דעה
פייק ניוז - חלק מהמציאות החדשה בשוק ההון
פרשת השורט-סקוויז בגיים סטופ שינתה את חוקי המשחק. אז מי ינצח, הזאבים הוותיקים מוול סטריט, או המשקיעים הצעירים מרדיט וטיק-טוק?
ב-11 בינואר 2021 זינקה מניית סיגנל אדוונס (Signal Advance) ב-11,000%. זה קרה אחרי שיזם העל, אילון מאסק, קרא להשתמש בה במקום אפליקציית המסרים הפופולרית ווטסאפ עקב דיווחים על שינויים במדיניות הפרטיות של האפליקציה. עד כאן הכל רגיל, מלבד בעיה אחת: המניה שזינקה כלל לא שייכת לחברת המסרים המיידיים שמתחרה בווטסאפ ואינה נסחרת, אלה לחברת טכנולוגיה אחרת לגמרי.
מכירים את הקלישאה בשוק ההון: "קנה בשמועה, מכור בידיעה"? אבל מה קורה כששמועה חמה מתגלה כפייק ניוז?
סיגנל אדוונס לא לבד. בעידן הפייק ניוז ראינו מניות שזינקו במאות ואלפי אחוזים רק כי חל בלבול בשמות של חברות. למשל זום טכנולוג'יס, חברת טלקום סינית, זינקה ב-900% לאחר שמשקיעים פזיזים חשבו בטעות כי מדובר במניות של שירותי שיחות הוועידה זום וידאו קומיוניקיישנס"– הפלטפורמה שזוכה בתקופת הקורונה לפופולריות אדירה.
דוגמה נוספת התרחשה ב-2013 כשהמשקיעים הזניקו את מניית טוויטר הום אנטרטיינמנט, חברת קמעונאות של מוצרי אלקטרוניקה, ביותר מ-1,000% לאחר שהתבלבלו בינה ובין הסימול החדש של מניית הרשת החברתית טוויטר, שהונפקה באותה השנה.
שמועות כוזבות תמיד ליוו את שוק ההון, אבל המושג פייק ניוז פרץ לחיינו ביתר שאת בתקופת כהונתו של טראמפ כנשיא ארה"ב. בהשראתו של הנשיא לשעבר כלכלני ג'יי.פי מורגן אף השיקו מדד בשם Volfefe שעוקב אחרי חשבון הטוויטר של טראמפ, בטענה שציוציו משפיעים על המדדים הכלכליים בארה"ב.
דברים שלומדים בפורטנייט
לאחרונה הגיע לוול סטריט פייק ניוז מסוג חדש, כזה שלא מופץ בכלי התקשורת המסורתיים ולא ברשתות החברתיות הגדולות אלא בפינות היותר נסתרות של האינטרנט: פורומים ותת-פורומים באתר המדיה החברתית Reddit; צ'טים של המשחק פורטנייט; והמלצות לרכישת מניות בטיק-טוק. הדוגמה המוכרת והאקטואלית ביותר למה שזכה לכינוי "המאבק הבין-דורי" הוא מה שקרה למניית גיים-סטופ (gamestop) בבוקר קריר אחד.
נחזור קצת אחורה בלוח השנה: המשקיעים הוותיקים והמתוחכמים של וול סטריט צפו בגורלה המר של רשת חנויות הווידיאו בלוקבסטר (Blockbuster) – שהייתה להיט בשנות ה-90 ונקברה על ידי שירותי הזרמת תוכן כמו נטפליקס. הם העריכו שלגיים-סטופ, רשת חנויות אמריקנית למכירת משחקי וידאו שסגרה את רוב חנויותיה ב-2020, מצפה גורל דומה. על רקע זה פתחו משקיעים פוזיציית שורט על המניה. כלומר, השקיעו בירידת ערכה.
למרות זאת סחררה מניית גיים סטופ את שוק ההון, עם זינוקים של מאות אחוזים ביום, ובשיא היוותה כ-15% ממחזור המסחר בבורסה האמריקאית.
