקידה לדון ביחסי השופטים ועורכי הדין. ראש הוועדה עו"ד עדי הדר מסביר כי "חשוב מאוד שציבור עורכי הדין יהיה מודע לפעילותה ויעשה בה שימוש". שנת 2009, אגב, הוכרזה על ידי השופטים ועורכי הדין כ"שנת תרבות הדיון", שנועדה לשפר את האווירה והיחסים באולמות בתי המשפט.

למה זה מרגיז: מצד אחד מכריזים על "שנת תרבות הדיון". מצד שני מכנים את השופטים "חמורים".

6. עורכי דין דלי שפה, סגנון ומקצוענות

השופטים מרבים להתבונן אחורה בנוסטלגיה ולהתלונן על התנהגותם של עורכי הדין בימים אלה באולמות. כך, למשל, ביקרה השופטת ורדה אלשיך את סגנון הדיבור של עורכי הדין: "אתה לא מכבד את עצמך כשאתה לא מדבר עברית היטב. מדובר בילידי הארץ, וזה מאוד עצוב כי אני תמיד חושבת - איזו שפה הוא כן מדבר נכון?". אלשיך הוסיפה: "כשאתם מדברים זה עם זה אתם גוררים את בית המשפט לזירה של בוץ. השאירו את הדיבורים וההתנהגות הזאת לרחוב! אני כבר לא מדברת על השפה".

באותה הרצאה העבירה אלשיך ביקורת גם על הרמה המקצועית של עורכי הדין בתיקי פירוקים: "אני כבר לא מדברת על עורך דין שלוקח על עצמו תיק פירוק, לוקח על עצמו את ההימור הזה כשהוא לא מכיר את התחום, ועוד יותר מזה - הוא מעז להופיע כשהוא לא מוכן לדיון. איך אתה מעז?".

שופטת אחרת שכבר פרשה, צפורה ברון, התייחסה לעוסקים בתחום התביעות הייצוגיות: "זאת מסחרה. עורכי הדין קוראים עיתון בערב ומגישים תביעה מיד למחרת בבוקר, במגמה לגזור קופון של סכומים עצומים".

למה זה מרגיז: גם כשהשופטם צודקים ועורכי הדין חוצים כמה קווים, עליהם להיזהר בנזק שנגרם לעתים ללקוחות. הנאשם במעילה בהראל, גיא ויסמן, הצליח להעסיק כמה וכמה שופטים מחוזיים ואת שופטי בית המשפט העליון, שהקפידו למתוח ביקורת נוקבת על פרקליטו ושכחו כי בינתיים נמצא ויסמן תקופות ארוכות בהארכות מעצר בשל משפטו המתארך.

צפורה ברון. "עוה"ד עושים מסחרה" צילום: עמית שעל

7. תשלום ההוצאות תלוי בגישת השופט

התופעה מוכרת בכל התחומים והערכאות, ומעניין להמחישה בדוגמה מתחום התביעות הייצוגיות: חלק מהשופטים תומכים עקרונית בתביעות צרכנים מסוג זה (דרורה פלפל ועמירם בנימיני, לדוגמה), לעומת שופטים שהתנגדותם

העקרונית מורגשת, דוגמת יהודה פרגו. לאחרונה החלו תובעים ייצוגיים לספוג חיוב בהוצאות גבוהות במקרים שבהם השופטים סברו כי התביעה לא היתה מבוססת מספיק. במקרה של ייצוגית נגד בזק קבע השופט פרגו כי "יש לעשות הכל כדי למנוע תופעה של הגשת תביעות לא מבוססות", וסירב לאשר תשלום הוצאות לעורכי הדין בסך 47 שקל, סכום שלו הסכימה בזק. בתביעה אחרת בעניין תכשיר דאודורנט קבעה השופטת פלפל כי התביעה הוגשה באופן חפוז ולא רציני, וחייבה את התובעת בתשלום הוצאות חריג ביותר של כ־65 אלף שקל.

