פרשנות
בפסק דין האיכונים, בג"ץ התייצב בין השב"כ לממשלה
שופטי בית המשפט העליון הניפו אתמול תמרור כפול, שגם מתריע ממשמעויות אנטי־דמוקרטיות וגם מנחה כיצד להמשיך להפעיל את שירות הביטחון הכללי. פסק הדין מבטא את הפער בתפיסת מעמדן של זכויות האדם בין הרשות המבצעת לשופטת
"גם ברעום התותחים, ובענייננו גם כאשר הנגיפים מכים, אין משמעות הדברים ששאר הזכויות נמחקות", כתבה השופטת דפנה ברק־ארז בפסק דין שהציב אתמול (ב') לממשלה תנאים להמשך הפעלת איכוני השב"כ.
- בג"ץ: יעילות כלי האיכון של השב"כ לא הוכחה, יש להגביל את השימוש בהם
- בלי ידיעתם: אוכן הטלפון של 144 אלף חולים מאומתים
- בעקבות דו"ח המבקר: האם ישראל התמכרה לכלי האיכון של השב"כ?
"התמונה המצטיירת מאופן יישומו של חוק הסמכת השב"כ עד כה", כתבה הנשיאה אסתר חיות, "מעלה תהיות כבדות משקל באשר לסבירותן ומידתיותן של הכרזות הממשלה". למרות זאת, נמנע בג"ץ מפסילת החוק. חמישה מתוך שבעת שופטי ההרכב הסתפקו בסנקציה מינהלית: אם הממשלה לא תפעיל את ה"כלי" בהתאם לקריטריונים מדידים וברורים - יפקעו החוק והסמכות ב־14 במרץ.
האח הגדול מככב
ג'ורג' אורוול והאח הגדול מככבים אצל השופטת ענת ברון שקבעה, להבדיל מחבריה, שהחוק חצה את גבול החוקתיות. השופט נעם סולברג, בדעת יחיד, קבע שיש לדחות את העתירות. את הרוח הגבית לביקורת השיפוטית הנוקבת נטלו השופטים מהשב"כ עצמו, מהרשות להגנת הפרטיות ומאיגוד רופאי בריאות הציבור - שכפרו ביעילות האיכונים, שאכן הלכה ונשחקה לצד עיבוי ניכר של מערך החקירות האפידמיולוגיות האנושיות, התקדמות קצב החיסונים והירידה בתרומת האיכונים לאיתור חולים. "למדרון החלקלק יש פן נוסף והוא החשש מפני התופעה של 'פעם השתמשת – התמכרת'", כתב השופט יצחק עמית, "מה שמתחיל כשימוש חד־פעמי, כאמצעי קצה לא קונבנציונלי בסיטואציה של חירום קיצוני, עלול להביא להליכי גמילה קשים לנוכח הפיתוי לעשות בו שימוש על חשבון אמצעים קונבנציונליים אחרים".
פסק הדין מבטא את הפער בתפיסת מעמדן של זכויות האדם בין הרשות המבצעת לשופטת. כמו שישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שמונעת מאזרחיה כניסה ויציאה, היא גם מהמדינות הבודדות בעולם, לצד דרום קוריאה והודו, שכופה מעקב של כוחות הביטחון אחרי אזרחיה.
כל מה שחסר
שופטי בג"ץ ליוו את רתימת השב"כ למאמץ המלחמתי מאז שעו"ד שחר בן מאיר הגיש עתירה בנושא לפני כשנה. הם כיבדו את טענת הממשלה לחיוניות המהלך, אבל הגבילו אותו, בעיגונו בחוק שתוקפו לחצי שנה וצעדי זהירות נוספים. הפעלתו השוטפת בידי הממשלה, כמו גם הכפלת מועד תחולתו בגלל תקופת הבחירות, הניבו את הנפת התמרור הנוכחית. תמרור כפול שגם מתריע באשר למשמעותו העקרונית, האנטי־דמוקרטית של השימוש בשב"כ, וגם מנחה באשר לדרך הזהירה שיש להפעילו: באמצעות נתונים, קריטריונים, חלופות ועבודת מטה מסודרת - כל מה שהממשלה לוקה בו במהלך הטיפול במשבר.
בניגוד לזהירותה של הנשיאה, נתנו שופטים אחרים דרור נרחב לביקורתם. את הקטע הבא יכול היה השופט עמית לשלוח למדור הדעות בעיתונים: "בחלוף כשנה מאז פרצה מגפת הקורונה לחיינו, ואף שמדינת ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה שגייסה את השירות החשאי שלה למלחמה בקורונה, אופן התמודדות המדינה שנוי במחלוקת. כך, על אף נתוני הפתיחה הטובים של המדינה, הגענו ראשונים או בין הראשונים לסגר שני, לימי סגר ועוצר רבים ולמדדי תחלואה ותמותה שאינם מזהירים".