ראש ממשלה עם 7 מנדטים? יש לעיוות הזה תקדים בעולם
גדעון סער החליט לא להמליץ על לפיד או בנט להרכבת הממשלה ולאפשר "מיצוי הידברות ביניהם". התוצאה: נתניהו אוחז במספר הממליצים הגדול. מומחים: "ראש ממשלה עם 7 מנדטים זה עיוות. כך גם עוד סבב בחירות"
בתום יום התייעצויות אינטנסיבי של נשיא המדינה ראובן ריבלין עם ראשי המפלגות לקראת הענקת המנדט להרכבת ממשלה הסתמן אמש (ב') כי לאיש מהם אין רוב של 61 חברי כנסת לגיבוש קואליציה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בעל מספר הממליצים הגבוה ביותר – 52 – לאחר שקיבל את המלצות הליכוד, יהדות התורה, ש״ס והציונות הדתית. מיד אחריו יו"ר יש עתיד יאיר לפיד עם 45 ממליצים – יש עתיד, כחול לבן, העבודה, מרצ, וישראל ביתנו. שבעת חברי ימינה המליצו על היו"ר נפתלי בנט, ותקווה חדשה בראשות גדעון סער שאוחזת ב־6 מנדטים החליטה לא להמליץ על איש. גם המפלגות הערביות רע"מ והרשימה המשותפת לא המליצו על איש.
- סער החליט שלא להמליץ, המספר הגדול ביותר של ממליצים - לנתניהו
- התובעת התחילה בכל הכוח וישועה הגביר בהמשך
- ישועה: "סביב אירועים רגישים הלחץ מנתניהו ואלוביץ' הפך לאינטנסיבי"
נציגת תקווה חדשה יפעת שאשא ביטון אמרה לנשיא ריבלין כי מפלגתה ממליצה לנשיא לזמן את בנט ולפיד כדי למצות את האפשרות להקמת ממשלה: "אנחנו מתחייבים לקבל כל הסכם שיגיעו אליו". הנשיא ריבלין דחה את הצעת תקווה חדשה: "אני לא יכול להתערב התערבות פוליטית". הוא הוסיף כי "אני לא רואה איך מקימים ממשלה".
ריבלין מרבה לדבר על בעל הסיכויים הגבוהים ביותר: ״השיקול המרכזי שינחה אותי הוא הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר הכנסת עם הסיכויים הגבוהים ביותר להרכיב את הממשלה שתזכה לאמון הכנסת". במבחן זה, קשה להעריך למי סיכויים טובים יותר אם כי במובן מסוים הכף כאן מוטה לכיוון גוש השינוי. בכל הנוגע לנתניהו, בשל סירובה של הציונות הדתית להיתמך על ידי רע״מ מבחוץ, הוא יצטרך למשוך לגוש שלו את ימינה ולשכנע אותה להיתמך על ידי רע"מ, או למשוך מפלגה נוספת מגוש השינוי במקום ימינה או לצידה. אפשרת נוספת היא למשוך את ימינה לגוש ולגייס שני עריקים ממפלגה אחרת להשלמת הרוב הדרוש של 61 חברי כנסת. מהלכים אלה נדמים בשלב זה כמעט בלתי אפשריים. מן העבר השני, לפיד או בנט יצטרכו להגיע להסכם על אחת משתי אפשרויות: ויתור של לפיד על ראשות הממשלה לטובת בנט, או רוטציה בנט-לפיד שבה יתעקש בנט להיות הראשון. כך או כך תמנה הממשלה 58 חברי כנסת בלבד ותצטרך להיתמך מבחוץ על ידי רע"מ, מהלך בעייתי עבור ישראל ביתנו וימינה שתלוי כולו בעוצמת רצונן להחליף את נתניהו.
ח"כ איילת שקד (ימינה) אמרה לנשיא כי היא סבורה שלבנט יש את הסיכוי הגבוה ביותר להרכיב ממשלה, אף שלמועמדים אחרים יש יותר ממליצים. שקד ביקשה מהנשיא לקיים סבב התייעצויות נוסף "כדי שבנט יקבל הזדמנות נוספת״, לאחר שמורכבות המצב התבררה בסבב הראשון.
מפת התרחישים
אחת השאלות העקרוניות שעולות בהקשר לבנט ותביעתו לכהן כראש ממשלת גוש השינוי ככל שיצטרף אליו, היא כיצד ייתכן שבסופו של דבר יכהן כראש ממשלה יו"ר מפלגה שזכתה ב־7 מנדטים בלבד, שהם כ־6% בלבד מקרב המצביעים. בחישוב גס מדובר בראש ממשלה שהצביעו עבורו בקלפי כ־273 אלף בוחרים בלבד. מדובר בשאלה שעולה גם בקרב מתנגדי נתניהו ותומכי גוש השינוי שמוכנים לשלם מחיר גבוה על החלפת ראש הממשלה. גם הנשיא ריבלין הפנה שאלה ברוח זו לנציגי ימינה בהתייעצויות אתמול – ח״כ שקד וח"כ מתן כהנא. שקד השיבה מבלי להתייחס ישירות למהות השאלה כי אם המפלגות האחרות לא היו מחרימות אחת את השנייה לבנט יכול היה להיות סיכוי ממשי להרכבת הממשלה. בתגובה לכך סיפק ריבלין את אחת האמירות המשמעותיות של יום האתמול שלפיה ייתכן כי אם הראשון שיקבל את המנדט להרכבת הממשלה ייכשל במשימה – הוא ישיב את המנדט לכנסת. בתרחיש כזה 61 ח"כים רשאים לבקש מהנשיא בכתב להטיל את המנדט על כל ח"כ שיבחרו בו בתוך שלושה שבועות מהודעת הנשיא. הח"כ הנבחר יקבל שבועיים להשלמת המשימה ובכך למעשה מעביר ריבלין את נטל הגיוס של 61 חברי כנסת לטובת ממשלה ברת קיימא למפלגות עצמן. אם יאותר חבר כנסת עם רוב של 61 תומכים הוא יקבל שבועיים להרכבת ממשלה ואם יכשל – הכנסת תתפזר אוטומטית ויערכו בחירות נוספות בתוך 90 יום. תרחיש כזה של הטלת המנדט על ראש מפלגה פעם אחת בלבד על ידי הנשיא ואז העברת הסמכות לכנסת משרטט חלון זמנים של 65–79 יום להרכבת ממשלה חדשה – או הליכה לבחירות חמישיות.
