האם מותר לסרב לחזור מחל"ת

עובד ששהה בחל"ת, בין אם מדובר בתקופה ממושכת ובין אם מדובר בתקופה קצרה יותר, נתן את הסכמתו (בהתנהגות, ויש לקוות שגם בכתב) להוצאתו לחל"ת ולהמשך שהייה בחל"ת. אם המעסיק פונה אל העובד ומזמין אותו לחזור מחל"ת ולהתייצב לעבודה, הסירוב לחזור לעבודה יכול להוות התפטרות ובנסיבות מסוימות גם הפרת משמעת וסירוב לבצע עבודה.

אם העובד שהה בחל"ת ממושכת, ובוודאי אם הדבר נעשה בהסכמה, המועד להעלות טענה בנוגע להרעת תנאים ולהתפטרות בדין מפוטר אמור היה להתקיים בשלב מוקדם יותר, ולאו דווקא בשלב בו המעסיק מזמין את העובד לשוב לעבודתו. ההצעה לשוב לעבודה לאחר החל"ת אינה מהווה, כשלעצמה, משום הרעת תנאים. ההפך הגמור הוא הנכון: הצעת המעסיק לחזור לעבודה דווקא מבטלת כל טענה בדבר הרעת תנאים, וממילא – עובד ששהה בחל"ת חודשים ארוכים בוודאי הסכים (לפחות בהתנהגותו) לעצם השהות בחל"ת, ולכן כל טענה על הרעת תנאים נטענת באיחור ניכר ובמידה רבה של חוסר תום לב. חשוב לזכור שאנחנו לא נמצאים בתקופת שגרה וגם על העובד מוטל להתנהל בתום לב בכל הנוגע ליציאה לחל"ת וגם לחזרה ממנה.

שירות התעסוקה, סניף ראשל"צ, ארכיון צילום: אורי דוידוביץ'

האם יש מקרים שבהם באמת אי אפשר לחזור מחל"ת?

חשוב לזכור שעל אף ההתפתחות המסיבית של נושא החל"ת בשנה האחרונה, אין פסיקה נרחבת שמסדירה את הנושא בכל הנוגע לעתות משבר ואין הסדרי חקיקה נרחבים שתואמים את המצב הקיים. לכן, ייתכנו בהחלט מקרי קיצון בהם לעובד סיבה מוצדקת שלא לחזור לעבודה, דוגמת עובדים המצויים בקבוצת סיכון ואינם יכולים להתחסן. במקרים אלה, יכול להיות שהעובדים יוכלו לטעון שהם אינם יכולים לחזור מחל"ת, וראוי יהיה למעסיק ולעובד לשקול כל מקרה לגופו ולבחון חלופות להגעה פיזית למקום העבודה (ככל שהדבר אפשרי).

בהקשר זה יצוין כי לפני מספר ימים קבע שירות התעסוקה מדיניות לפיה על מעסיקים לדווח על עובדים שמסרבים לחזור מחל"ת. שירות התעסוקה הודיע כי יערוך בדיקה בדבר הנסיבות שהובילו לכך שהעובד מסרב לחזור מחל"ת, במטרה לבחון את זכאות העובד לדמי אבטלה בשל ההתפטרות. לאחר בחינה, שירות התעסוקה רשאי לשלול מעובד שכזה את הזכאות לדמי אבטלה, או לאשר את המשך תשלומם.

המנגנון הזה שמציע שירות התעסוקה הוא אולי מעט מדי ומאוחר מדי. עובדים רבים במשק, בעיקר אלה המשתכרים שכר נמוך יחסית, מסרבים באופן רציף לחזור לעבודה ולסיים את החל"ת. לעובדים אלה אין אינטרס כלכלי אמיתי לחזור לעבודה סדירה, ויותר מכך - חלקם גם הפנימו את האפשרות לבצע, במהלך החל"ת, עבודות נלוות תוך תשלום כסף מזומן. מנגד, מעסיקים רבים נתקלים בקושי של ממש בגיוס עובדים וחלקם נאלצים, על אף מצב כלכלי גרוע במיוחד, למצוא פתרונות שיאפשרו קבלת עובדים בשכר גבוה יחסית.

כל עוד העקרונות שמנחים את המעסיק בנוגע להחזרת העובדים מחל"ת הם ענייניים ונוגעים לתפעול העסק, ניתן להחזיר רק חלק מן העובדים לחל"ת. כמובן, שיש לשקול מכלול של שיקולים רחבים בקשר לכך, צורכי העבודה, וכן גם שיקולים הנוגעים לשוויון, או רצון להיטיב עם עובדים שנקלעו למצוקה כלכלית בשל המשבר.

הכותבת היא עו"ד שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ג'פה לנדה