מתווה בית המשפט הכלכלי: סמכות בלעדית בתיקים כלכליים, בלי זכות ערעור
לפי המתווה שנרקם בישיבות פנימיות של רשות ניירות ערך, בבית המשפט הכלכלי יכהנו שלושה שופטים מחוזיים, שיטפלו גם באישומים פליליים וינסו לקדם תובענות ייצוגיות בתחום ניירות הערך
שלושה שופטים מחוזיים עם סמכות שיפוטית בלעדית בנושאים כלכליים, טיפול גם באישומים פליליים וסמכות לאשר תובענה כייצוגית ללא זכות ערעור - זהו המתווה של רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים לבית המשפט הכלכלי, כפי שהציג אותו השבוע עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי של הרשות.
אלבק אמנם הדגיש בתחילת דבריו כי הם אינם מייצגים את הרשות, כמתחייב מעובדי הרשות בכל אמירה פומבית, אולם כאשר התייחס לבית המשפט הכלכלי המוצע ציין שזהו המתווה שנרקם בישיבות פנימיות של הרשות. הדברים הוצגו בכנס שנערך שלשום בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל בנושא "יתרונות וחסרונות של בית משפט כלכלי". הכנס נערך לקראת גיבוש טיוטת חוק להקמתו של בית המשפט, יוזמה שמקדמים יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן ומנכ"ל משרד האוצר ירום אריאב, בתפקידו כראש ועדת אריאב.
לפי המתווה שהציג אלבק, שחלקו צפוי ומוסכם על כל המצדדים בהקמת בית משפט כלכלי וחלקו שנוי יותר במחלוקת, יכלול הרכב בית המשפט הכלכלי שלושה שופטים מחוזיים בבית המשפט בתל אביב. שלושת השופטים יהיו בעלי סמכות בלעדית לדון בכל התיקים הכלכליים, ובהם תיקים פליליים וערעורים על החלטות מינהליות של רשות ניירות ערך והבורסה לניירות ערך. עוד ציין כי אי אפשר יהיה לערער על סמכות ההרכב הכלכלי לדון בתיק כלשהו.
אם יאושר המתווה הזה לבית המשפט הכלכלי, הרי שההבדל העיקרי לעומת המצב השורר כיום יהיה טיפולו גם בתחום הפלילי. הצעה זו מעוררת קושי חדש בדמות הטלת עומס רב מדי על השופטים הכלכליים.
שוני אלבק צילום: יובל חן כיום מכהנות בבית המשפט המחוזי בתל אביב שלוש שופטות "כלכליות", שמרבית התיקים הכלכליים האזרחיים מנותבים אליהן: השופטת ורדה אלשיך, שמאז 2002 מרכזת את כל תיקי הפירוקים של בית המשפט התל אביבי, השופטת דניה קרת מאיר, שאחראית על תחום כינוס הנכסים, והשופטת מיכל אגמון גונן, שהשתתפה בכנס שלשום והביעה ביקורת על חלקים מהמתווה שהוצג. נכון להיום, שלושתן אינן מטפלות בתיקים פליליים.
אחד המרכיבים המרכזיים במתווה שהציג אלבק הוא מתן סמכות סופית לבית המשפט הכלכלי לאשר או לדחות תביעה כייצוגית, בלי שתהיה זכות ערעור על החלטתה בעניין. כיום כולל הליך התביעה הייצוגית שני חלקים נפרדים שמתנהלים אחד אחרי השני - שלב ראשון של אישור תובענה כייצוגית, המתנהל כהליך משפטי מלא, ושלב שני של דיון נפרד בתיק עצמו - על החלטה בכל אחד מהשלבים הללו אפשר לערער לבית המשפט העליון. מטרת ביטול זכות הערעור, לדברי אלבק, היא לייעל את הטיפול בתובענות ייצוגיות וכך לעודד את השימוש בהן, בעיקר בתחום ניירות הערך.
"התובענה הייצוגית הכלכלית היא אחד הכלים החשובים ביותר באכיפה האזרחית הפרטית", אמר אלבק, שציין כי מערכת יעילה ומקצועית בתחום זה תוכל להפחית את כמות הרגולציה וההליכים הפליליים הנדרשת כיום נגד בעלי השליטה בחברות ציבוריות.
מנתונים שהציג אלבק בכנס עולה כי בשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת במספר התובענות הייצוגיות המוגשות בתחום ניירות ערך, ובמספר התובענות המאושרות כייצוגיות. עוד ציין כי ניהול הליך כזה אורך שבע שנים בממוצע - בשלב האישור בלבד.
"התוצאה היא שהייצוגיות אינן התרעה ולכן יש ירידה במספר ההגשות", אמר. "אין תשתית פסיקתית וחוקית, והמצב הקיים מרתיע את התובע ולא את הנתבע, כי התובע מותקף בדרך כלל אישית בתובענות האלה. אנו מניחים שבית המשפט הכלכלי ייתן מענה לפחות לממד הזמן ולממד המקצועי".
אחת החולשות הבולטות של המתווה שהציג אלבק היא העובדה שטרם נקבע הסדר לגבי הליך הערעור על החלטות בית המשפט הכלכלי, עובדה שהשופטת אגמון גונן הגדירה כ"מדאיגה".
חשיבותה של המיידיות
אגמון גונן הדגישה בדבריה את חשיבות ה"מיידיות" בטיפול בתיקים כלכליים, נושא שוועדת אריאב ציינה כאחת הסיבות המרכזיות לנחיצותו של בית משפט כלכלי. "בדיני ניירות ערך בית המשפט נדרש בדרך כלל לסכסוך אונליין, והסעד שנדרש הוא מיידי", אמרה. "הליך שמתנהל כמה חודשים יכול לפספס את העסקה שתלויה ועומדת. לכן חשוב מאוד שההליך כולו, כולל הערעור, יסתיים בתוך כמה שבועות. אם הצדדים יידעו שאפשר 'לתקוע' את ההליך באמצעות ערעור של שנים, לא השגנו כלום".
אגמון גונן נתנה כדוגמה תיק שהגיע אליה במהלך פגרת הקיץ בבית המשפט ("זה כמו להגיע למיון במוצאי שבת", אמרה), שעניינו עסקת מיזוג. "אם הייתי עוברת את המועדים של רשות ניירות ערך והממונה על הגבלים עסקיים, המיזוג לא היה יוצא אל הפועל", הדגישה.