אם בסופו של דבר ישיג בנט את מבוקשו ויתמנה לראש ממשלה, הוא יהיה אחד מכמה ראשי ממשלה בודדים במערב שמצליח למנף באופן כזה הישג אלקטורלי זעום. פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמר אתמול ל"כלכליסט" כי כיום ניתן למצוא מקרים כאלה רק בבלגיה ובלטביה.
בבלגיה ראש הממשלה המכהן אלכסנדר דה־קרוּ (שמונה לראש ממשלה באוקטובר 2020) מכהן מטעם המפלגה הליברלית הפלמית (Open VLD) למרות שמפלגתו זכתה בבחירות האחרונות שנערכו ב־2019 ב־12 מושבים בלבד מתוך 150 בפרלמנט הבלגי (8%). מפלגתו היא המפלגה החמישית בגודלה בפרלמנט ולצידו מכהנות בקואליציה שתי מפלגות גדולות יותר: אחת בת 19 מנדטים ואחת בת 14. ממשלתו של דה־קרו הוקמה כמעט שנה וחצי אחרי הבחירות האחרונות לאחר תקופה ארוכה של מבוי סתום וממשלה זמנית שקמה כדי להתמודד עם משבר הקורונה. "הטלנו מטבע וההכרעה נפלה על אלכסנדר וזו בחירה נהדרת", התבדח אז פול מנייט, יריבו הסוציאליסטי דובר הצרפתית של דה־קרו. בבלגיה מדובר בפעם השנייה שבה מתרחש מצב כזה: גם לאחר הבחירות הקודמות שהתקיימו בשנת 2014 מונה ראש ממשלה ממפלגה בינונית. שארל מישל כיהן מטעם הליברלים הוואלוניים (MR) למרות שהם קיבלו רק 20 מושבים (13%) שהציבו אותם בתור המפלגה השלישית בגודלה.
בלטביה ראש הממשלה הנוכחי קרישיאניס קארינש מכהן מטעם רשימת אחדות חדשה (JV) שבבחירות האחרונות קיבלה רק 8 מנדטים (8% מקולות המצביעים) שהפכו אותה למפלגה הקטנה ביותר בפרלמנט. הנשיא העניק לו את המנדט להרכיב ממשלה, אחרי ששני המועמדים הראשונים, ממפלגת KPV LV הפופוליסטית וממפלגת השמרנים החדשים, לא הצליחו במשימה, וקארינש הקים קואליציה בת חמש מפלגות.
"זהו פתרון כשיש מבוי סתום"
למרות שני המקרים היוצאים מן הכלל בלטביה ובבלגיה, מצב שבו רה"מ מכהן עם 7 מנדטים הוא נדיר ושנוי במחלוקת – אבל מותר לפי כללי המשחק הדמוקרטיים. קניג לא פוסל אפשרות שרה"מ הבא של ישראל יהיה עם 7 מנדטים בלבד. בשיחה עם "כלכליסט" הסביר כי "כהונה של בנט בראש ממשלה בישראל כשלמפלגתו 7 מנדטים, כש־5 מתוכם הם דתיים – זה עיוות. עם זאת, צריך לזכור שהאזרחים בחרו את הכנסת. במצב עניינים רגיל מצופה שראש ממשלה יעמוד בראש אחת המפלגות הגדולות. עם זאת יש מצבים פוליטיים נדירים שבהם הנסיבות מאלצות או מאפשרות למנהיג של מפלגה בינונית עד קטנה להתמנות כראש ממשלה. הדבר קורה כאשר המערכת הפוליטית נמצאת במבוי סתום והמועמד נתפס כמועמד פשרה ולכן ראש הממשלה שמתמנה הוא ממפלגה בינונית. אם ילכו על נוסחה כזו שבה בנט יהיה רה"מ עם 7 מנדטים יווצר עיוות אבל מן העבר השני גם סבב בחירות חמישי אינו מהלך עניינים טבעי״.
קניג מדגיש את האיזונים שעדיין יתקיימו בתרחיש כזה: "אם ילכו על פורמולה כזו יקימו ממשלה פריטטית. מצד אחד יתאפשר לבנט לכהן כרה"מ מצד שני, הרוב שיהיה בקואליציה כזו (בהנחה שהמפלגות החרדיות לא יצטרפו) יהיה של מפלגות מרכז שמאל ולכן בנט יהיה מוגבל מאוד בקיום האג׳נדה שלו. זו תהיה ממשלה ששני הצדדים יתפשרו המון. בנט ושקד יתפשרו על חלומם לבצע רפורמות מרחיקות לכת בבית המשפט העליון, או לבצע סיפוח".
"מצד שני", לדבריו, "לפיד וליברמן יאלצו להתפשר על ישום עמדותיהם בסוגיות דת ומדינה, תחבורה ציבורית בשבת, וזכויות להט"בים. לממשלה כזו תהיה אג'נדה להחזיר את ישראל לשפיות ולהתאוששות כלכלית".