אבטלה בישראל: על כל משרה התמודדו 6 אנשים ב-2020

בשנת 2020 היחס בין מספר מחפשי העבודה (היצע של כוח העבודה) לבין מספר המשרות הפנויות (ביקוש לכוח עבודה) עלה ל-6.1 לעומת 3.5 בשנת 2019, כך על פי ניתוח הלמ"ס המתפרסם היום (ג'). זאת עקב משבר הקורונה והפגיעה הקריטית בכמה ענפים מובילים במשק כגון ענפי התיירות, המסעדנות והמלונאות שנאלצו במרבית ימי השנה להיות סגורים. 

בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות ירד ל-61,800 בממוצע לחודש לעומת 99,300 בממוצע לחודש בשנת 2019. בו בזמן, מספר דורשי העבודה, עובדים שפוטרו בעקבות סיבות הקשורות לקורונה ועובדים שהוצאו לחל"ת עלה בצורה משמעותית. מרכיבי היצע (מחפשי עבודה) בשנת 2020 כלל: מועסקים שחיפשו עבודה (22.4%), בלתי מועסקים (41.0%) ולא משתתפים בכוח עבודה שבועי אשר חיפשו עבודה בשנה האחרונה (36.6%).

במבט שנתי הסקטור שבו נמדדה העלייה הגדולה ביותר לעומת 2019 ביחס בין דורשי עבודה למספר המשרות הוא עובדי המכירות והשירותים. בסקטור זה עלה היחס ל-5 לעומת 2.3 בשנה החולפת. בסקטור זה מספר המשרות ירד ל-15,600 בממוצע לחודש לעומת 30,200 בממוצע לחודש בשנת 2019.

שירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

סקטורים נוספים שבהם היתה עלייה משמעותית ביחס בין דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות הם: מנהלים ובעלי משלח יד אקדמאים. בקרב מנהלים ירד מספר המשרות הפנויות ל-1,400 בממוצע לחודש לעומת 2,000 בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-6.9 לעומת 4.5 בשנה הקודמת. בקרב בעלי משלח יד אקדמאים מספר המשרות הפנויות ירד ל- 15,100 בממוצע לחודש לעומת 20,100 בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה -5.1 לעומת 3.9 בשנה הקודמת.

לעומת זאת, סקטור העובדים המקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים נפגע הכי פחות לאחר שהיחס בין היצע לביקוש עלה ב-1.5 מערך של 1.9 בשנת 2019 ל-3.4 בשנת 2020. זאת, אף שמספר המשרות הפנויות בסקטור זה ירד ל-13 אלף בממוצע לחודש לעומת 20 אלף  בממוצע לחודש בשנת 2019.

מבט רבעוני

במבט רבעוני ניכר כי ברוב הסקטורים שבהם בוצע הניתוח של הלמ"ס ברבעון האחרון נרשמה ירידה בערך המדד לעומת הרבעונים הקודמים. ירידות אלו ניתן לייחס לתהליך היציאה ממשבר הקורונה שכלל בין היתר הקלה בהחמרתו על האוכלוסייה והתחלת תפעולו של מערך החיסונים בישראל. בתוך כך ברבעון האחרון נרשמה ירידה בסקטורים הבאים: בעלי משלח יד אקדמאים, פקידים כלליים ועובדי משרד, הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה ועובדי התעשייה ובבינוי. עם זאת, יש לציין כי ערך היחס עדיין רחוק מערכו טרם התפרצות הקורונה.

מנגד, בסקטור עובדי המכירות והשירותים גם ברבעון האחרון היחס נשמרת מגמת העלייה וערך המדד נשאר גבוה. כך, ברבעון האחרון עומד ערך המדד בסקטור זה על 6.3 לעומת 2.3 בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, היחס נשאר גבוה גם בקרב סקטור המנהלים, כאשר ברבעון האחרון עומד ערך המדד על 8.5 לעומת 5 בתקופה המקבילה אשתקד. היחס הגבוה ביותר נמדד בקרב מנהלים בתחומי האירוח והמסחר.