המשרד להגנת הסביבה: לקיים דיון דחוף בנוגע להרחבת שינוע נפט בקווי קצא"א

המשרד להגנת הסביבה מתנגד לתוכנית להרחבת נפח פעילות שינוע הנפט הגולמי בקווי קצא"א.

באוקטובר 2020 חתמה החברה הממשלתית קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) על מזכר הבנות לשינוע נפט מאזור המפרץ הפרסי לישראל, תוך אספקתו ללקוחות שונים באגן הים התיכון. הקו הימי צפוי להוביל מוצרי נפט מאיחוד האמירויות למסוף קצא"א באילת, ומשם יוזרמו הדלקים למסופי החברה באשקלון, בדרכם ללקוחות שונים.

בתדרוך לעיתונאים בנושא טיפול המשרד באירוע זיהום הזפת החמור, אמרה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, כי יש לקיים דיון דחוף עם כלל גורמי הממשלה הרלוונטי בנוגע לתוכנית שינוע הנפט: "מה שראינו השבוע בחופים באירוע הזפת החמור הוא בזעיר אנפין לעומת כמויות הנפט שעליהן מדובר במקרה של קצא"א; יש לתת דגש להשלכות הפוטנציאליות החמורות לסביבה, שעלולות לשנות את פני האזור במקרה של אסון ולגרום לנזקים בלתי הפיכים".

השרה גמליאל התייחסה למשמעות להגדלת נפח פעילות שינוע הנפט בקו צינור אירופה-אסיה (קצא"א), אשר עשויות לאפשר הובלה של מאות אלפי טונות של דלקים פוסיליים במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, ואמרה: "בפן המדיני-גלובלי, מדובר ביוזמה בלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי, במקום לעודד השקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן. כמו-כן, יגדלו סיכוני שפך נפט למפרץ אילת, ובהתאמה יגדל גם הסיכון באשקלון, בדגש על רגישות המערכת האקולוגית בים סוף".

דליפת נפט מול חופי אשקלון צילום: עמיר ורד

"צמצום השימוש של ישראל בדלקים פוסיליים, שאליו מוביל המשרד להגנת הסביבה, הוא יעד לאומי אסטרטגי, שהכרחי לצמצום זיהום האוויר והתחלואה והתמותה הנובעים ממנו. ישראל התחייבה לקדם מעבר לכלכלה דלת פחמן, כחלק מהתהליך הבין-לאומי בהובלת ה-OECD והאו"ם, למאבק במשבר האקלים", אמרה.

"נדרוש שליטה ובקרה בכל הנוגע לפעילות קצא"א בשטח השיפוט של אילת"

את מקור הנפט באיחוד האמירויות תספק MRLB חברה פרטית בבעלות משותפת של חברת Petromal - זרוע הנפט והגז של התאגיד NATIONAL HOLDING שבסיסו באבו-דאבי, חברת Lubber Line Capital - חלק מקבוצת Lighthouse הממוקמת בגיברלטר הפעילה בתחומי האנרגיה התעשייה, המסחר והחקלאות והמתמחה בהשקעות ובפרויקטים בינלאומיים, ו-AF Entrepreneurship חברה ישראלית שמקדמת ומפעילה פרויקטים ומיזמים בשוק האנרגיה בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר, לשעבר בכירי פז.

מאז אירוע הזפת במסגרתו אוניה בלתי מזוהה שפכה בלב ים כמות גדולה של נפט או דלק אחר, נעשו מספר פניות של גורמים שונים למשרדי הממשלה הרלוונטיים, בניסיון לבחון את תוכנית שינוי הנפט של קצא"א, להבין את סטטוס התוכנית ואת השלכותיה.

ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי צילום: מאיר אוחיון

ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי פנה בימים האחרונים למשרדי האנרגיה והגנת הסביבה, וטען כי יש לפעול לשמור על מפרץ אילת כאחד מנכסי הטבע המשמעותיים של העיר: "נדרוש שליטה ובקרה בכל הנוגע לפעילות קצא"א בשטח השיפוט של אילת. מקורות המחיה של העיר נסמכים באופן כמעט מוחלט על תיירות המושתתת על אתרי הטבע, ביניהם הים האדום ושמורת האלמוגים הייחודית. נעשה הכל על מנת לשמור עליהם".

הוא הוסיף כי "לא צריך להכביר במילים אודות התקלות הרבות שנגרמו בשנים האחרונות בעקבות פעילותה של קצא"א והנזקים הסביבתיים הנרחבים שהן גרמו. על פי הערכות שונות, די בדליפה של פחות מאחוז אחד מנפח מכלית נפט אחת למימי המפרץ, על מנת להמיט אסון על החופים ושוניות האלמוגים לא רק באילת, אלא גם בעקבה ובסיני".

בקשר לחקירת אירוע הזפת מסר המשרד להגנת הסביבה כי עד כה נשללו 12 אוניות שנחשדו כאחריות לזיהום, אך עדיין נותרו 23 אוניות שטרם נוקו מחשד וכל אחת מהן נבדקת. המשרד מסר שעדיין אינו יודע בוודאות מהו החומר שנשפך בים.

מקצא״א נמסר בתגובה: "קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף. מדובר בפעילות השגרתית של החברה, כפי שמבוצעת כבר עשרות בשנים. קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות קצא"א השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ-50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לסביבה בה היא פועלת. החברה מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, ועומדת בתקנים בינלאומיים למען שמירה והגנה על הסביבה, ובדגש על ציוד וידע בתחומי זיהום ים ופועלת בשיתוף פעולה הדוק ובפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי שנחתם במעמד שר האוצר האמריקאי, והוא המשך ישיר להסכמי אברהם. ההסכם יחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי לישראל תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה".