המדינה משליכה לתהום את רוכבי הדו גלגלי

 מוגש מטעם Dun's 100

כמה רחוק הייתם הולכים בשביל לפרנס את המשפחה והאם הייתם מהמרים על החיים שלכם עבור כך?

סוגיית עלות ביטוח החובה בישראל נחשבת לאחת מהסוגיות הכואבות והמטרידות ביותר את רוכבי הדו"ג, שעוד טרום ימות הקורונה, שיעורים ניכרים מהם נאלצו לרכב ללא ביטוח. במציאות בה עלות הפוליסה נוסקת לטווחי פרמיות שנעות בין 3-5 אלף שקלים בשנה ובמקרים מסוימים אף צפונה משם, הנתון על פיו כ 49% בלבד מצטיידים בביטוח חובה – אינו מפתיע.

אלא שהבעיה הוחמרה משמעותית בשל המצוקה הכלכלית אליה נקלעו רבבות בעלי עסקים בישראל שנאלצו לבחור בין ויתור על הקטנוע, שהכרחי לצורך תפעול העסק שלהם לבין רכיבה ללא ביטוח חובה. לשכת סוכני הביטוח הקימה לאחרונה קול צעקה נוכח העלייה הדרמטית בשיעור הרוכבים לא מבוטחים, תוך שהם קושרים את הזינוק בעלות המכבידה שכרוכה בתשלום הפרמיה ביחס לעלויות אחזקת האופנוע. עוד מתברר כי אם בעבר, מרבית מחוסרי הביטוח היו בעיקר רווקים עד גיל 30, הרי שכיום, אנו עדים להרחבת המעגל גם לבעלי משפחות בגילאי 35 ומעלה שנאלצים ליטול בעל כורחם את הסיכון.

עו"ד אסף ורשה צילום: רגב כלף

ההשלכות כבדות המשקל של המגמה הזו, צריכות להדיר שינה מעיני הרגולטור שכן בהיעדר מבטחת שתישא בעלויות השיקום של נזקיו הפיזיים והנפשיים מהתאונה, חלק מסוים מהעול ייפול על כתפי הציבור תוך פגיעה בלתי מבוטלת בקופת המדינה. וזאת כמובן בצד חובת האחריות המוסרית שיש למדינה כלפי אזרחיה שנקלעו בעל כורחם למצוקה כלכלית. וכן, במקרה בו התאונה נגרמה ברשלנות של צד ג' קיימת אפשרות כי הרוכב יקבל פיצוי אף שלא רכש ביטוח, אך בתאונות לא מעטות, האחריות רובצת במלואה עליו או שכלל לא היה מעורב רכב נוסף.

הכותב הוא מומחה בדיני ביטוח ויו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין