ילדי הסנדוויץ' של הכלכלה

בכלכלה הישראלית קיימת תופעה המוכרת במשפחות רבות: ילד סנדוויץ', שלא זוכה לפינוקים כמו הילד הקטן ובה בעת לא נהנה מהיחס שקיבל הילד הבכור. ילד הסנדוויץ' של הכלכלה הישראלית הוא העסקים הבינוניים – עסקים שמצד אחד אינם מספיק גדולים כדי ליהנות מההשפעה ויכולות הלובינג של העסקים הגדולים, ומצד שני אינם נהנים ממערכי הסיוע של המדינה, שמותאמים ברובם לעסקים קטנים וזעירים.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

למרות חשיבותם של עסקים אלו לכלכלה, הדגישו כותבי הדו"ח שמערכי הסיוע הקיימים לעסקים קטנים ובינוניים בישראל מתעלמים כמעט לחלוטין מההבדל המהותי בין עסקים קטנים לבין עסקים בינוניים: עסקים בינוניים מעסיקים עשרות רבות של עובדים, ניהולם מורכב, והם סובלים מבעיות ניהוליות, תפעוליות, פיננסיות ובירוקרטיות ייחודיות. ההתעלמות מהמאפיינים הייחודיים של עסקים אלו, גורמת לכך שלא ניתן להם סיוע מתאים, ולפגיעה בפיריון העבודה, בתוצר ובתעסוקה.

דוגמה לכשל זה ניתן היה לראות במהלך משבר הקורונה: רוב הסיוע שניתן לעסקים הקטנים והבינוניים על ידי משרד הכלכלה וגופי השלטון המקומי (מעבר לפיצויים הרוחביים שהוענקו על ידי הממשלה), היה רלבנטי בעיקר לעסקים קטנים וזעירים. כך למשל, בין תוכניות הסיוע השונות ניתן למצוא סיבסוד של 1,000 שקל בחיבור לתשתית האינטרנט או מענק של 5,000 שקל לסבסוד "מעבר לדיגיטל" שהוצעו על ידי משרד הכלכלה – הטבות שהן חסרות משמעות לעסקים בינוניים, שהם בעלי תשתיות מפותחות יותר ומחזורים גדולים יותר.

זו המחשה של ההבדל המהותי בין סוגי הסיוע שרלבנטים לעסקים קטנים לבין אלו שרלבנטים לעסקים בינוניים, ולהתוות את הדרך לפתרון הבעיה הקיימת שעליה הצביע ה-OECD: תחילתו של הפתרון היא בהכרה בהבדל בין עסקים קטנים לעסקים בינוניים והפסקת ההתייחסות למונח "עסקים קטנים ובינוניים" כאל מקשה אחת.

הפתרונות הרלבנטים לצרכי העסקים הבינוניים יכולים להיות: סיוע בפתיחת שווקים חדשים בארץ ובחו"ל על רקע קריסת שווקים בתקופת הקורונה, סיוע באתגרים ניהוליים וארגוניים הנובעים מניהול מצבת כוח אדם משמעותית עם הנהלה רזה בתקופה זו, וסיוע בהתנהלות מול האתגרים הבירורקרטיים הרבים שניצבים בפני עסקים אלו.