המיליונים נוהרים לקלפיות: 85.5 מיליון שקל הוענקו בערבויות ובתרומות בארבעה סבבי בחירות

בעוד שבועיים וחצי תלך מדינת ישראל למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים. העלות המצטברת של מערכות הבחירות האחרונות, כולל הנוכחית, נאמדת בכ־15 מיליארד שקל. סכום זה כולל את מימון ועדת הבחירות, את עלויות יום השבתון למשק ואת כספי מימון המפלגות. מתוך הסכום הזה 830 מיליון שקל הם הסכום ששילמו משלמי המסים למפלגות השונות עבור מימון הוצאות הבחירות בארבע מערכות הבחירות.

תקציב ועדת הבחירות לכנסת ה־24 זינק ל־695 מיליון שקל לעומת 392 מיליון שקל בבחירות שנערכו לפני שנה לכנסת ה־23. בבחירות לכנסת ה־22 בספטמבר 2019 הגיע תקציב ועדת הבחירות ל־336 מיליון שקל, ובבחירות לכנסת ה־21 באפריל 2019 הוא הגיע ל־283 מיליון שקל.

בהצעת התקציב של ועדת הבחירות שתידון מחר בוועדת הכספים התקציב מגיע ל־457.3 מיליון שקל ללא היערכות קורונה. בגלל הקורונה הוא יגדל ב־237.5 מיליון שקל.

מפלגות חדשות, שאינן מכהנות בכנסת היוצאת, אינן זכאיות למימון בחירות או מימון מפלגות מהמדינה. עם זאת, הן יכולות לקבל הלוואה מהכנסת לפני הבחירות, לאחר הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, בתמורה להצגת ערבויות. מפלגות מכהנות אינן נדרשות להציג ערבויות.

גובה ההלוואה שמפלגה חדשה יכולה לקבל מהכנסת לאחר הצגת ערבות הוא 9.6 מיליון שקל. מפלגה חדשה יכולה לקחת הלוואות גם ממקורות נוספים, דוגמת בנקים. הערבים להלוואות הללו מוצגים למבקר המדינה, אולם אין פרטים על היקף ההלוואות הללו או על זהות הגופים הפיננסיים שהעניקו אותן. בכל הנוגע לערבויות, אין מגבלה לגובה הסכום שניתן לגייס מאדם בודד. מפלגות שמכהנות בכנסת היוצאת, ולהן עד 10 מנדטים, זכאיות לקבלת ערבויות להלוואות שישלימו עבורן סכום זהה של 9.6 מיליון שקל, יחד עם כספי מימון המפלגות הממשלתיים. לכן, למשל, יו"ר ימינה נפתלי בנט יכול היה לגייס במערכת הבחירות הנוכחית ערבויות בהיקף של 2 מיליון שקל.

קלפיות צילום: שאול גולן

מחצית מהערבויות כדי להחליף את נתניהו

היקף הערבויות והתרומות שגייסו המפלגות בארבעת הסבבים עד כה עומד על 85.5 מיליון שקל. חלקו הקטן של הסכום התקבל בתרומות (11%) והחלק הגדול יותר בערבויות (89%). את הסכום הגבוה ביותר של 17.7 מיליון שקל - הכולל ערבויות ותרומות - גייסה חוסן לישראל של בני גנץ בבחירות לכנסת ה־21. המפלגה שגייסה את הסכום השני בגודלו, כ־16.1 מיליון שקל, היא תקווה חדשה של גדעון סער שהוקמה לקראת הבחירות הנוכחיות. מפלגת הימין החדש שקמה לקראת הבחירות ה־21 גייסה אז ערבויות בסכום של 8.85 מיליון שקל.

הערבויות המשמעותיות וגם התרומות הגדולות ניתנות לרוב על ידי בעלי הון ואנשי עסקים. בארבע מערכות הבחירות האחרונות 92 אנשי עסקים פתחו את הארנקים, והעניקו ערבויות של 67 מיליון שקל למפלגות חדשות, משני קצוות הקשת הפוליטית, שרובן חרתו על דגלן את החלפת ראש הממשלה בנימין נתניהו. מתוך כספי הערבויות: 55 מיליון שקל ניתנו למפלגות שהתמודדו על הטיקט של החלפת השלטון, בהן גם מפלגת גשר שהתמודדה בבחירות לכנסת ה־23 עם העבודה ומרצ, ושאחריהן יו״ר גשר, אורלי לוי־אבקסיס, ערקה לשורותיו של נתניהו.

ערבויות בהיקף של 11 מיליון שקל הועברו לימינה בראשות בנט, שלא מצהיר רשמית שיסרב לשבת תחת נתניהו אבל מצהיר כי יש להחליפו, ולזהות בראשות משה פייגלין שלא צלח את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה־21 והכריז בבחירות לכנסת ה־22 על תמיכתו בנתניהו.

גדעון סער

בסבב הבחירות הראשון, לכנסת ה־21 באפריל 2019, הורגש בליץ של מפלגות חדשות שקמו במטרה מוצהרת להחליף את שלטון נתניהו. התופעה בלטה הרבה פחות בבחירות בסבבים השני והשלישי שנערכו ברצף מבלי שקמה ממשלה, והיא עושה קאמבק בסבב הבחירות הנוכחי. זאת אחרי שבעקבות הבחירות לכנסת ה־23 קמה ממשלה בראשות נתניהו, וגנץ כראש ממשלה חליפי, והאמירה של החלפת נתניהו בשלטון הפכה רלבנטית שוב.

הענקת ערבויות לא לפי ימין־שמאל

סער גייס בסבב הבחירות הנוכחי ערבויות מחמישה אנשים בולטים: המיליארדר הקנדי יגאל שיינברג (5 מיליון שקל), יונתן קולבר שלאחרונה מכר את מניותיו בפייבר בסכום של 250 מיליון דולר (4 מיליון שקל), איש העסקים ובעל השליטה בחברת אלרוב אלפרד אקירוב (2.5 מיליון שקל), גדעון יניב (2.5 מיליון שקל) ויונתן גרינוולד (1.5 מיליון שקל).

יונתן קולבר צילום: נמרוד גליקמן

שיינברג העניק ערבות באחרונה בהיקף 4.5 מיליון שקל גם למפלגת מד"ע - המפלגה הדמוקרטית הערבית - שתומכת ברשימה הערבית החדשה מען, בראשות מוחמד דראושה, שלפי הסקרים לא עוברת את אחוז החסימה. שיינברג הוא איש עסקים ישראלי־קנדי שפועל כיום בעולמות הנדל״ן והאירוח, והיה המייסד והבעלים של חברת ההימורים המקוונת PokerStars. אביו, ישי שיינברג, הודה והואשם בניהול עסקי הימורים לא חוקיים באינטרנט. באפריל 2019, העניק בנו ואחיו של יגאל, ברוך שיינברג, ערבות של מיליון שקל לגשר בראשותה של לוי־אבקסיס. מתקווה חדשה נמסר בתגובה: "שיינברג תרם לגדעון סער גם בפריימריז לראשות הליכוד. כמו כן, תרם לארגון השומר החדש, מסע ישראלי ולמכינת תבור".

עבור קולבר, ששימש בין היתר כמנכ״ל כור תעשיות, ובהמשך כיו"ר ECI־TELECOM וכיום הוא עומד מאחורי חברת הספאק של קבוצת ION שתמזג לתוכה את טאבולה בשווי מוערך של כ־2.5 מיליארד דולר, כמו גם אקירוב, יו"ר ובעל השליטה בחברת הנדל"ן והמלונות אלרוב, שמחזיקה גם ב־5.4% מחברת כלל ביטוח, וגדעון יניב מבצרה שעסק בעבר בהשכרת משרדים ונדל"ן. לא מדובר בפעם הראשונה שהם מעמידים ערבות לטובת מועמד לראשות הממשלה.

בני גנץ צילום: אלעד מלכה

בבחירות לכנסת ה־21 שלושתם סיפקו ערבויות גם למפלגתו החדשה דאז של בני גנץ - חוסן לישראל. העובדה כי גנץ וסער שונים באופן מהותי בעמדותיהם האידיאולוגיות מצביעה על כך שהענקת הערבויות אינה מונעת מאידיאולוגיה של ימין־שמאל אלא מאינטרסים אחרים.

כך פועל מנגנון מימון הבחירות הליכוד: 34 מיליון שקל כמקדמה עד כה הסתכמו תשלומי המקדמות שקיבלו המפלגות שכיהנו בכנסת ה־23 ומתמודדות בבחירות הקרובות ב־118 מיליון שקל; חוסן לישראל ויש עתיד - שרצו בבחירות הקודמות ברשימה משותפת - קיבלו כל אחת מקדמה של 13.6 מיליון שקל, ש"ס קיבלה מקדמה של 8.7 מיליון שקל וישראל ביתנו קיבלה מקדמה של 6.8 מיליון שקל דורון ברויטמן וצבי זרחיה לכתבה המלאה 

כיוון שגם גנץ בסבבים הקודמים וגם סער בסבב הנוכחי נתפסים כיריבים הפוליטיים בעלי הסיכוי הגדול ביותר לאיים על נתניהו ולהקים ממשלה — גנץ בכנסת ה־21 וסער ב־24 - ניתן לומר כי ערבויות אלו מונחות אידיאולוגיה אחת בלבד: "רק לא ביבי". אקירוב וקולבר בחרו שלא להגיב לטענה זו. מגדעון יניב נמסר: "אין לי ארץ אחרת".

אורני פטרושקה מייסד כרומטיס העניק באחרונה ערבות של חצי מיליון שקל למפלגת הישראלים בראשות רון חולדאי שלבסוף לא מתמודדת לכנסת. דורון פטרושקה ערב לחולדאי גם כן בהיקף נמוך יותר, של חצי מיליון שקל. ב־2019 אורני פטרושקה העניק ערבות של חצי מיליון שקל לתנועה הירוקה בראשות סתיו שפיר. יורם פטרושקה העניק אז ערבות של 50 אלף שקל. ב־2019 העניק אורני ערבות של חצי מיליון שקל גם לעצמאות של אהוד ברק שהתמודדה אז ברשימה אחת עם מרצ והתנועה הירוקה.

אורני פטרושקה צילום: צביקה טישלר

מעבר לשמות הללו ניתן למצוא בין הערבים והתורמים בארבע מערכות הבחירות האחרונות גם את: יצחק חיימוב, מבעלי מחסני תאורה, את איש העסקים, נדב בלילה והקבלן והיזם אהוד יצחקי שתרמו לסער ותקווה חדשה. כמו כן, ניתן למצוא את שמואל חרל"פ מבעליה של כלמוביל ובנו אסף שהעניקו כל אחד מהם ערבות על סך מיליון שקל לגנץ בבחירות לכנסת ה־21 ואת מכבי קרסו שהעניק ערבות של מיליון שקל למפלגת האיחוד הלאומי־תקומה באותן בחירות.

יש לציין כי רבים מאלו שתרמו או העמידו ערבויות לגנץ, בהם דב ברהב, יו"ר אמדוקס והתעשייה האווירית לשעבר, איש העסקים שלמה דברת, שלי כצמן, אשתו של איש העסקים חיים כצמן, לא תרמו או שימשו כערבים בבחירות הנוכחיות.

מבקר המדינה והתרומות העודפות

הנתונים אודות התרומות והערבויות, המופיעים גם בתרשים, פורסמו באתר מבקר המדינה שאחראי על פי חוק בפיקוח על הבחירות ומימון מפלגות. בין היתר, עורך מבקר המדינה ביקורת על החשבונות של המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת, כמו גם ביקורת על החשבונות השוטפים של המפלגות המיוצגות בכנסת.

באתר מבקר המדינה מופיעים נתוני התרומות כפי שהם הועברו על ידי המפלגות ללא כל עיבוד נוסף. בכל הנוגע לתרומות למפלגות, מוצגות באתר תרומות שהן מעל 1,000 שקל בלבד.

התרומות חולקו לארבע תקופות לפי הכנסות השונות מהכנסת ה־21 ועד הכנסת ה־24 כאשר כל תקופה מתחילה מעת פיזור הכנסת הקודמת ועד תאריך פיזור הכנסת הנוכחית שמזניקה את המרוץ לבחירות לכנסת הבאה. לדוגמה, נתוני התרומות של הכנסת ה־22 מחושבות מרגע פיזור הכנסת ה־21 ועד לפיזור הכנסת ה־22. במובן הזה הנתונים מתייחסים גם לתקופה המקדימה לבחירות לכנסת וגם לתקופת כהונת הכנסת עד פיזורה.

יצוין כי בתחום התרומות, בסבב הבחירות הנוכחי, מפלגת תקווה חדשה גייסה 61 תרומות בהיקף של 438 אלף שקל, כמחציתן מעל התקרה המותרת של 2,300 שקל. מתקווה חדשה נמסר כי המפלגה מקיימת מגעים בנושא עם משרד מבקר המדינה ואם תידרש לכך תשיב את התרומות העודפות.

מפלגות ותיקות ומבוססות יותר כמעט ולא מקדישות מאמצים בפיתוח מנגנון של גיוס תרומות. מפלגת העבודה, למשל, גייסה בארבעת הסבבים האחרונים 4,000 שקל בלבד והליכוד גייסה 2,300 שקל. המפלגה שגייסה את סכום התרומות הגבוה ביותר (ללא ערבויות) היא ש"ס שגייסה במהלך התקופה המדוברת כ־2 מיליון שקל.