כל מה שרציתם לדעת על גניבת זרע והתביישתם לשאול

 מוגש מטעם Dun's 100

הסיטואציה הרווחת ביותר, במקרים המיוחסים ל"גניבת זרע", היא זו שהאשה מספרת לגבר כי היא נוטלת גלולות כאמצעי מניעה. למרות זאת היא מתעברת, ומתברר כי מטרתה הייתה להוליך שולל את הגבר, על-מנת להביא ילד לעולם.

התביעות בגין "גניבת זרע" מייחסות לאשה כוונת תרמית (במישור הנזיקי) או הפרת חוזה (במישור החוזי). רוב התביעות של גברים בגין "גניבת זרע", מוגשות לבית-המשפט לענייני משפחה, כתביעות נגדיות לתביעות אבהות ומזונות של נשים לא נשואות נגד אותם הגברים הנדרשים להכיר באבהותם, ולשלם מזונות לילדים שנולדו מזרעם.

ביחסים בין זוגות נשואים, "גניבת זרע" אינה יכולה להתרחש, שכן ההנחה המקובלת היא כי מצוות "פרו ורבו" מהווה חלק בלתי נפרד מתוכן הנישואין וממהותם: מקובל כי נישואין טומנים בחובם הסכמה לפריה ורביה. יתרה מכך, סירוב של אחד מבני-הזוג ללידת ילדים אף עשוי לשמש עילה לגירושין. במידה והילדים נולדים לבני-זוג נשואים, אין אב נשוי יכול לתבוע את אשתו בגין "גניבת זרע", והצדדים לא יורשו לבצע בדיקת רקמות להוכחת אבהות, וזאת לאור מדיניות שנקבעה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות, לפיה אין ליתן יד לאפשרות של חשיפת "ממזרות".

מאידך, הבעיה עשויה להתעורר אצל ידועים בציבור, ביחסים שבין מאהב ופילגש, וגם כאשר היחסים בין הגבר לאשה היו אקראיים ואפילו חד פעמיים. אבות, המגישים תביעות מעין אלו, יכולים להיות פנויים, דהיינו רווקים או גרושים, ויכולים להיות גברים הנשואים לנשים אחרות, דהיינו לא לאמותיהם של הילדים שנולדו, והמשמשים נושא לתובענה. לעומת זוגות נשואים, ניתן כיום לחייב את מי שנתבע כאב, לבצע בדיקת רקמות, לאור העדפת זכות הקטין לדעת מי אביו, אל מול זכותו של האב לא להכיר בנולד כילדו. סירוב לבצע בדיקת רקמות עלול לשמש כראיה נגד המסרב.

הכינוי המקובל בקרב משפטנים לתופעה של אבהות שנוצרה ללא ידיעתו וללא הסכמתו של האב, הוא "אבות בעל כורחם". הכוונה לאותם גברים שהפכו לאבות בלא שהתכוונו, רצו או הסכימו להיות כאלה.

כידוע, מרגע כניסת האישה להריון, רק היא קובעת האם להמשיך בהריון, ואין לגבר זכות חוקית לאלץ אותה לעשות הפלה. כשיולד ילד, יידרש הגבר לחובת אבהות ומזונות לכל דבר. כלומר גם אם תוכח טענת הגבר בדבר גניבת זרע, אין לכך כל השפעה על חובתו כלפי הקטין הן במזונות והן בנוגע להכרה באבהותו.

עקרון טובת הילד ממשיך גם בחיי הילד או הילדה, לאחר היוולדם. הנורמה המשפטית המגדירה את הזיקה המשפחתית על-פי הקשר הביולוגי היא נורמה קוגנטית, כלומר שלא ניתן להתנות עליה. היא איננה מתבטלת כתוצאה ממצג כוזב שבין ההורים לגבי האפשרות של הולדת הילד, כשם שאיננה ניתנת לשינוי על-ידי הסכם מפורש ביניהם.

זכותו/ה של הילד/ה שלא לסבול ממחסור חומרי ושלא להיחשף לחסך רגשי צריכה להיות מובטחת ככל האפשר. לכך מצטרף האינטרס של החברה שילד כזה לא ייפול למעמסה, כיוון שכך אנו מבקשים בדרך כלל להישאר נאמנים להנחה שההורה הגנטי מהווה את המועמד הראשוני למילוי צרכיו החומריים והנפשיים של הילד.

כדוגמה לעקרון טובת הילד, ניתן לראות מקרה שהתרחש לאחרונה, עת גבר הגיש בקשה לביטול מזונות בטענה שהאם רימתה אותו ומדובר בילד לא חוקי שלפי הדת הנוצרית-קתולית, שאליה הוא משתייך, הוא לא חייב לו דבר. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי כאבי הילד הוא חייב במזונותיו, בין אם הפך לאב בניגוד לרצונו ובין אם דתו לא מכירה בכך.

הגבר יכול במקרה שכזה להגיש תביעה לפיצוי כספי בגין גניבת זרע, בשל תרמית, מצג שווא וכיו"ב. נציין כי רוב המקרים של תביעה לגניבת זרע אינם מתקבלים בבית המשפט, משום שלרוב קשה להוכיח חד משמעית מעשה מרמה מצד האשה, וכן משום שתפיסת בית המשפט היא כי גבר המקיים יחסי מין עם אשה צריך להיות אחראי לתוצאות הטבעיות של המעשים.

עו"ד אמנון בן דרור צילום: תומר פיינבורג

לסיכום, הסוגיה של גניבת זרע היא סוגיה מורכבת משפטית, ולרוב גם טעונה רגשית. בין אם אתם נמצאים בצד זה או אחר של המתרס - האישה התובעת בשם הקטין אבהות ומזונות, או הגבר התובע בגין גניבת זרע, רצוי ואף מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לענייני משפחה.

עו"ד ד"ר אמנון בן דרור הוא עו"ד בכיר לענייני משפחה ומעמד אישי, הוביל במהלך השנים מהלכים משפטיים תקדימיים רבים בתחום דיני המשפחה ומחבר ספרי משפט המצוטטים רבות בבית המשפט העליון ובבתי המשפט למשפחה וביניהם: "הידועה בציבור - נישואין ללא נישואין", "זוגיות ללא נישואין", "אימוץ ופונדקאות", "החסויים במשפט".

לאתר: www.bendror-law.co.il