המפלגות הקטנות בונות על העייפות של הציבור

יממה לפני פתיחת הקלפיות בבחירות לכנסת ה־24, ראשי המפלגות עושים מאמץ לדרבן את בוחריהם לבוא אל הקלפי ולתמוך בהם. הקרב על כל קול חשוב לא רק כסיסמת בחירות אלא גם לצורך החישובים המורכבים של כל מפלגה על שיעורי ההצבעה ואחוז החסימה.

1. שיעורי הצבעה קריטיים

לעובדה שהציבור עייף מ־4 מערכות בחירות בתוך שנתיים וממגפת הקורונה תהיה השפעה על שיעורי ההצבעה. לפי הערכות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מספר המעטפות הכפולות שאליהן ישלשלו את קולם חולי הקורונה יגיע לכ־600 אלף. כ־100 אלף חולים מאומתים יצביעו בקלפיות "הצבע וסע" והחולים המבודדים בעיקר בסניפי קופת החולים כללית ומבני ציבור. כתוצאה מכך החשש הוא ששיעורי ההצבעה הפעם יהיו נמוכים מבעבר. 71.5% מכלל הבוחרים בבחירות לכנסת ה־23 בתחילת הקורונה, לעומת 69.83% בבחירות לכנסת ה־22, ו־68.46% בבחירות לכנסת ה־21.

מימין יו"ר יש עתיד יאיר לפיד יו"ר תקווה חדשה גדעון סער ויו"ר ימינה נפתלי בנט צילום: קובי קואנקס, אבי מועלם

המפלגות שנושקות לאחוז החסימה: מרצ, כחול לבן, הציונות הדתית, ורע”מ ירוויחו משיעור הצבעה נמוך כי מספר הקולות לעבור את אחוז החסימה יקטן, לעומת מצב בו שיעור ההצבעה יהיה גבוה. ככל שיש יותר מצביעים - מספר הקולות הכשרים למנדט גדל, ולכן, אחוזי ההצבעה משפיעים בסופו של דבר על התוצאות כולן. יתר המפלגות, ובמיוחד הגדולות - הליכוד, יש עתיד, תקווה חדשה, ימינה - מצפות לשיעור הצבעה גבוה כדי שיעלים את המפלגות שנושקות לאחוז החסימה, במיוחד את אלה שלא נמצאות בגוש שלהן.

פרופ' תמר הרמן ממרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, מעריכה כי שיעור ההצבעה מחר באוכלוסייה הכללית יהיה בסביבות 70% בדומה ל־3 מערכות הבחירות האחרונות. "אנו לא רואים ירידה בהשוואה לשיעורי ההצבעה בעבר. אלא, שהפעם יש שאלה מיוחדת כי יש הרבה ישראלים שחזרו מחו"ל וגם אם הם יוכלו לצאת להצביע לא ברור אם זה יהיה באותם שיעורים כמו בעבר".

מנו גבע, מייסד ומנכ"ל מכון המחקר מדגם, אומר ל”כלכליסט” כי שיעורי ההצבעה יכולים לשנות את המפה הפוליטית. "אך זה תלוי מאיזה צד פוליטי יבואו יותר בוחרים. אחוזי ההצבעה תלויים בהרכב מגזרי ופוליטי. בחברה הערבית אחוזי ההצבעה ישנו את המפה הפוליטית".

במפלגות הערביות מעריכים ששיעור ההצבעה מחר יהיה כ־57% בלבד. זאת לעומת שיעור הצבעה של 64.8% בבחירות לכנסת ה־23 עת התמודדה הרשימה המשותפת עם כל מרכיביה ולעומת 63.4% בבחירות לכנסת ה־20 שנערכו ב־2015 עת התמודדו לראשונה 4 מפלגות ערביות תחת רשימה משותפת אחת. בבחירות לכנסת ה־21 שבה היתה התפלגות של המפלגות הערביות שיעור ההצבעה במגזר הגיע ל־49% בלבד.

הרמן מעריכה כי "שיעור ההצבעה בקרב האוכלוסייה הערבית יהיה הפעם נמוך מבעבר בגלל הכעס על פיצול הרשימה המשותפת. הם לא יודעים איך לאכול את התופעה של מנסור עבאס. העמדה שלו מהווה נקודת תפנית חסרת תקדים בתולדות מערכת היחסים עם המערכת הפוליטית בישראל".

לא חוששים לאחוז החסימה. מימין: יו”ר העבודה מרב מיכאלי ויו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן צילום: עמית שעל, אוהד צויגנברג

2. שאלת אחוז החסימה

אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים. בבחירות לכנסת ה־23 עמד אחוז החסימה על 149,178 קולות. לאחר ניכוי מספר הקולות הכשרים שהצביעו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, וחלוקתם ב־120 - מדובר ב־37,943 קולות למנדט. מנו גבע אומר כי "אחוז החסימה הוא איזור מסוכן. מ־6 מנדטים בסקרים מפלגה יכולה לרדת ואפשר שהיא לא תעבור את אחוז החסימה. ככל שנדרש מספר קולות יותר גבוה למנדט, כך יקשה יותר על מפלגות קטנות אם אין להן מאגרי מצביעים לעבור את אחוז החסימה".

לפי הסקרים האחרונים 4 מפלגות מתנדנדות קצת מעל אחוז החסימה: כחול לבן, מרצ, הציונות הדתית ורע"מ. פרופ' קמיל פוקס, המשמש כחוקר ראשי במכון המחקר “דיאלוג”, אומר כי לפי הסקרים האחרונים מהשבוע שעבר, כחול לבן ומרצ נמצאות גבוה יותר מאחוז החסימה מאשר שתי המפלגות האחרות. "השאלה מה יקרה ביום הבחירות. כמה יעזבו את המפלגות הללו כי אינם מאמינים שיעברו את אחוז החסימה ויעדיפו לבחור במפלגה שסיכוייה לעבור את אחוז החסימה גבוהים. או ההיפך יצביעו בעד מפלגה שנושקת לאחוז החסימה כדי לגרום לכך שתיכנס לכנסת”.

קולותיהם של בוחרים שהצביעו בעד מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה לא נספרים. בבחירות לכנסת ה־23 "נזרקו" 36,901 קולות כאלה. המשמעות היא לא רק שהמפלגות הללו לא מיוצגות בכנסת, אלא שהגוש הפוליטי שבו הן תמכו איבד קולות. מסיבה זו התגייס ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר לעודד מצביעים להצביע בעד ציונות דתית של בצלאל סמוטריץ’ ואיתמר בן גביר. נתניהו אומנם רוצה שמפלגתו תהיה הגדולה ביותר, אך הוא מייחל לכך שגוש הימין־חרדים ישיג רוב של לפחות 61 מנדטים. בליכוד חוששים שאם הציונות הדתית לא תעבור את אחוז החסימה הדבר יקשה על נתניהו להקים קואליציה.

פרופ' הרמן סבורה כי יש שוני במאבק לצלוח את אחוז החסימה בין מפלגות הימין למרכז־שמאל. "השמאל משדר חוסר ביטחון בעוד הימין מפגין נחישות. סמוטריץ’ בא בעוצמה ובביטחון. גם כשהוא התנדנד בסקרים סביב אחוז החסימה הוא הציג נחישות וביטחון עצמי. זה מה שהציבור מצפה מהנציגים. לעומת זאת, קמפיין הגוועלד של מרצ עובד לא טוב, עם טלפונים אין סופיים שמוציאים אנשים מדעתם. מרצ עושה אובר קילינג. זה מעורר הרבה מאוד אנטגוניזם ומסכנות. עד כמה אפשר לרחם?"

3. הקמפיינים של הרגע האחרון

בנימין נתניהו, יאיר לפיד, גדעון סער, ונפתלי בנט שלפו ברגע האחרון את נשק יום הדין - נוכחות בשטח - בתקווה להטות את הכף. נתניהו, קיים בשבועיים האחרונים מעל 40 כנסים בכל רחבי הארץ ובסוף השבוע יצא בקמפיין "חוזרים לחייך" לאחר שוועדת הבחירות פסלה את הקמפיין שלו "חוזרים לחיים". כל חברי הכנסת ואלפי פעילי המפלגה של יש עתיד נפרשו בכמאה ערים ויישובים ברחבי הארץ בכדי להגיע ולשכנע מתלבטים רבים ככל האפשר.

סער נערך להמרצת מצביעים לקלפי ביום הבחירות. בתקווה חדשה מתגאים ש"יש לנו שטח מאוד חזק, 150 סניפים שפועלים נון סטופ מאז שגדעון הכריז על הקמת תקווה חדשה”.

בנט מנסה למנוע מנתניהו "לשתות קולות". בנט ימשיך לשווק את הקו הכלכלי גם בישורת האחרונה עם תוכנית סינגפור וימשיך להבליט את המסר ״ממשלת ימין שאכפת לה״. מועמדי המפלגה יחרשו את השטח במטרה להעביר קולות מנתניהו אליהם ולשכנע שהצבעה לימינה תמנע בחירות חמישיות. מטרה נוספת של ימינה תהיה מצביעי סער, שירד בסקרים, ומצביעיו נחשבים ״פריכים״ כך שבעבודה נכונה ניתן יהיה להעבירם לבנט.

4. כן יושבים או לא יושבים

מערכת הבחירות מאופיינת בין היתר בהכרזות של פוליטיקאים ש"לא יישבו תחת נתניהו" או "כן יישבו תחת נתניהו". היחיד שמהלך בין הגושים הוא בנט. אם הפוליטיקאים יעמדו בהבטחותיהם לא מן הנמנע שייווצר מבוי סתום שיימנע את הקמתה של ממשלה חדשה, וישראל תגלגל לבחירות נוספות.

נתניהו מתחייב להקים "ממשלת ימין מלא מלא" בלי לפיד ובלי רוטציה. השאלה מה יעשה נתניהו אם לא ישיג 61 מנדטים לגוש הימין, חרדים והציונות הדתית. יגרור את ישראל לבחירות חמישיות? נתניהו אמר כי איתמר בן גביר לא יהיה חלק ממשלתו. אבל בן גביר כבר הכריז על רצונו לכהן כשר לביטחון הנגב והגליל. סביר להניח שנתניהו לא יעמוד בדבריו אם בן גביר יהיה הקול ה־61.

לפיד התחייב לא לשבת תחת נתניהו, כפי שעשה לאחר הבחירות האחרונות בניגוד לשותפו דאז בני גנץ. השאלה אם לפיד ינסה להקים קואליציה עם ש"ס, ויהדות התורה גם במחיר של ויתור על יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שמסרב לשבת עם החרדים. "הייתי שם את החרדים יחד עם ביבי במריצה ולמזבלה הקרובה", אמר ליברמן. אלא שיו"ר אגודת ישראל ח"כ יעקב ליצמן לא סולח ללפיד. "מי שקנה את תרמית לפיד שהשתנה, התבגר והפסיק להילחם בחרדים, התבדה ומקבל היום את לפיד המקורי, המפלג והמסית, בדיוק כמו שותפו ליברמן”.

סער סבור שהוא יוכל להביא את החרדים לממשלה בראשותו, אלא שעם מספר חד־ספרתי של מנדטים יתקשה לעשות כן. סער התחייב לא לשבת עם נתניהו ולא להסתמך על קולות הרשימה המשותפת. הכרזה זו מונעת מלפיד להקים ממשלה עם תקווה חדשה והערבים. ומה יעשה בנט שהכריז "לא אשב תחת לפיד גם אם יהיה השני ברוטציה". בנט דורש להיות ראשון ברוטציה בממשלה עם נתניהו או לפיד. נתניהו מסרב ועם מספר מנדטים חד־ספרתי ספק אם בנט יוכל לעמוד בדרישתו.

מעל כל זה מרחף צילו של יו"ר כחול לבן בני גנץ שהכריז בבחירות האחרונות שלא יישב תחת נתניהו, הפר את הבטחתו, והצטרף לממשלת החירום הלאומית בה סורס. השאלה כיצד ינהג גנץ אם נתניהו יבוא ויציע לו להצטרף לממשלתו, למשל, כדי למנוע את צירופו של איתמר בן גביר.

5. מאיפה יגיעו העריקים

מייד לאחר שיפורסמו מחר בשעה 22:00 מדגמי הקלפיות בערוצי הטלביזיה יתברר אם נתניהו וסער ינסו לגייס עריקים מהמחנה השני כדי שיעמדו לצידם. לאחר הבחירות האחרונות גייס נתניהו את ח"כ אורלי לוי אבקסיס שערקה מרשימת העבודה־גשר־מרצ.

ח"כ פנינה תמנו שטה עברה מיש עתיד שסירבה לשבת תחת נתניהו לכחול לבן וקיבלה את תיק הקליטה. סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן עזב לפני הבחירות האחרונות את תל"ם בראשות יעלון, שהחרימה את נתניהו, ועבר לליכוד.

בליכוד מסמנים כמטרה לגיוס את השרה תמנו שטה ואת השר מיכאל ביטון (כחול לבן) ונוספים מכחול לבן. תמנו שטה וביטון שללו מכל וכל אפשרות כזו.

השורה התחתונה: תוצאות הסקרים מסוף השבוע מרמזים על שתי אפשרויות. נתניהו ינסה להקים ממשלת 61 מנדטים עם או בלי עריקים או בחירות חמישיות.