משרד התחבורה הכריז על תוכנית להפחתת תאונות דרכים שיצר ב-100 ימים בלבד

במה שהפך כבר לריטואל קבוע, במשרד התחבורה ממהרים להכריז על (עוד) תוכנית להפחתת תאונות דרכים – או "התוכנית הלאומית הרב שנתית לבטיחות בדרכים", אשר תוצג לממשלה בדיוק שבועיים לפני הבחירות. המשרד סירב לחשוף את רוב פרטי התוכנית.

התוכנית הושלמה, כך מדגיש משרד התחבורה, תוך אזכור שרת התחבורה מירי רגב "בזמן שיא של כ-100 ימים" וזאת בהסתמך על צה"ל, כלל משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית. יעד התוכנית היא הפחתה של תאונות הדרכים בשיעור של 50% עד שנת 2030.

תאונת אופנוע צילום: מתוך קמפיין הרלב״ד

יש לציין כי בשנת 2020, שנת כניסת השרה לכהונה, נהרגו 302 בני אדם בישראל בתאונות דרכים – הישג נאה בהתחשב בעובדה שבשנת 2019 נהרגו 53 בני אדם יותר – אך הישג זה ניתן לייחוס גם לירידה בהיקפי התנועה בשל הקורונה.

"זה יעבוד אם יקצו משאבים"

מהודעת משרד התחבורה אשר, כך נזכיר שנית, נמסרת לתקשורת שבועיים טרם בחירות, ניתן כבר ללמוד עובדה מעניינת: התוכנית תפעל, אבל רק אם יוקצה לה כסף, או כפי שמדגישים במשרד התחבורה: "ניתן לעמוד ביעדי התוכנית, אם היא תאושר ותוטמע בהקדם ויוקצו לה המשאבים הדרושים". התוכנית עצמה מדגיש משרד התחבורה ממוקדת במשתמשי הדרך הפגיעים, כלומר הולכי הרגל, רוכבי האופנוע והכלים הזעירים. בהקשר זה נזכיר מספר עובדות: מדינת ישראל לא טרחה עד כה להסדיר כלל או לאכוף את מעמדי החוקי של רוכבי הקורקינט.

משרד התחבורה טרח רק בשנת 2018 לבטח את האיסור אשר קבע כי בני 14 יכולים לרכב על אופניים חשמליים, ומשרד התחבורה נמצא גם במאבק בלתי פוסק מול עיריות על נושא אכיפת כללי הרכיבה על אופניים חשמליים, שגם נכון לעתה כלל אינם נאכפים בשל מחלוקות בין משטרה, עיריות ומשרד התחבורה.

עוד קובעת התוכנית המהפכנית של משרד התחבורה כי אחד העקרונות המנחים החשובים למניעת תאונות הדרכים הוא הורדה של מהירות הנסיעה המותרת בערי ישראל ל-30 קמ"ש. כמובן, למשטרת ישראל בכלל ולמשטרת התנועה בפרט אין את התקציבים, שלא לדבר על כוח האדם אשר יהיה אחראי על אכיפת המהירות הנמוכה אשר מיועדת למנוע את הפגיעה בהולכי הרגל ורוכבי הקורקינט, שלא לדבר כמובן גם על הנזק אשר עלול להיגרם למשק כתוצאה מן ההאטה של התנועה ברחובות המטרופולינים הגדולים של ישראל למהירות זחילה. עוד קובעת התוכנית כי כדי לשמור על ביטחון רוכבי האופניים ייסללו רשתות שבילי אופניים בכל צירי התנועה הראשיים בערים.

שלא במפתיע, התוכנית גם שולפת את הטריק הוותיק והמוכר של שימוש באמצעי אכיפה אוטומטיים – כלומר אותם אמצעי אכיפה שלא ממש מצליחים להפחית את תאונות הדרכים ובאופן אירוני דווקא הפסקת פעילותם גורמת לירידה בהיקפי התאונות. במשרד התחבורה מדגישים גם כי מדובר ב"טכנולוגיות מתקדמות, המותקנות הן ברכב והן בתשתית, ישמשו לא רק לאכיפה אלא גם להגברת הבטיחות".

מירי רגב צילום: אבי מועלם

כאן מדובר גם בהיבטים נרחבים של חדירה לזכויות הפרט של משתמשי הדרך בישראל שספק אם יעמדו במבחן בג"ץ. כמובן, גם האופנוענים זוכים להתיחסות מיוחדת וגם הרכבים הכבדים - כמו גם אי חגירת חגורות בטיחות.

השאלה היא האם התוכנית תתייחס להיבטים שלא טופלו על ידי המשרד מסיבות שונות, לדוגמה להודעת משרד התחבורה על ביצוע של מבחן רישוי מדי שנתיים וזאת למרות הדלקת נורות אדומות מצד מספר מומחים לתחבורה או לעובדה שמדינת ישראל קבעה מדיניות ברורה לטיפול ברכב כבד אך נסוגה ממנה לאחר לחצים שהפעילו נציגי בעלי המשאיות.

בכל מקרה, לאור העובדה שמדינת ישראל לא היססה גם להתקין על רגליהם של אזרחיה אזיקי מעקב אלקטרוניים, ייתכן בהחלט שבתרחיש הזוי ובלתי סביר כלשהו ימצאו עצמם אזרחי ישראל נוסעים במהירות 30 קמ"ש בערים כדי לא לפגוע ברוכבי קורקינט שייסעו בנתיבים אשר יגזלו שטחי נתיב ממכוניות ויגרמו לפקקי ענק, וכל זאת תחת מעקב אמצעי אכיפה במסגרת תוכנית אשר נהגתה תוך 100 ימים לפני בחירות.