למה זה מרגיז: גם כי אין מדיניות אחידה של שופטים, וגם כי "חוטפים" כשמגיעים אל השופט "הלא נכון".

8. שופטים מעבירים ביקורת שאינה עניינית

שופטים נוהגים לשלב בהחלטותיהם ביקורת שמקומה בתקשורת ולא בפסקי דין. שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי נהג כך בשורה של ביקורות חריפות בפסקי הדין על הסדר הטיעון עם הנשיא קצב, על פרשת חיים רמון ועל הפיצויים למפוני חבל עזה.

מה דעתך על מניית בזק:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

בהחלטה שמסרה השופטת ורדה אלשיך באפריל 2009 היא דחתה את בקשת הכונס של אחזקות גד זאבי בבזק לחייב את דב תדמור להחזיר לקופת הכינוס עשרות מיליוני דולרים. אף שתדמור זכה בתיק, אלשיך הפליגה בתיאורים שליליים על אודותיו וחייבה אותו בהוצאות גבוהות, כך שזכייתו המשפטית הפכה כמעט שולית לעומת הביקורת שספג.

למה זה מרגיז: שופטים אמורים להכריע בסכסוך שבפניהם ולא להפליג לתחומים שלגביהם לא שמעו טיעון או לכאלה שאין להם התמחות מיוחדת בהם. בגלל מעמדם דבריהם זוכים למשקל ציבורי ותקשורתי בלתי מוצדק.

9. האם שופטים מקנאים בכסף שעושים עוה"ד?

רם דקל. היחס לעו"ד - כאל רודפי בצע צילום: אוראל כהן

מן המפורסמות הוא שעורכי הדין הגדולים משתכרים הרבה יותר מהשופטים. השופט אורי גורן סיפר במסיבת הפרישה שלו על ניסיונותיו לעניין עורכי דין בכירים כרובי בכר או שוקי חורש במינוי לשיפוט. לדבריו, הם "צחקו ואפילו לא הסכימו לשקול את ההצעה". שופטים מנסים לעתים להעביר לעורכי הדין מסר כי שכרם מופקע. לפני כשנה וחצי, למשל, דחה ביהמ"ש העליון ערעור שהגיש עו"ד רם דקל על כך ששכרו בתביעה ייצוגית עמד על 300 אלף שקל בלבד כשבאותה עת ממש פסקו שופטים אחרים בתביעות דומות שכר טרחה הגבוה פי עשרה. לא רק שהבקשה נדחתה, עו"ד דקל חויב לשלם הוצאות של 20 אלף שקל. דקל טען בשעתו כי היחס לעורכי הדין הוא כאל רודפי בצע.

למה זה מרגיז: כי זה מכניס למערכת תחושות של קנאה, שעלולות להטות החלטות ואמירות לכיוונים לא ענייניים.

10. שופטים לא מבינים את החומר, בעיקר הכלכלי

יוזמת ראש רשות ניירות ערך פרופ' זוהר גושן להקמת בתי משפט כלכליים מבטאת ביקורת שפירושה שופטים אינם מבינים דיים בנושאים כלכליים מורכבים. הביקורת של גושן נגזרה מריבוי הזיכויים, אבל יש גם ביקורת נגדית. הפרופסורים למשפטים מרדכי קרמניצר ועמרי ידלין, למשל, שהצטרפו (בתשלום) להגנת עו"ד ישראל פרי, סבורים שהרשעתו מבטאת חוסר הבנה כלכלית־משפטית של עסקה מורכבת במיוחד. הטענה מצאה הד חלקי בעצם קביעת הדיון הנוסף שמתנהל כעת בעליון.

למה זה מרגיז: מצד אחד, לא ראוי לזכות עבריינים. מצד שני, אף אחד לא רוצה ללכת לכלא בגלל האפשרות שבית המשפט לא לגמרי מבין את מורכבותה של סוגיה מסוימת.

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה