דעה
אלימות במשפחה - מגפה חברתית שאינה מטופלת
מי שסבור שהעלייה במספר מקרי הרצח במשפחה היא תוצאה של הקורונה, טועה ומטעה. רצח הוא תוצאה של אלימות, לא של נגיף. על הממשלה להקים רשות לאומית למאבק באלימות במשפחה
בכל פעם כשמתווסף שם של אישה לרשימת הנרצחות המדממת, מיד כולם מדברים עליה בתקשורת, בכנסת, בארגוני הנשים, בשיח בסלון בבית. יום אחד, יומיים...והשגרה עם החדשות האינסופיות טורפת את הקלפים, והן לרוב נשכחות. ולא רק הן: עשרות אלפי נשים וילדיהם, שחיות בינינו, סופגות ומתמודדות מדי יום אלימות נוראית מצד בני זוגן. חלקן בעצמן לא מודעות שהן חיות במערכת יחסים אלימה. חלקן מוכות, חלקן מושתקות, סופגות קללות, מאוימות, נפגעות רוחנית, מינית או כלכלית.
הניסיון של הממשלה לטפל בתופעה החברתית המסוכנת הזאת הסתכם בהקמה של ועדה בין משרדית, שקמה בעקבות דו"ח מבקר המדינה, אשר המליצה לאמץ את התכנית הלאומית למניעת רצח נשים ואלימות במשפחה. מדובר בהקצאה וניהול משאבים יעודיים למאבק בתופעה, אבל היישום היה חלקי ביותר: משאבים שהיו אמורים ללכת להסברה, למניעה ולאכיפה הגיעו באופן חלקי ליעדם. מהלכים משמעותיים שנועדו להרחיק גברים אלימים ממשפחותיהם עדיין נמצאים לפתחו של המחוקק: חוק האזיק האלקטרוני שנועד להגן על נשים מפני בעליהן המכים, או הבטחת ריצוי עונש מלא לגבר אלים, ללא תנאי, וחובת השתתפות בתכניות טיפוליות בטרם ישוחרר בחזרה לשגרת יומו. כל אלה טרם קרו. וברקע: עוד קורבנות.
אלימות במשפחה. מגפה חברתית שאינה מטופלת צילום: שארטסטוק
מי שיגיד שהעליה במספר הנרצחות והדיווחים לקווי הסיוע בשנה האחרונה היא תוצר של הקורונה – טועה ומטעה. רצח הוא תוצאה של אלימות, לא של נגיף. ואם המגיפה החברתית הזאת היתה מטופלת – הקורונה לא היתה מעצימה אותה באופן קיצוני כל כך.
אם לממשלה היתה תשתית חברתית חזקה כמו שיש לה תשתית בריאותית, שידעה לחסן בהיקפים מהירים ורחבים את האוכלוסיה במסגרת נסיון הבלימה של נגיף הקורונה, הרי שגם המענה החברתי והקהילתי היה מהיר ואפקטיבי יותר.
אנחנו בבת מלך אמנם מטפלים במגזר הדתי והחרדי - תיקון עולם שאנחנו מובילים במטרה להגיע למקומות הכי קשים לטיפול, בחברות וקהילות סגורות. אבל הנתונים מראים שנגע האלימות במשפחה פוגע בכל המגזרים, ללא הבחנה: חילונים ודתיים, יהודים וערבים, ימנים ושמאלנים, במרכז ובפריפריה, עולים חדשים וצברים, במשפחות צעירות ואזרחים ותיקים.
צריך להבין שהכמות המדווחת של נשים וילדים שנפגעו מאלימות במשפחה, היא קטנה הרבה יותר מאשר מספרה האמיתי במציאות. גם בגלל הפחד המשתק, אך גם בגלל היכולת המוגבלת של רשויות הרווחה לתת לפניות הללו מענה. לכן, היעד שלנו בבת מלך הוא שכל מקרה של אלימות נגד נשים ידווח ויקבל מענה. מערכת הרווחה חייבת להגיע למצב בו יש לה את הכלים לטפל בכל פניה שמגיעה אליה, וגם לנטר מקרים שלא הגיעו לפתחה.
ערבות הדדית היא חלק מה-DNA של אזרחי ישראל. אות ומופת לעולם. חייב שהערך החזק הזה יניע גם את הממשלה ומקבלי ההחלטות להפעלת מתווה אמיתי, כולל ומקיף כמו שטופלה "הקורונה הכלכלית". אחרת, האלימות במשפחה תמשיך ותכה כאן שוב ושוב.
עו"ד צילית יעקבסון, יו"ר עמותת בת מלך צילום: moo films
אנחנו ב"בת מלך" מתכוונים להניח בפני הממשלה תכנית להקמת רשות לאומית למלחמה באלימות במשפחה, עם יכולת לבצע אכיפה עם אנשי מקצוע ותקנים מאוישים, שתתבסס על תקציב שנתי ידוע. ארגוני הרווחה הם לא אלה שצריכים לרדוף אחרי תקציבי פעילות. צריך לפרוץ את מעגל האלימות בדרך אחרת, מנוהלת.
אם לא יטפלו כאן בשגרה בבניית תשתית אמיתית למלחמה בנגע הנורא הזה, נמשיך לספוג אבידות בנפש. מספיק עם ועדות חירום וכותרות שותתות דם. אפשר למנוע את רצח האישה הבא. לא צריך לחכות לו כדי להתחיל ולעשות הסברה, מניעה וטיפול.
עו"ד צילית יעקבסון היא יו"ר עמותת "בת מלך" המטפלת בנשים וילדים נפגעי אלימות במשפחה
