סקר כלכליסט
סקר: רק 7% רוצים שכץ ימשיך כשר אוצר, 63% חושבים שהתפקוד במשבר הכלכלי היה רע
לפי הסקר שערך מכון המחקר "מדגם" בראשות מנו גבע, בשיתוף iPanel, המשבר הכלכלי פגע בהכנסה הפנויה של 40% ממשקי הבית, והבעיה הבוערת ביותר שהממשלה הבאה צריכה לטפל בה היא העברת התקציב
אם הבחירות הקרובות היו נערכות על פי עמדות הציבור הכלכליות ולא על פי השאלה רק לא ביבי או רק כן ביבי, היה מוחלף השלטון במדינת ישראל. כך עולה באופן ברור מסקר של מכון המחקר "מדגם" בראשות מנו גבע בשיתוף iPanel על העמדות הכלכליות של הציבור הישראלי במשבר הקורונה, שהוכן במיוחד לכלכליסט.
- הכחשת גודל הגירעון: נתניהו שבר שיא חדש
- העוצמה החרדית תלויה בבלוק - וביבי חשוב להם יותר מהמנדטים
- התוכנית הכלכלית של נתניהו: עוד כסף מהליקופטר, שוב הפחתות מסים
63% המשיבים, כמעט שני שלישים, מגדירים את תפקוד הממשלה במשבר הכלכלי של הקורונה כרע מאוד או די רע. רק 7% מהציבור בעד המשך כהונתו של שר האוצר ישראל כץ. כל זאת, צריך לזכור, למרות מדיניות דמי האבטלה האינסופיים והמתנות לבוחרים של נתניהו וכץ. אנשים, מתברר, מעדיפים להתפרנס ולא לקבל מתנות.
תוצאה קשה לא פחות היא העובדה שלישראלים בעצם אין מועמד מועדף לתפקיד שר האוצר. 42% מהמשיבים רוצים לראות בתפקיד איש מקצוע שאינו פוליטיקאי ו־10% מעוניינים בפוליטיקאי שאינו ברשימה. כלומר 52% אינם מעוניינים באחד המועמדים הבולטים הקיימים לתפקיד.
וזה, כך נראה, משקף את הרצון האמיתי של חלק גדול מהישראלים - להחליף את רוב המערכת הפוליטית שלהם שאפילו בתקופת משבר נורא לא מצליחה לקיים ממשלה מתפקדת.
בסקר השתתפו 500 מרואיינים במדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת (+18) בישראל; טעות הדגימה המרבית פלוס/מינס 4.4%;
מועד איסוף הנתונים: 10-14.3.2021
1. האם בתקופת הקורונה ההכנסה הפנויה של משק הבית שלכם ירדה או עלתה?
משבר הקורונה הוא משבר מפלה ומגדיל פערים. ההכנסה הפנויה של 40% מהאוכלוסייה ירדה, מתוכם של 12% ביותר מ־30%. אבל ההכנסה של היתר גדלה או לא השתנתה. מי שחלש סבל יותר.
ההכנסה של 50% ממי שמשתכרים מתחת לממוצע ירדה לעומת ירידה בהכנסה של 29% בלבד ממי שמשתכרים מעל הממוצע. ההכנסה של 28% מהמשתכרים מעל הממוצע דווקא עלתה.
לאנשים ללא בן זוג האבטלה היא מכה קשה יותר. ההכנסה של 19% מהגרושים, האלמנים והפרודים ירדה במעל ל־30%, אבל רק של 13% ממי שיש להם בן זוג.
הנתונים מוכיחים את הטענה שהעצמאים נפגעו יותר: ההכנסה של 60% מהעצמאים ירדה לעומת 40% מהשכירים. הכנסתם של 41% מהחילונים נפגעה לעומת 28% מהחרדים, כנראה בגלל שאצל החילונים יש יותר עצמאים ויותר אנשים עובדים.
2. כיצד אתם מעריכים את תפקוד הממשלה בטיפול במשבר הכלכלי בתקופת הקורונה?
אם הבחירות היו נערכות באמת לפי מצב הכלכלה ולא לפי מחנות כן ביבי לא ביבי, נראה ששלטון נתניהו היה מסתיים.
63% מהמשיבים, כמעט שני שלישים, מגדירים את תפקוד הממשלה במשבר הכלכלי של הקורונה כרע מאוד או די רע.
כצפוי, 71% מכל אותם שהכנסתם נפגעה סבורים שתפקוד הממשלה היה רע לעומת 55% ממי שהכנסתם לא השתנתה. 81% מהחילונים סבורים שתפקוד הממשלה היה רע לעומת 46% מהדתיים ו־40% מהחרדים.
סביר להניח שזה נובע גם מכך שהחילונים נפגעו יותר וגם מכך שהחילונים נוטים יותר למחנה "רק לא ביבי". 95% מהאנשים שנמצאים בחל"ת אמרו שתפקוד הממשלה רע. שתי הקבוצות שמרוצות ביותר מתפקודה הכלכלי של הממשלה הן החרדים (56%) ועקרות הבית (50%).
3. מהו לדעתכם הנושא החשוב ביותר שהממשלה צריכה לטפל בו כעת?
23.5% מהציבור סבורים שהנושא החשוב ביותר שבו הממשלה צריכה לטפל כשתקום הוא העברת תקציב. 28% מהאקדמאים סבורים כך אבל רק 18% מבעלי 12 שנות לימוד ופחות. במקום השני דירגו 19% את הבראת מערכת החינוך. במגזר הערבי שהקורונה שיתקה חלק גדול ממערכת החינוך שלו כמעט לחלוטין סוברים כך 27% לעומת 17% אצל היהודים. 16% מקבלים את טענת הימין הניאו־ליברלי, שהדבר החשוב ביותר הוא הורדת המסים, אלא שתומכים בכך 20% ממי שמשתכרים מתחת לממוצע, וכמעט לא ייהנו מהמהלך, ורק 14% ממי שמשתכרים מעל הממוצע.
כן תומכים בהורדת מסים 28% מהחרדים אף על פי שהם משלמים הרבה פחות מסים. עוד ברשימה: שיקום מערכת הבריאות עם 16.5%. הורדת מחירי הדיור, שעד המשבר העלתה והורידה מפלגות, קיבלה 12.5% בלבד.
4. את מי הייתם מעדיפים בתפקיד שר האוצר לאחר הבחירות הקרובות?
הסקר מהווה הבעת אי־אמון ואף הבעת ייאוש מהיצע המועמדים לתפקיד שר האוצר.
42% מהמשיבים רוצים לראות בתפקיד שר האוצר הבא איש מקצוע שאינו פוליטיקאי ו־10% מעוניינים בפוליטיקאי שאינו ברשימה. כלומר 52% אינם מעוניינים באחד המועמדים הבולטים הקיימים לתפקיד.
בקרב החילונים 53.5% מעוניינים שאת התפקיד ימלא איש מקצוע לא פוליטי, אבל בקרב החרדים רק 28%. רק 7% תומכים לתפקיד בשר האוצר הנוכחי ישראל כץ. בקרב החילונים רק 3% תומכים בישראל כץ אבל בקרב החרדים 19%.
הפוליטיקאי שזוכה בתמיכה הכי פחות נמוכה הוא ניר ברקת עם 15%. תמיכה גדולה במיוחד בברקת, ראש עיריית ירושליים לשעבר, נרשמת בקרב הדתיים לאומיים (39%) והחרדים (26%). 25% ממי שהכנסתם גדלה בקורונה תומכים בברקת, אבל רק 12% ממי שהכנסתם ירדה.
5. האם אתם או אחד מבני משפחתכם איבד את מקור הכנסתו כשכיר או כעצמאי?
35%, יותר משליש מהציבור, ענו שהם או מישהו מבני המשפחה איבדו בקורונה את מקור הפרנסה - משרה או עסק. גם בשאלה הזו בלטה העובדה שמי שהיו חלשים הפכו חלשים יותר וכן שעצמאים נפגעו יותר מאחרים.
44% ממי שהכנסתם מתחת לממוצע דיווחו על אובדן מקור הפרנסה לעומת 26% ממי שהכנסתם מעל הממוצע. 31% מהיהודים דיווחו על אובדן מקור פרנסה לעומת 56% מהערבים, כלומר אחד מכל שני משקי בית ערבים. הסיבה לנתון הקשה הזה היא הייצוג הגדול של המגזר הערבי במקצועות שלא ניתן לבצע מרחוק, כמו מכירות, בניין ונהיגה. שיעור נמוך במיוחד של אובדן פרנסה, 20%, נרשם בציבור הדתי לאומי, שבו יש אחוז גבוה במיוחד של עובדי מדינה ומורים שהיו מוגנים מפני פיטורים וחל"ת. 49%, כמעט חצי מהעצמאים, דיווחו על אובדן מקור הפרנסה שלהם או של בן משפחה, אבל רק 27% מהשכירים ו־26% מהגמלאים.
6. האם אתם תומכים או מתנגדים להטלת מס על כספים ונכסים העוברים בירושה?
רק 4.5% מהמשיבים תומכים במס ירושה על הציבור הרחב, כלומר על כל סכום. 34.5% תומכים במס ירושה מ־10 מיליון שקל ומעלה, כלומר רק על אנשים אמידים מאוד.
בסך הכל 39% תומכים בהטלת מס ירושה כלשהו מול 47% שמתנגדים למס ירושה. זאת, אף שמס ירושה נחשב לאמצעי המגדיל שוויון הזדמנויות לדורות הבאים.
נראה שהציבור בראש ובראשונה לא רוצה שיפריעו לו להוריש את הדירה לילדים. אגב, שיעור גבוה במיוחד של 13% השיבו שאינם יודעים מה עמדתם. כמו בלא מעט נושאים בכלכלה הישראלית, העמדות הפוכות מהאינטרס הכלכלי.
46% מהאקדמאים תומכים במס ירושה לעומת 33% מבעלי 12 שנות לימוד ומטה. 48% מבעלי ההכנסה מעל הממוצע לעומת 32% מבעלי ההכנסה מתחת לממוצע.