דרוש: חוק שיוויון מגדרי במקומות העבודה

לא מכבר נחתם הסכם לרפורמה בחברה הממשלתית נמל אשדוד. בלטה בישיבת הדירקטוריון ונציגי העובדים היו"ר אורנה הוזמן-בכור, האשה היחידה בחדר. מלבדה, אין יו"ר דירקטוריון אשה במערך החברות הממשלתיות, למרות ש-40% מחברי דירקטוריון מכהנים בחברות הממשלתיות הן נשים. לאור זאת, אסור לאפשר את נסיונו הבוטה של השר דודי אמסלם, האחראי על רשות החברות הממשלתיות, לבטל את נבחרת הדירקטורים המקצועיים, מאגר לחברי דירקטוריונים בחברות הממשלתיות, שאפשרה הרחבה משמעותית של הייצוג הנשי בשנים האחרונות.

שבועון האקונומיסט פרסם בתחילת החודש את המדד השנתי שלו על "תקרת הזכוכית" של העסקת נשים במשרות בכירות. המדד כולל משתנים כמו שיעור השכלה גבוהה, סך השתתפות נשים בכוח העבודה, התפלגות השכר, הטבות ליולדות ובעליהן, עלות חינוך בגיל הרך, שיעור נשים בלימודים אקדמיים בתחום העסקי, וחלקן של נשים במשרות בכירות במשק. כרגיל, המדינות הסקנדינביות מובילות בעזרה לנשים להשלמת לימודים אקדמיים, מציאת עבודה, פתח לקידום למשרות בכירות, ותנאים תומכים ביציאה לחופשת לידה ושעות עבודה גמישות. מתוך 29 מדינות במדד, ישראל נמצאת במקום ה-19. בעוד שמדינות אחרות שיפרו את הטיפול באי שוויון מגדרי, ישראל נסוגה מן המקום ה-16 ב-2018 למקום ה-19 ב-2020.

על פי דו"ח שוויון מגדרי שפורסם על ידי ה-OECD, ישראל מדורגת מתחת לממוצע בייצוג נשים בעמדות מפתח ובייצוג נשים בדירקטוריונים. המיעוט הנשי בדירקטוריונים בארץ בא לידי ביטוי גם בנתונים שפרסמה חברת הייעוץ "דלויט", בדו"ח שבחן את אחוז הנשים בדירקטוריון ואת אחוז הנשים המכהנות כיו"ר בדירקטוריון ב-64 מדינות ברחבי העולם.

צילום: שאטרסטוק

מהדו"ח עולה שישראל ממוקמת במקום ה-11 מתוך 64 מדינות בשיעור הנשים בדירקטוריונים, ובשיעור הנשים המכהנות כיו"ר דירקטוריון. נשים פועלות בדירקטוריונים בעיקר בתעשיית ההייטק ובמוסדות פיננסיים. מהדו"ח עולה ש-80% מהרכבי הדירקטוריונים הם גברים. נתונים של רשות החדשנות מראה כי שיעור הנשים במגזר ההייטק, שעמד ב-2018 על כשליש מכלל השכירים בתחום, לא עלה בשנים שחלפו. מאז 2018 חלקן קטן ל-22% בתפקידים טכנולוגיים ו-18% בתפקידי ניהול טכנולוגיים.

החוק לשכר שווה לעובד ועובדת, שאושר בשנה שעברה, מחייב מעסיקים של מעל ל-518 עובדים במגזר הפרטי לפרסם דיווחים ופילוחים על פערי שכר מגדריים בעסק. ההצעה משלימה את תיקון החקיקה משנת 2014, במסגרתה חויב המגזר הציבורי בניטור פערי שכר מגדריים ודיווח עליהם. על פי הנתונים שמסרה נציבות שירות המדינה, בסגל הבכיר בשירות המדינה ישנם כיום כ-1,900 עובדים, כאשר 45% מתוכם הן נשים. עם זאת, החוק אינו מחייב דיווח על חלקן של נשים במשרות בכירות במגזר הפרטי.

נכון עשתה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עודד פורר, שהשיקה בשנה שעברה את המדד לייצוג נשים בחברות שמטרתו לשקף קידום נשים בתפקידים בכירים. על פי המדד שפרסמה הוועדה בתחילת פברואר, בחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך במדד ת"א 125, מכהנות רק שלוש מנכ"ליות וארבע יושבות ראש (מתוכן שלוש בעלות שליטה). חברות "אדומות" במדד (אלו שיש בהן 20% או פחות גיוון מגדרי) מהוות 45% מהחברות במדד ת"א 125; החברות ה"ירוקות" מהוות 17% מהחברות במדד. בחברות הביטוח, בהן ישנה חובה לייצוג הולם, רק חברה אחת מדורגת כירוקה וחמש חברות מדורגות עדיין כאדומות.

מהמאבק המכוער שכמעט וטירפד את החוק לשכר שווה לעובד ועובדת, ברור כי המגזר הפרטי לא יקדם פרסום בהתנדבות של התפלגות מגדרית בנתוני התעסוקה. אנו מציעים לקדם חוק בתחום זה, שיחייב דיווח לרשות לקידום האשה מכל חברה במשק המונה יותר ממאה עובדים.

"חוק השוויון המגדרי במקומות העבודה" יחייב דיווח על ההרכב המגדרי של המועסקים, ההרכב המגדרי של ההנהלות, תשלום שכר שווה לנשים ולגברים, הסדרי עבודה גמישים והסדרי עבודה התומכים בעובדים המטפלים בילדים או בבני משפחה אחרים, כמו גם היוועצות עם עובדים בעניינים הנוגעים לשוויון מגדרי במקום העבודה, לרבות הטרדה מינית והפליה מגדרית.

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק