ללמוד מביידן ולשקול העלאת המס על עשירים גם בישראל

הנשיא האמריקאי החדש, ג'ו ביידן, הצליח להעביר בסנאט את תוכנית הסיוע שלו, ועתה היא אושרה גם בקונגרס, לאחר השינויים שהוכנסו בה. בסופו של דבר, התוכנית נשארה בגודלה המקורי, 1.9 טריליון דולר, שהם בקירוב עשירית מהתוצר.

התוכנית עברה את הסנאט למרות שאף רפובליקאי לא תמך בה. במרץ 2020 העביר הנשיא לשעבר דונלד טראמפ תוכנית בהיקף דומה, של 2.2 טריליון דולר, שזכתה לתמיכה מלאה של שתי המפלגות משום שנתפסה כחיונית להתמודדות עם מגפת הקורונה והמיתון שגרמה.

ג'ו ביידן צילום: אי פי איי

יש הבדל ניכר בין שתי התוכניות, המעיד כמובן על ההבדלים בין שתי המפלגות. חלק ניכר מהסיוע בתוכנית טראמפ הופנה לחברות עסקיות. לעומת זאת, התוכנית של ביידן מסייעת למובטלים, למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה, למערכת הבריאות ולשלטון המקומי, ערים ומדינות, בהתמודדות עם המגפה והמיתון.

תוכניות הסיוע בישראל מתונות בהרבה. מה נוכל ללמוד מכך?

תוכניות הסיוע בארה"ב הגדילו מאוד את החוב הציבורי. בשנת 2020 גדל חוב זה מ-106% מהתוצר ל-136% מהתוצר. הגירעון בשנה הקודמת היה קרוב ל-30% (חלק מהגידול בחוב נובע מירידת התוצר).

אם נשווה את ישראל לארה"ב, נראה כי תוכניות הסיוע בישראל היו מתונות הרבה יותר, והגירעון אצלנו הגיע ל-12%, שיעור נמוך בהרבה מארה"ב. יתר על כן, ישראל החלה את המשבר במצב חוב עדיף, עם רמת חוב התחלתית של כ-60% מהתוצר בלבד.

תוכנית הסיוע של ביידן תגדיל את החוב בשנת 2021 בעוד כ-10% מהתוצר. יחד עם התוכנית המקיפה להשקעה בתשתיות שממשל ביידן מכין להמשך השנה, החוב הציבורי בארה"ב צפוי להיות גבוה יותר מרמת החוב אליה הגיעה אמריקה עם סיום מלחמת העולם השנייה.

שירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

מה יכולה ישראל ללמוד מההתנהלות האמריקאית? ראשית, ישראל נמצאת במצב חוב טוב בהרבה, ולכן מסוגלת עדיין להרחיב את החוב בשנת 2021, כל עוד המיתון לא חלף. שנית, חלק מהתוכנית של ביידן נועד לפתור את בעיית הסיוע למובטלים, שעומד להסתיים בארה"ב החודש. אצלנו הסיוע למובטלים הוארך בתחילת המשבר עד סוף יוני, אך כפי שנראה כעת המיתון עלול להישאר עד אז, ולכן יש להכין כבר היום תוכנית להמשך הסיוע, הן למובטלים והן לעצמאים. את הסיוע יש להמשיך לא עד תאריך מסוים, אלא כל עוד המיתון נמשך. סימן מובהק לכך יכול להיות שיעור האבטלה שמעל סף מסוים, כמו 7%.

אך תוכנית ביידן מכילה יסודות נוספים שאנו יכולים לאמץ, כמו חיזוק המגזר הציבורי, בעיקר בתחומי הבריאות והחינוך. גם בישראל הוזנחו שני תחומים אלה תקופה ארוכה. ההוצאות הציבוריות לבריאות וחינוך נשארו קבועות יחסית לתוצר זה 25 שנה - החינוך ברמה ממוצעת של 7% מהתוצר והבריאות ברמה ממוצעת של 5.2% מהתוצר. אך הצרכים בשני התחומים גדלים בהדרגה, ולכן מצריכים התאמה.

האוכלוסייה הישראלית מזדקנת, והטכנולוגיה הרפואית מתקדמת, מה שמצריך הגדלה של תקציבי בריאות. בתחום החינוך, ישראלים לומדים הרבה יותר שנים מאשר למדו לפני שני עשורים וחצי, ולכן יש להגדיל גם את הנתח של החינוך הציבורי.

לבסוף, יש חידוש נוסף בתוכנית ביידן, שנוסף רק ברגע האחרון בשל תהליך האישור המורכב: העלאות מסים על העשירים. אלה העלאות מתונות, ונובעות בעיקר מביטול פטורים, אך הן בכיוון הנכון. כשנתחיל את היציאה מהמיתון, יש לשקול צעדים דומים גם בישראל. העלאת המסים הישירים תסייע להקטין את אי-השוויון הגבוה בישראל, ותסייע גם לממן את הגדלת תקציבי החינוך והבריאות, שצריכים לגדול באופן קבוע ולא רק בעת מגפה.