בשלב הבא הגיעו המשקיעים של הדור החדש, ובחרו במניה הזאת דווקא בגלל הכמות הגדולה של פוזיציות שורט עליה, בעיקר מצידן של קרנות הגידור. זאת הייתה הכרזת מלחמה על הדור הקודם. כלי הנשק: שורט סקויז (short squeeze).
איך זה עובד? בקניית מניה (לונג) ניתן להפסיד את הסכום שהושקע, אבל במכירת מניה בחסר (שורט) ההפסד בלתי מוגבל, כי תיאורטית ערך של מניה יכול לעלות בלי הגבלה. מה שקרה הוא שקרנות הגידור השאילו מסוחרים מניות של "גיים-סטופ" כדי להרוויח מהירידה בערכן. לדוגמה: הם השאילו מניה בדולר אחד מסוחר ומיד מכרו אותה בסכום של דולר בשוק. הערך היה אמור לרדת ואז הם היו אמורים לקנות שוב את המניה חזרה בסכום של חצי דולר, להחזיר למשאיל את המניה ולשמור לעצמם את ההפרש. הם לא ידעו שיאלצו להתמודד מול המשקיעים הצעירים והמאוגדים שהפתיעו אותם והעלו את מחיר המנייה מ-20 ל-350 דולר בתוך ימים בודדים. הקרנות נאלצו לרכוש בחזרה את המניות של גיים-סטופ תוך שהן סופגות הפסדים אדירים, כדי להחזירן למשאיל, ובכך תרמו עוד יותר לביקוש ולזינוק במחיר המניה.
המשקיעים הצעירים לא עצרו כאן: הם ניסו לעשות את אותו התרגיל גם על מניית רשת בתי הקולנוע AMC, שסגורה מאז תחילת הקורונה והייתה על סף פשיטת רגל; על מניית יצרנית הסלולר "בלקברי"; על כסף (המתכת); ולאחרונה גם על חברת הקנאביס "טילריי".
פייק-ניוז או הרצת מניות?
הפורומים ב-Reddit, בטיק-טוק ובצ'טים של פורטנייט, שבהם ניתנו המלצות לרכישת מניות, מציירים סיפור קלאסי של פייק-ניוז. אבל האם ניתן לראות במי שעומד מאחורי הפורומים כמי שמשפיע על שערים באופן פסול? במילים אחרות, האם התאגדות של משקיעים קטנים לרכוש מניה בודדת בזמן קצר אינו תמים?
לפיכך, לא מפתיע שהסוגייה הגיעה כעת לפתחם של הרגולטורים. האם מדובר בסוג חדש של הונאה, באפיזודה חולפת או בשינוי של כללי המשחק בוול סטריט? הקונגרס האמריקני הזמין דמויות מפתח לתת בפניו עדות, כמו מנהלי Reddit, ממליצים ומשקיעים מובילים מהפורומים השונים ומנהלי אפליקציית המסחר ללא עמלות Robinhood (רובין-הוד), שבה השתמשו המשקיעים הצעירים כדי לרכוש את המניות בהיקפים גדולים.
לא משנה כיצד יתגלגלו הדברים, ברור כיום שהמשקיע הפשוט חייב להיזהר ובעידן של פייק ניוז, אף יותר. אנחנו שומעים תמיד רק על מי שהרוויח בענק, אבל אף פעם לא על הרוב השקט שהפסיד את כספו. הרשתות החברתית וחוכמת ההמונים הם כלי חשוב בהשקעות, אבל בכל זאת רק כלי אחד בתוך ארגז כלים גדול שצריך להכיר לפני שמשקיעים בשוק ההון, כמו אנליזות של אנשי מקצוע, מעקב אחר נתונים ודוחות כספיים, סקירת ביצועים ותשואות לטווח ארוך ועוד.
עומר דגני הוא סמנכ"ל בבית ההשקעות ילין לפידות
אין באמור לעיל כדי להוות תחליף ליעוץ/שיווק פנסיוני/שיווק השקעות בידי בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם