מס ירושה? רעיון רע. פרקטית ומוסרית

האם זה מוסרי בכלל לקנוס אנשים שמתאבלים על מות הוריהם? האם כל אלפיים שקל שיעבירו הורים אמידים יחסית לילדיהם ימוסו? מסים הם בדרך כלל הבעיה ולא הפתרון, וכך גם במקרה של מס ירושה - רעיון לא מוצלח, הן מסיבות פרקטיות והן מסיבות ערכיות

ד"ר דייבי דישטניק 10:2501.03.21

לאחרונה פורסמו בכלכליסט שני מאמרים בהם הובעה תמיכה ברעיון של הטלת מס ירושה בישראל. כאן אנסה להסביר מדוע, בעיניי, מדובר ברעיון לא מוצלח - הן מסיבות פרקטיות והן מסיבות ערכיות.

קראו עוד בכלכליסט:

אתחיל בסיבות הפרקטיות. העניין בנושא התעורר בעקבות חשיפת פרטי העיזבון בשווי מיליארדי השקלים של מיכאל שטראוס ז"ל. לנוכח הסכום העצום, עלתה הטענה לפיה בשל שיקולים של צדק חברתי מן הראוי שירושות של מאות מיליונים ומיליארדים ימוסו. הטענה הזו אינה עומדת במבחן הפרקטי: אותם תכנוני מס שיודעים להפעיל במאיון והאלפיון העליון, באמצעות מבנים סבוכים של חברות ונאמנויות זרות, על מנת להימנע מתשלום מסים על דיבידנדים ורווחי הון - יופעלו גם על ירושות, כך שמבחינה אפקטיבית הירושות של העשירים המופלגים לא יומסו.

צילום: שאטרסטוק

אם כך, מהיכן תגיע הגביה של מס הירושה? היא תוכל להגיע רק מירושות של אנשים שאינם יכולים להפעיל תכנוני מס מורכבים. מהו גובה הירושות הללו? גם אם מדובר בירושות בסדר גודל של 10 מיליון שקל, הרי שעדיין תתקבל תוצאה לא רצויה. על אף שבמקור הרצון היה למסות את העשירים המופלגים, בפועל ימוסו אנשים אמידים בלבד. כלומר, הסיבה בגינה עלה הנושא מלכתחילה, לא תטופל. זאת ועוד: ככל שיקבע יעד שאפתני יותר לגביית המס, הרי שעל מנת לעמוד בו יידרש להוריד עוד ועוד את רף הירושה המינימלי שחייב במס, כך שבפועל עוד ועוד אנשים שמלכתחילה לא רצו למסות - ימוסו.

גם אם מניחים בצד את נושא תכנוני המס, מס ירושה לא יכול לעבור את המשוכה הפרקטית. ברור לכל שעל מנת שמס ירושה בכלל יתחיל להיות אפקטיבי נדרש גם מס על מתנות. אולם, הטלת מס שכזה תכניס אותנו לסבך עוד יותר גדול. המתנות הרי לא יינתנו בת אחת. לאור זאת האם, למשל, כל אלפיים שקל שיעבירו הורים אמידים יחסית לילדיהם ימוסו? האם מימון חתונה ימוסה? האם מימון ניתוח לא עלינו ימוסה? האם תשלום עבור החוגים של הנכדים ימוסה? בנוסף, מס מתנות מחייב רישום מסודר של כל הנכסים שמחזיקים כל הנישומים בישראל. רישום שכזה לא קיים ובניית המאגר הדרוש היא לחלוטין לא טריויאלית ומחייבת מנגנון של דיווחים ותקנים נוספים ברשות המס. כלומר, הגבייה הפוטנציאלית ממס המתנות/הירושה תקטן משמעותית בשל עלויות המנגנון שיוקם.

בעיה פרקטית נוספת קשורה לנכסים העוברים בירושה. שערו בנפשכם יורש שקיבל ירושה שמורכבת רובה ככולה מהשקעות בחברות פרטיות. מאין יהיה לו את המזומן על מנת לשלם את מס הירושה? הרי גם אם הוא היה רוצה, סביר שלא היה יכול לממש את המניות כיוון שהן של חברות פרטיות. וגם אם היה מדובר בחברות ציבוריות, האם זה סביר שעל מנת לשלם את המס, הנישום יהיה מוכרח למכור מניות? באופן דומה, מה יעשה נישום שהירושה שלו מורכבת מנדל"ן. האם על מנת לשלם את המס הוא יהיה חייב למכור חלק מהנדל"ן?

בפן הערכי גם עולות סוגיות קשות. האם זה מוסרי בכלל לקנוס אנשים שמתאבלים על מות הוריהם? האם זה סביר להטיל חיץ פיננסי בתוך התא המשפחתי? האם זה בסדר לקחת נתח מחיסכון שחסך אדם לילדיו, בשעה שאם היה משתמש בכסף הזה לצרכים אחרים, למשל טיול מסביב לעולם (שממנו גם הכלכלה המקומית בכלל לא הייתה נהנית) הוא לא היה נקנס. בנוסף, האם זה בכלל ראוי למסות כסף שעקרונית כבר מוסה? ואין דין מס ירושה כדין מע"מ, שהוא גם מס על כסף שכבר מוסה, כיוון שהיורש, לכשיצרוך את הירושה, הרי בעצמו ישלם מע"מ. כלומר, היה ויוטל מס ירושה, למעשה ישולם מס בפעם השלישית, על כסף שכבר מוסה.

בשולי הדברים חשוב לי להעיר שאני גורס שמסים הם בדרך כלל הבעיה ולא הפתרון. גם לנוכח משבר הקורונה הכלכלי והגרעון שנוצר, עדיף לפנות להשקעה במנועי צמיחה ולא להעלאת מסים קיימים או הטלת מסים חדשים. השקעה חכמה במערכות החינוך והבריאות, לצד השקעות בהכשרות מקצועיות והסבות לעובדים, השקעות בדיגיטציה וכן "ניו דיל" תשתיתי, לרבות ניצול היתרונות המובנים שיש לנו בתחום האנרגיה הירוקה, ייצרו צמיחה בת קיימא, להבדיל מהאפקט קצר הטווח והנקודתי של הכבדת נטל המס.

ד"ר דייבי דישטניק הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, ובעלים של קרן השקעות