תסמונת טפילית, מגיפה עולמית

יפן

לפי דו"ח ארגון העבודה העולמי מתגוררים כיום ביפן יותר מ־13 מיליון מבוגרים תחת קורת גג הוריהם מבלי לתרום להכנסות או לעבודות אחזקת הבית. מדובר בשיעור מדהים של כ־35% מכלל אוכלוסיית יפן בגילי 20–30. חלקם עובדים אבל משתמשים בהכנסותיהם לצרכיהם האישיים בלבד, וחלקם

איטליה

הצירוף של יוקר המחיה, מעמד האם האיטלקייה והנוהג הקתולי שלא לגור יחד לפני הנישואים יצר באיטליה את התופעה המכונה "במבוצ'יוני" - מילולית ילדים מגודלים, ובפועל פלח אוכלוסייה נרחב מאוד של מבוגרים שטרם התנתקו מסינר אמם. לפי נתונים אחרונים מקיפה התופעה 59% מבני ה־20–32, שעדיין גרים בבית.

ספרד

בספרד מדברים על ה־Mileurista, ביטוי שנגזר מהמלים "Mil euros" - אלף יורו - ומתייחס לבני 25 עד 45 שמשתכרים משכורות נמוכות מאוד, לא יותר מ־1000 יורו, דבר שאינו מאפשר להם לחיות חיים עצמאיים. יש להניח כי רבים מהם נעזרים בהוריהם, אך אין על כך נתונים.

בריטניה

בבריטניה הוצמד לתופעה כינוי הגנאי KIPPERS, ראשי תיבות של Kids in Parents' Pockets Eroding Retirement Savings, או "ילדים בכיסי הוריהם, שוחקים את חסכונות הפנסיה". אין נתונים רשמיים על היקף התופעה, אבל היא זוכה בשנים האחרונות לתיאורים נרחבים בתקשורת ונראה שהיא מקיפה מבוגרים צעירים רבים בממלכה.

ארצות הברית

בארצות הברית מדברים בשנים האחרונות על דור הבומרנג (Boomerang Generation) - בני המעמד הבינוני שיוצאים מבית הוריהם לתקופה קצרה לאחר גיל ההתבגרות, בדרך כלל ללימודים בקולג', ואחר כך חוזרים להתגורר בו. לפי נתונים רשמיים, שיעור הצעירים בגילי 20–34 שחיים עם הוריהם בארצות הברית עלה מ־9% בלבד ב־1960 לכמעט 17% בשנת 2000. חלקם לא עובדים ולא לומדים. אחרים מתפקדים באופן נורמלי.

קנדה

בקנדה מרבים לדבר כיום על תופעת "הקן הצפוף", על משקל "הקן הריק", שהתייחס בעבר לבית המשפחה המתרוקן לאחר התבגרות הילדים ועזיבתם את הבית. הנתונים מלמדים כי ב־1981 רק 27.5% מבני ה־20–29 בקנדה גרו עם הוריהם, ואילו ב־2001 טיפס המספר הזה ל־41%.

סין

מחקר סיני מ־2006 של "מרכז המחקר על ההזדקנות" מעלה ש־65% מהמשפחות הסיניות ממשיכות לתמוך בילדיהן הבוגרים. אין נתונים ספציפיים על מקום המגורים של הילדים.