בנק ישראל: סגירת מערכת החינוך בקורונה תגדיל את הפערים מה-OECD

פרק החינוך בדו"ח בנק ישראל לשנת 2020 שפורסם היום (א'), מבקר בחריפות את מדיניות סגירת בתי הספר של הממשלה בימי משבר הקורונה.

הפרק קובע כי "למדיניות של הפעלת מערכת החינוך עלולה להיות השפעות ארוכות טווח, אשר יתבטאו בירידת ההכנסה של התלמידים שנפגעו לאורך כל חיי העבודה שלהם ובגידול של אי-השוויון".

בנק ישראל קובע כי "השוני בהיקף שיבוש הלימודים בין ישראל למדינות אחרות, אשר הצליחו לשמור על פעילות רציפה יחסית של מערכת החינוך, עלול להגדיל את פערי ההישגים מול מדינות ה-OECD".

כיתה בקורונה צילום: רויטרס

הדו"ח קורא ל"בחינה מחודשת של מדיניות הממשלה בתחום החינוך, שכן הפגיעה בתלמידים צפויה להיות ארוכת טווח. לכן על המדיניות לשאוף לשמירה על שגרת למידה סדירה ככל הניתן, תוך אימוץ פתרונות אלטרנטיביים לשמירה על ריחוק חברתי".

לטענת הבנק, חמורה במיוחד ההשפעה המגדילה את אי-השוויון, שכן הפגיעה של הפסקת הלימודים הפרונטליים ממוקדת בשכבות החלשות – בתלמידים שאינם מצוידים די צורכם באמצעים הדרושים לשם למידה מרחוק". בבנק מציינים ש"בהיעדר הסכמה בין הגופים לא הצליחה הממשלה לגבש תוכנית פעולה טובה שתצמצם את הפגיעה בלימודים ואת התפשטות התחלואה". השוואת צעדי המדיניות בין ישראל למדינות ה-OECD מלמדת כי בעוד "תלמידי ישראל סבלו משיבוש לימודים ניכר, ישנן מדינות שהצליחו למזער את הפגיעה בתלמידים".

מתחילת שנת הלימודים ועד פברואר המערכה לא פעלה

מתחילת שנת הלימודים הנוכחית ועד סוף פברואר לא פעלה מערכת החינך בישראל במתכונת מלאה אפילו יום אחד. לעומת זאת במדינות ה-OECD התנהלו בממוצע 60% מימי הלימוד במתכונת פרונטלית מלאה. בישראל ב-40% מהימים המערכת היתה סגורה פיזית כליל והלמידה התנהלה מרחוק לעומת 15% בממוצע ב-OECD.

בין הצעדים שעליהם ממליץ בנק ישראל: הסדרים עם ארגוני המורים להחלפת ימי סגירת המערכת בימי חופשה, פתרון שמשרד החינוך לא השתמש בו כלל, כדי לא להתעמת עם הארגונים. עוד ממליץ הבנק כי "בעת קבלת החלטה על חזרה ללימודים תהיה התמקדות תחילה בשכבות הנתונות בסיכון מוגבר לנשירה, למשל תלמידי כיתות ט', שנמצאים בשלב מעבר בין מוסדות". כן ממליץ הבנק "להגדיל את התקצוב של תוכניות לצמצום הפערים במערכת החינוך, וזאת לנוכח ההשפעה השלילית החזקה של הפסקת הלימודים על תלמידים מרקע חברתי נמוך".

שר החינוך יואב גלנט

לפי הדו"ח, החוקרים האוזמן ו-ווסמן מעריכים שהפסד השכלה השווה בערכו לרבע עד שני שלישים של שנת לימוד, צפוי להפחית את הכנסת התלמידים בעתיד בשיעור של 2%-5%. בישראל בתי הספר היו סגורים פיזית ופעלו בלמידה מרחוק 40%-90% מהזמן, מה שמקרב אותה לכאורה לטווח הנזק הגדול. הבנק מציין ש"מידת האפקטיביות של הלמידה מרחוק בזמן הקורונה ומדיניות עתידית לצמצום הפסד הלמודים ישפיעו על היקף הפגיעה הצפוי בתלמידי ישראל".

נתונים מארצות הברית מלמדים, לפי הבנק, ששיבוש הלימודים בקורונה עלול לגרום לתלמידים מרקע חלש הפסד ידע השווה ל-1.2 שנות לימוד, בעוד תלמידים מרקע חזק לא ייפגעו כלל. בחינה שנערכה בהולנד בתקופת הסגר העלתה שהפסד ההשכלה של תלמידים מרקע חלש היה גבוה ב-55% מזה של האחרים. ממצאי המחקר הראו שהלמידה מרחוק בזמן הסגר הראשון כמעט לא תרמה לצמצום הנזק מההפסד הלימודי.

הפגיעה בתלמידים משכבות חלשות גדולה בהרבה

גם נתונים ראשוניים מישראל מצביעים שהפגיעה בתלמידים משכבות חלשות גדולה הרבה יותר. בסקר שנערך בקרב 6,000 מורים בישראל, 73% מהמורים הצהירו שהלמידה מרחוק פגעה בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. לפי סקר משקי של הלמ"ס, ככל שהשכלת ההורים או הכנסתם גבוהות יותר, סביר יותר שהילד יקבל מהם סיוע בשיעורי הבית וכן יקבל שיעורים פרטיים.

הבנק גילה ש"בישראל לא נערך מחקר מקיף הבוחן את ההשפעה של שיבוש במהלך הלימודים על הישגי התלמידים, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך. אבל בשנת השביתה הגדולה ב-2007/8 חלה בהם ירידה של בין 20% ל-25%. שיבוש לימודים במלחמת יום הכיפורים ובשביתת המורים הגדולה ב-1978 הביא בדיעבד לירידה של 0.4-0.3 שנות לימוד בממוצע בשנתון.